גלית ראב״ד

גלית ראב״ד

סופרת


1.
בְּרֵכָה עַתִּיקָה הִתְחַבְּאָה בְּלֵב הַבֻּסְתָּן, וְאוֹתָהּ חִפְּשָׂה תָּמָרִי, וְחִפְּשׂוּ גַּם עֵדֶן וְגַם מַעְיָן. שְׁלוֹשָׁה חֲבֵרִים כּוֹעֲסִים מְחַפְּשִׂים דֶּרֶךְ לְהַשְׁלִים. וּמִי יַעֲזֹר לָהֶם? אוּלַי גּוּר שׁוּעָלִים שֶׁמֵּגִיחַ פִּתְאוֹם מִבֵּין הַצְּלָלִים וּמְחַפֵּשׂ גַּם הוּא מַשֶּׁהוּ לְהִתְנַחֵם בּוֹ סְבִיב בְּרֵכַת הָאֶבֶן הָעֲגֻלָּה? הַסּוֹפֶרֶת גַּלִּית רָאבֶ”ד זָכְתָה לִשְׁבָחִים רַבִּים עַל כְּתִיבָתָהּ הַיִּחוּדִית לִילָדִים בְּסִפְרָהּ קְטַנְטַנָּה בַּגִּנָּה. גַּם בְּסִפּוּר זֶה, שֶׁטּוֹבֵל כֻּלּוֹ בְּנוֹף גְּלִילִי, בָּאָה לִידֵי בִּטּוּי שְׂפָתָהּ הַפִּיּוּטִית, שֶׁאֵין דּוֹמֶה לָהּ בְּסִפְרוּת הַיְּלָדִים הָעִבְרִית. הַמְּאַיֶּרֶת מַאיָה שְׁלֵייפֶר הוֹסִיפָה נֹפֶךְ מִשֶּׁלָּהּ לְקִסְמוֹ שֶׁל הַסִּפּוּר בְּכָל אֶחָד מֵאִיּוּרֵי הַסֵּפֶר. מִשִּׁבְחֵי הַבִּקֹּרֶת עַל כְּתִיבָתָהּ שֶׁל גָּלִית רָאבֶ”ד: "יֵשׁ מַשֶּׁהוּ מְאוֹד לִירִי בָּאֹפֶן שֶׁבּוֹ רָאבֶ”ד לוֹכֶדֶת אֶת הַהֲוָיָה הַיַּלְדִּית, וּבִבְחִירָתָהּ בָּרְגָעִים הַנְּעִימִים נוֹצָר סֵפֶר מֻשְׁלָם לְעֵת עֶרֶב, הַמְּתָאֵר יַלְדוּת כְּמָקוֹם שֶׁטּוֹב וְרָגוּעַ לִהְיוֹת בּוֹ." רוֹנִית רוֹקָאס, עַכְבַּר הָעִיר "כּוֹחוֹ שֶׁל הַסֵּפֶר בַּתְּחוּשָׁה הָאוּנִיבֶרְסָלִית שֶׁחוֹבֶקֶת אוֹתוֹ. וְגַם הַחֵן הַמְּזֻקָּק, הַחֲרִיזָה הַמְּצֻיֶּנֶת, הַמִּקְצָב שׁוֹבֵה הָאֹזֶן.” מִיכַל לֵבֶרְטוֹב, אַתְּ "פַּנּוּ לוֹ מָקוֹם שֶׁל כָּבוֹד לְצַד 'נִסַּע אֶל הַשָּׂדֶה' וַחֲבֵרָיו. הוּא רָאוּי לְכָךְ." עֵרָן שַׁחַר, הַפִּנְקָס ...

2.
כְּשֶׁרוֹנָה בָּאָה לָגוּר בַּשְּׁכוּנָה, נוּרִי שָׁאַל אִם הִיא רוֹצָה לִרְאוֹת אֶת הָאֹסֶף שֶׁלּוֹ. “מָה אַתָּה אוֹסֵף?״ שָׁאֲלָה רוֹנָה. “אֲבָנִים,״ עָנָה נוּרִי. רוֹנָה מָשְׁכָה בִּכְתֵפֶיהָ. נוּרִי רָצָה שֶׁגַּם רוֹנָה תִּשְׁמַע אֶת הַסִּפּוּרִים שֶׁמְּסַפְּרוֹת לוֹ הָאֲבָנִים הַזְּקֵנוֹת שֶׁל הַוָּאדִי, וְהָיָה בָּטוּחַ שֶׁיּוֹם אֶחָד הִיא תַּקְשִׁיב. גָּלִית רָאבֶ״ד הִיא סוֹפֶרֶת מָעֳרֶכֶת וַעֲטוּרַת שְׁבָחִים. סִפְרָהּ פִּתְאוֹם נָשְׁבָה הָרוּחַ זִכָּה אוֹתָהּ בִּפְרַס דְּבוֹרָה עֹמֶר, וְסִפְרָהּ קְטַנְטַנָּה בַּגִּנָּה זָכָה בִּפְרַס הָאִיּוּר שֶׁל מוּזֵאוֹן יִשְׂרָאֵל. גָּלִית אוֹהֶבֶת לְשׁוֹטֵט וְלֶאֱסֹף אֲבָנִים, וְזֶה הַסִּפּוּר שֶׁהֵן סִפְּרוּ לָהּ לֹא מִזְּמַן. כַּרְמֶל בֶּן עַמִּי מְאַיֶּרֶת סִפְרֵי יְלָדִים וְיוֹצֶרֶת סִרְטֵי אָנִימַצְיָה. הִיא עוֹבֶדֶת מֵהַסְּטוּדְיוֹ שֶׁלָּהּ בְּאַמְסְטֶרְדָם, צוֹפָה עַל אֳנִיּוֹת וּמְנוֹפִים, אֲבָל תָּמִיד שְׂמֵחָה לִצְלֹל חֲזָרָה לַוָּאדִי שֶׁל נוֹף יַלְדוּתָהּ. ...






©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ