רחל בן מנחם מציירת ביד אמן מציאות לפרטי פרטיה,הדמויות-בודדות,חריגות וכמהות למעט אהבה,לקשר ולביטחון-מסתובבות ברחובות תל-אביב ובפרט ביפו.בן מנחם מושכת את תנועתן במילותיה,וחושפת בתוך כך את המציאות הקשה,אבל גם את צבעוניותם של החיים ואת תעתועי הדמיון בתפיסת המציאות והזמן.רחל בן מנחם מעמיקה חדור לנפש דמויותיה. הסיפור "נמל",הפותח קובץ סיפורים זה,זכה בתחרות "כתוב" של מפעל הפיס (2002). דימוייה של המחברת הם דימויים עזים,לא שגרתיים ודחוסים של הוויה ישראלית.המילים מוצאות מהקשרן הרגיל ועולמות שלמים מצומצמים אל תוך ביטויים קצרים וקולעים.על יכולת זו לקפל עולמות שלמים אל תוך דימויים פשוטים אנו מעניקים לה את פרס....

אם אין לך כסף מזומן לרכוש את הספר הזה - אל תקנה אותו. גם לחני מאיר, אין כיום שקל בארנק כדי להשקיע ברכישתו. אבל אילו היתה מקבלת אותו מיוסי בעלה במקום צמיד זהב כבד, אולי לא היתה נקרעת עכשיו בלבטים בין טיסת חורף לארצות הברית לבין טיפול בארבעת ילדיה, המתגוררים בבית הוריה בירושלים. יש ספרים שלא כדאי לקרוא אותם בעיתות לחץ או מתח - קטסטרופה הוא אחד מהם. הפרדוקס הוא שדווקא אנשים רגועים, כמו מנחם מנדל הבלגי, שיודע ליהנות מארוחה טובה: או צדיקים ותמימים כמו ר' יששכר ור' יחיאל, שאינם מכירים צורת מטבע - זקוקים לספר הזה יותר מכל אחד אחר. קטסטרופה אינו מגזים. זהו ספר מציאותי לגמרי, ודמותנו המשתקפת בין פרקיו בהחלט אינה מחמיאה. אולם למרות זאת חבל שנשקיע אנרגיה בלהסתיר מיקרינו את חוסר האונים שחשנו כשקראנו אותות, מכיוון שייתכן מאוד שגם הם הרגישו כך - ואולי בצוותא נוכל לפתוח את הנושא ולחשוב עליו מחדש. ייתכן שבעבורכם עלילתו של קטסטרופה היא רק דמיון מרוחק - תנו דעתכם, כי בעבור גיבורינו זוהי מציאות בלהות, ואצלם החיים לעולם לא יהיו כפי שהיו....