רותי דפנה

רותי דפנה

סופר


1.
בְּיוֹם חָרְפִּי גָּשׁוּם מְחַפֶּשֶׂת חִפּוּשִׁית קְטַנָּה מָקוֹם לְהִתְחַמֵּם בּוֹ. הַנְּמָלִים הָעֲמֵלוֹת לֹא מַסְכִּימוֹת שֶׁתִּסְתַּתֵּר אִתָּן, גַּם הָעַכָּבִישׁ הָאַפְרוּרִי וְהֶחָתוּל הָרָגוּז מְסַלְּקִים אוֹתָהּ מִמְּקוֹם מַחְבּוֹאָם. טִיף טַף, טִיף טִיף טַף, מָה תַּעֲשֶׂה הַחִפּוּשִׁית עַכְשָׁו? חִפּוּשִׁית בַּגֶּשֶׁם, סִפְרָהּ הָרִאשׁוֹן לִילָדִים שֶׁל רוּתִי דַּפְנָה, מְתָאֵר רֶגַע מַשְׁמָעוּתִי וּפִלְאִי אֵצֶל יְלָדִים, שֶׁבּוֹ הֵם מְגַלִּים רֶגֶשׁ שֶׁל חֶמְלָה וְרָצוֹן לְגוֹנֵן עַל יְצוּרִים קְטַנִּים מֵהֶם. הַסִּפּוּר הֶעָדִין וְהַנּוֹגֵעַ לַלֵּב נִבְחַר לַמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן מִבֵּין מְאוֹת סִפּוּרִים שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בַּתַּחֲרוּת “אֵיךְ סִפּוּר נוֹלָד״ שֶׁל אֲתָר "מָאקוֹ״ וְהוֹצָאַת “כִּנֶּרֶת, זְמוֹרָה, דְּבִיר״, וְזָכָה לִהְיוֹת מְאֻיָּר בִּידֵי אֲבִיאֵל בָּסִיל, מִבְּכִירֵי הַמְּאַיְּרִים בְּיִשְׂרָאֵל....






©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ