ביקורות ספרים על הספר SWIM
ספר משעמם ומעייף...לא הצלחתי לסיים אותו גם אחרי שדילגתי על הרבה עמודים
רוב הספר(אוטוביוגרפי כנראה, לפחות ברובו) עסוק בהפרעות נפשיות של הגיבור האינפנטילי וחוויות הסמים שלו. תמצאו שם פסיכוזה משעממת ביותר(ותאמינו לי, אני יודעת מה זה פסיכוזה ולפעמים זה מרתק ממש), למרות הפסיכוזה , הדיכאון והחובות לגיבור תמיד יש חברה שסובלת את השטויות שלו, כולל שחקנית מפורסמת(אולי כל החברות האלה בעצם דמיוניות?).מעבר לכך, הרבה, הרבה, הרבה עמודים מוקדשים לחוויות של סמים הלוצינוגניים(אלוהים, כמה משעמם זה), שבעקבותם הגיבור מרגיש שהוא "שאמאן"...חצי מהספר זה בערך כך "בכיתי, הקאת... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
קצת קשה לכתוב על הספר בלי להתייחס ליחצנות שסביבו, ובכל זאת אנסה- בגדול זה תיאור של התנסויות של הכותב בנגיעה ברוחני, מתוך מקום נואש.
אז זה ספר לאוהבי השפה העברית ולמתעניינים באיזור הרוחני, המסקנה הסופית היא שיש מימדים הרבה מעבר למחשבה ולמילים, ומעניין שעדיין הספר כל כך עמוס במילים.
יותר מזה- ההרגשה שלי כקוראת היא שהמילים מצליחות לעקוב אחרי החויה, או לפחות- שבזמן הקריאה אפשר להרגיש את החויה, צעד אחרי צעד.
ספר שהיה לי מעניין לקרוא (קראתי ברצף יומיים), ושאני מרגישה שיש בו נסיון אמיתי לתאר מציאות חיים בצורה כנה, גם במקומות שלרוב לא מדוברים.
מעניין שיש ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
מדוע החלטתי לקרוא את הספר ? כתוצאה משכנוע של סוכני מכירות במסווה של עיתון.
המילים מגוללות את סיפורו האישי למחצה של גון-בן-ארי - הסופר עצמו. התפוצצות העלילה מתרחשת כשאליל הסיפור חוטף "סינדרום-ירושלים" - תופעה פסיכיאטרית של אנשים החווים את עצמם כמשיחי ישראל ונציגי הנבואה. לא בכדי כתבתי אליל. מרכז הטורנדו של ערימת המילים בספר היא אישיותו של הסופר. החלוקה של הסיפור נעימה, בכל פרק חדש נחשף כי גיבור הפרק הקודם הוא רק הדימוי (אלטר אגו) של כותב הפרק הנוכחי, תנועה המזכירה לי יצירות קולנועיות. מעבר לכך, הספר שיעמם אותי. בעיני, הוא כתוב בצורה ילדותית, פרצנית ומקו... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|