אמיר סומר נולד ביום האחרון של 1992 בחיפה (ישראל) לבית שהכיל צבעים וגזעים שונים ובעיקר את שלושת הדתות: יהדות, נצרות ואסלאם. מצד אמו הוא נינו שלך המלך קרול השני.
בנעוריו עזב את בית הוריו לבדו אל תל-אביב בכדי ללמוד כתיבה במכללת "קמרה אובסקורה", מסלול כתיבה של 3 שנים אותו סיים בהצטיינות.
הוא החל את דרכו כמשורר רחוב ופרסומיו הראשונים לפני כתבי עת ועיתונים גדולים (כמו "הארץ", "ידיעות אחרונות", "מעריב", "עכשיו", "עיתון 77") היו למעשה על קירות תל-אביב כגרפיטי. כמו כן, הוא נוהג להקריא את שיריו כשהוא מלווה בביטים אלקטרוניים ברקע או לחילופין בדקלום בעל-פה לפי מסורת הספוקן-וורד.
הוא כותב על סקס, אלוהים, דת, גזענות, סמים, הרפתקאות והחיים בעיר הגדולה. כתיבתו מציגה חידושים בתחום השירה, כמו כתיבה היפר צורנית (השיר "אשמנו" מובא למשל בצורת פירמידה), שילוב בין מבנה השירה למבנה הספוקן וורד, ובמיוחד שימוש בהערות שוליים כחלק מגוף השיר שעושה המשורר (לא המתרגם או העורך), דבר שהיה מקובל לפני כן בעיקר בספרות פוסט-מודרנית ולא בשירה, לדוג' דיוויד פוסטר וואלאס ויואל הופמן. מלבד הכתיבה האמנותית, סומר עבד כעיתונאי וכמבקר מוזיקה במגזין Time-Out ופרסם בעיתונים כמו כלכליסט, nrg, גלובס, Ynet, עכבר העיר ו-Mako.
קובץ השירים הראשון שלו "הארת שוליים" יצא בסוף 2017 בעריכת פרופסור גבריאל מוקד (מי שאחראי על גילוי יונה וולך, דוד אבידן ועוד). המהדורה הראשונה של הספר נמכרה טרם הגיעה לחנויות דרך גיוס המונים לספר באינטרנט ודרך מכירות שהתבצעו בהופעות וערבי הקראה. למרות החיזורים מהוצאות ספרים גדולות, הספר יצא בהוצאת הספרים "הוצאה עצמית" אשר סומר פתח יחד עם המשורר יואב גלבוע שמציעה את אחד מהסכומים הזולים ביותר להוצאת ספר, מתוך מאבק בקרטלים אמנותיים ומתן עזרה למשוררים צעירים שרוצים להוציא ספר ומתקשים מבחינה כלכלית.