צביקה אלון

צביקה אלון

סופר

בן קיבוץ המעפיל, יליד 1948.

בוגר שלושה קיבוצים בעברו ועדיין 'מחובר' להוויה הקיבוצית, אף שמשנת 2009 מתגורר בפרדס חנה.

בוגר ביה"ס לעיתונאות ולתקשורת "כותרת". חובב קריאה ועריכה של סיפורים קצרים וגם נהנה ביותר לכתוב כאלה - בין השאר בשמות העט צָדִי. אָלֶף. ואשגו"ז.הוציא לאור ספר הרפתקאות לילדים ("לאקי", 1999) וספר סיפורים קצרים ("בושם מהול", 2005). ערך והפיק, לרגל שנת ה- 100 לתנועה הקיבוצית, את שני הכרכים של "כותבים קיבוץ" (2009/10), מבחר סיפורים קצרים מתוך אתר האינטרנט "סיפורי קיבוצים".
1.
2.
3.
קְרוֹקְסִי, חייזר צעיר מעולמות רחוקים, מגיע לכדור הארץ כדי למצוא חברים למשחק. האם לִיָּה וְיוּבַל מִגִּבְעתיים יסכימו להיות חבריו וּלשחק עִמּוֹ? האם לא יֵעָלְבוּ מהעובדה שהוא שוכח שֵׁמוֹת וקורא להם בשֵׁמוֹת לא להם? האם יצליחו השניים לשפר את זיכרונו של קְרוֹקְסִי, ואיזה מתנות מופלאות אך מסובכות להפעלה יביא להם בביקוּרו השני? בקריאה כֵּיפִית וּמְשַׁעֲשַׁעַת תגלו את כל התשובות... צביקה אלון הוא בן קיבוץ המעפיל, כיום מתגורר בגבעתיים. הוא בוגר בית הספר לעיתונאות ולתקשורת "כותרת" (זצ"ל...), ועורך הפרק הקיבוצי באתר "נוסטלגיה אונליין". ספריו הקודמים: "לאקי" (ספר לילדים בהוצאת "מערכת", קיבוץ דליה, 1997) ו"בושם מהול" (סיפורים קצרים, הוצאת "גוונים", 2005). ...

4.
5.
כל קיבוץ שומר בתוכו סודות. חלקם מלאי יופי. חלקם אפלים. חלקם צחוק ושעשועים, חלקם דם וטירוף נפש. והסודות האלה, אסור שיצאו מחצר הקיבוץ. אבל כך או כך הם מוצאים את דרכם החוצה...  בקובץ סיפורים יוצא דופן זה מצייר צביקה אלון את חוויות הקיבוץ משנות החמישים של המאה הקודמת ועד לימים אלה ממש. כמה מהסיפורים דוקומנטריים לחלוטין, קצתם עירוב של מציאות ודמיון, ואחרים בדיון מוחלט, וכולם יחד מתחברים לתמונת געגועים – ואולי לקינה – שבמרכזה הקיבוץ שהיה, ואינו עוד.      צביקה אלון (73) הוא בן קיבוץ המעפיל במקור, 'בוגר' שני קיבוצים נוספים ומושבה אחת, וכיום מתגורר בגבעתיים. עורך הפרק "נוסטלגיה קיבוצית" באתר האינטרנט "נוסטלגיה אונליין", הפיק וערך את שני קובצי הסיפורים "כותבים קיבוץ" (מבחר סיפורים מתוך אתר האינטרנט "סיפורי קיבוצים" זצ"ל) ומחברם של ספר סיפורים למבוגרים ושני ספרי ילדים. "בבקשה, ספר לי קיבוץ..." הוא ספרו הרביעי. ...

6.
40 סיפורים קצרים (וקצת 'נגיעות' שירה), בשני חלקים, על אהבה והלא נודע. בחלק הראשון אהבה שהוגשמה ואהבה נכזבת, אהבת בעלי חיים, אהבת המוזיקה, אהבת הריקודים, אהבת המזון, אהבת האמנות על סוגיה, אהבת המילה הכתובה ואהבות נוספות. בחלק השני סיפורי הלא נודע: נפלאות המוח האנושי, חלומות, האדם והבינה המלאכותית, מסתרי היקום האינסופי, חייזרים, המוות ועוד (כי אולי יש המשך...).  ...

7.
לכל הילדים בעולם – ולכל שאר בני האנוש הבוגרים – יש בחייהם שני מלווים נאמנים של הטבע: הצל שהשמש "מדביקה" לגופם ביום, והירח המלווה אותם באורו מחוץ לביתם בלילות בהירים. כך קורה גם לליבי ולאחיה דניאל בסיפורם המרתק – שהתרחש באמת! – המוגש לכם בספר זה. אם תרצו גם אתם, הקוראות והקוראים, לפגוש את שני המלווים הנאמנים הללו, כל שעליכם לעשות הוא להביט סביבכם ביום שמש ולשאת את עיניכם לשמיים בלילה בהיר... המלווים הנאמנים הוא ספרו השישי של צביקה אלון. קדמו לו שני ספרי ילדים (לאקי, קרוקסי, החייזר השכחן) ושלושה ספרי מבוגרים (בושם מהול, בבקשה, ספר לי קיבוץ..., אי־ודאות – סיפורים על אהבה ועל הלא נודע). ...






©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ