“״במקומות סלעיים היכן שלא גדל עשב משתרעים עצי זית. בחורף הם סבוכי ענף, כתמים של כחול-אפור; לנוכח זהבם תחוויר כל הילה. לצד ערבה ושדר וחוח - זלזלת, הביישן שבצמחים, מתקדם בחשאי מעונה לעונה. התכוונתי אך שכחתי לברר אם שקד בר גדל בארץ שם רעה משה את עדרי חותנו; אם אכן הדבר אפשר להסביר את הסנה הבוער. הוא מתפרץ לעומתך בלהבה שכמוה התגלות. ניצנים אדומים, קטנים וקשים על ענפים חסרי עלים מתנפחים בחשאי, ואז שמש ח”