|
|
|
1.
|
|
דֹּב אֶחָד אִבֵּד אֶת הַכּוֹבַע שֶׁלּוֹ. הוּא הָלַךְ מִחַיָּה לְחַיָּה וְשָׁאַל: אוּלַי רָאִית אֶת הַכּוֹבַע שֶׁלִּי?
אֲבָל אַף חַיָּה לֹא רָאֲתָה אֶת הַכּוֹבַע שֶל הַדֹּב.
הוּא כְּבָר כִּמְעַט הִתְיָאֵשׁ: מָה יִקְרֶה אִם הוּא אַף פַּעַם לֹא יִמְצָא אוֹתוֹ?
רֶגַע!
הוּא רָאָה אֶת הַכּוֹבַע אֵיפֹשֶהוּ... אֲבָל אֵיפֹה?
"מַקְסִים, מְעַנֵּג שׁוּב וָשׁוּב." - גַרְדְיָאן
"הוּמוֹר מַקְסִים... מְקוֹרִי עַד מְאוֹד. הֲנָאָה שְׁלֵמָה מֵהָעַמּוּד הָרִאשׁוֹן וְעַד הָאַחֲרוֹן." - דֵיילִי מֵייל...
|
|
2.
|
|
לְדָג גָּדוֹל הָיָה כּוֹבַע.
דָּג קָטָן גָּנַב אֶת הַכּוֹבַע וּבָרַח. הוּא הָיָה בָּטוּחַ שֶׁדָּג גָּדוֹל לֹא יִתְפֹּס אוֹתוֹ.
בָּטוּחַ.ג’וֹן קְלָאסֶן כָּתַב וְאִיֵּר סִפּוּר מְשַׁעֲשֵׁעַ וְחָכָם שֶׁבּוֹ הַמִּלִּים וְהָאִיּוּרִים מְדַבְּרִים אֵלֶּה עִם אֵלֶּה.
סִפְרוֹ הַקּוֹדֵם שֶׁל ג’וֹן קְלָאסֶן, ‘אֲנִי רוֹצֶה אֶת הַכּוֹבַע שֶׁלִּי’, יָצָא לָאוֹר בְּעִבְרִית בְּהוֹצָאַת מוֹדָן.
...
|
|
