פִּיץ הוּא אוֹגֵר זָהֹב קָטָן הַחַי לְבַדּוֹ בְּשַׁלְוָה בִּמְאוּרָה שֶׁלְרַגְלֵי עֵץ אַלּוֹן עַתִּיק. יָמָיו עוֹבְרִים עָלָיו בְּשִׁגְרָה שְׁקֵטָה, עַד שֶׁרֶצֶף אֵרוּעִים מַפְתִּיעִים מְעַרְעֵר אֶת עוֹלָמוֹ הַקָטָן וְהַבָּטוּחַ וּמֵבִיא עִמוֹ שִׁעוּר בִּנְתִינָה, בַּחֲבֵרוּת וּבְעֶזְרָה לַזוּלַת. "פִּיץ, הָאוֹגֵר הַזָּהֹב" הוּא סֵפֶר הַיְּלָדִים הָרִאשׁוֹן שֶׁל תַּמִי אֶלִינְסוֹן, מְעַצֶּבֶת גְּרָפִית וּמְאַיֶּרֶת בַּעֲלַת חִיבָּה גְּדוֹלָה לְחַיּוֹת קְטַנּוֹת וַחֲמוּדוֹת. אֶת הַהַשְׁרָאָה לִדְמוּתוֹ שֶׁל פִּיץ שָׁאֲבָה מֵהִתְבּוֹנְנוּת מַעֲמִיקָה בְּאָרְחוֹת חַיֵּיהֶם שֶׁל הָאוֹגְרִים שֶׁגִּדְּלָה בְּיַלְדוּתָהּ, כְּמוֹ גַּם בְּבַגְרוּתָהּ. בַּסֵפֶר שֶׁבִּידֵיכֶם הִיא מְקַוָּה לְחַבֵּב גַּם עַל הַקּוֹרְאִים הַצְּעִירִים אֶת הַחַיּוֹת הַמְּיֻחָדוֹת הַלָּלוּ....