בכרך 'ירושלים החצויה' מוגשים לקורא דיונים וניתוחם המבוססים על מחקר, ולצדם זכרונות, תעודות וחיבורים המקנים מקצת מרוח המקום והזמן – ירושלים בשני עשוריה הראשונים של מדינת ישראל. בין הנושאים הנדונים בכרך: קביעת בירתה של מדינת ישראל בירושלים והמחלוקת סביב מעמדה המדיני, היחסים הצבאיים בין צה"ל והלגיון הירדני בעיר, התפתחותה הדמוגרפית, הכלכלית והאורבנית של עיר ספר מחולקת, בעיית הפליטים היהודים והערבים, קליטת העלייה הגדולה ואכלוס השכונות הנטושות, מתיחויות וזיקות בין חרדים לחילונים, בין אנשי צבא לאזרחים ובין האינטליגנציה הירושלמית לרשויות השלטון, התמודדות הספרות בת התקופה עם חלוקתה של העיר....

משתתפים: עמירם אורן יהודה באואר חדוה בן ישראל יצחק בן - מרדכי מרדכי בר - און רות גביזון דניאל גוטוויין יוסף גורני יצחק גרינברג משה גת מאיר חזן אביבה חלמיש יצחק טאוב ראול טייטלבאום דוד טל אורי כהן דן מירון אהוד מנור יעקב מרקוביצקי משה נאור מיכאל פייגה אבי פיקאר צבי צמרת אורית רוזין זהר שגב ראובן שושני זכי שלום יאיר שפיגל יהודית תידור - באומל...

עיונים בתקומת ישראל הוא כתב עת מדעי רב-תחומי של מכון בן-גוריון. כרכיו מתפרסמים בשתי סדרות, מאסף שנתי ו'סדרת נושא', ומגישים לקוראים מחקרים ומסות על התהליכים שכוננו את החברה היהודית המודרנית ועיצבו את ההתפתחות של החברה והמדינה בישראל. ...

משתתפים: דבורה ברנשטיין עמירם גונן נחום גרוס אברהם דורון יובל דרור יוסף ושיץ אביבה חלמיש מחמוד יזבק יוסי כץ חגית לבסקי משה ליסק יעקב מצר בת - שבע מרגלית - שטרן אברהם סלע נחום קרלינסקי יצחק רייטר יעקב שביט שפרה שורץ...

מחקר מדיניות זה מסביר את מצבה של הממלכתיות הישראלית כיום ואת כיווני התפתחותה האפשריים והרצויים, על רקע השיח הפוליטי-אידאולוגי שהתנהל בישראל בעשור הראשון למדינה סביב המושג "ממלכתיות". האידאולוגיה הפוליטית-אזרחית הרפובליקנית, המכונה בעברית "ממלכתיות", היא מוקד חשוב להבנת דפוסיה של ישראל כמדינת לאום מהקמתה ועד ימינו. אידאולוגיה זו עוסקת במוסדות המדינה, באזרחוּת, בדמוקרטיה ובמשפט וכן ביחסים שבין הקהילה הפוליטית ובין הפרט. היא מתווה תנאים לייסודה ולהתפתחותה של המדינה הריבונית ומנתחת את "תודעת המדינה" הנדרשת מאזרחיה, כלומר את מכלול התפיסות, האחריות והיחסים הכרוכים בחיים בקהילה פוליטית. ההבנה של אידאולוגיה זו ושל מקומה המרכזי בתרבות הפוליטית הישראלית חשובה גם להבנת החברה הישראלית היום ולסרטוט קווי התפתחות אזרחיים ופוליטיים ראויים לה. שתי טענות יסוד מועלות בחיבור. ראשית, הממלכתיות הייתה מוסכמת על כל הקבוצות היהודיות בארץ. "מאבקי הממלכתיות" שיקפו למעשה שתי מתיחויות פנימיות בתוך הממלכתיות הישראלית עצמה: מתיחות חברתית-כלכלית בין גרסאות שמאליות לגרסאות ימניות שלה, ומתיחות פוליטית בין גרסאות הסדריות לגרסאות רובניות. שנית, שני צירי מתח אלו של הממלכתיות הישראלית - בין שמאל לימין חברתיים ובין פוליטיקה הסדרית לפוליטיקה של הכרעה - הם צירים מתאימים להערכת כיווני התפתחותה של הממלכתיות הישראלית בעתיד....