יהודה מגידוביץ' (ט"ו בשבט תרמ"ו, 1886, אומן – י"ט בטבת תשכ"א, 5 בינואר 1961, תל אביב) אדריכל, ומהנדס העיר תל אביב הראשון.יהודה מגידוביץ' נולד בשנת 1886 בעיר אומן שבאימפריה הרוסית (כיום באוקראינה) לבנימין צבי, כובען, ולרחל, עקרת בית. התחנך בחדר. את הכשרתו המקצועית קיבל בבית הספר לאומנות באודסה (1903–1910). תקופת לימודיו התארכה בעקבות ההפרעות התכופות שהתרחשו באותה העת והמהפיכות הפוליטיות ברוסיה.עד לעלייתו ארצה עבד מגידוביץ במספר משרדי אדריכלים וקבלנים ברוסיה. בשנת 1919 עלה ארצה באוניה "רוסלאן" (שבה? עלו עימו עוד מספר אישים ידועים), והתיישב בתל אביב. נתמנה למהנדס העיר הראשון של תל אביב, תפקיד שבו שימש בין השנים 1920–1923, וכן היה חבר ועדת בניין ערים הראשונה בעיר.עסק במקצועו עד שנת 1954, אז לקה בשטף דם במוח.נפטר בתל אביב בחורף 1961, ונקבר בבית העלמין קריית שאול.בנו, המהנדס רפאל מגידו, התיישב בראשית שנות ה-20 בנחלה שרכש האב ברמת-גן וכהן שבע שנים כמהנדס העיר. בשנים 1939-1940, אז השתלם הבן בארצות הברית, החליף אותו מגידוביץ' האב בתפקיד זה. בשנת 1993 ערך האדריכל גלעד דובשני ספר מקיף, פרי מחקר רחב היקף על פועלו של האדריכל יהודה מגידוביץ' ועל תרומתו לעיר תל אביב ולענף הבנייה בארץ....

מהי אדריכלות? כיצד יש ללמד אדריכלות? האם יש דרך ברורה ונכונה ללמד אדריכלות? אדריכלים ומחנכים התחבטו בשאלות אלה באינספור צוותי עבודה ובאינספור מפגשים, בניסיון להגדיר תוכן, מבנה ושיטות הוראה תוך התייחסות נאותה לתוכנית לימודי האדריכלות כולה. אולם לעיתים נראה כי לדיונים כאלה יש דעות, השקפות והצעות רבות ככל שיש להם משתתפים. העבודות, המתודה, והאני מאמין שמוצגים כאן נאספו והתפתחו תוך כדי הנחיית סטודיו אדריכלי בבתי ספר שונים לאדריכלות. החומרים מבוססים על עקרונות והשקפות שנאספו מהתבוננות וניסיון מעשי כמרצה לאדריכלות יותר מאשר מניתוח ומחקר מדעי. העיקרון שמוצג כאן, העומד בבסיס החשיבה התיאורטית, מקורו באמונה שארכיטקטורה היא אמנות מעשית; מכאן שהפרקטיות והאמנות ממלאים תפקיד שווה בפיתוח עיצוב אדריכלי. יצירת אמנות, כמובן, היא אמירה של יוצרה, המביעה את השקפתו בסיפור אותו הוא יוצר. אדריכלות לעומת זאת נדרשת לפתרונות תפקודיים מעשיים. למרות ההבדל המהותי בין אמנות וחשיבה מעשית, סינתזה של השניים יכולה לחלחל באופן אידיאלי לתהליך היצירתי של האדריכלות. על כל פנים הבסיס של האמנות הוא אמירה, סיפור, תוצר של חשיבה רעיונית - ואילו הבסיס למעשה התפקודי הוא חשיבה מכוונת תכנון. תהליך ההוראה המובא כאן משלב את השיטות הייחודיות של אמנות ותכנון - לגישה כוללת אחת. כאשר דנים בהדרכה ראשונית של כלים בסיסיים לחשיבה אדריכלית, אני מוצא שהכי מתאים להתחיל בשיטה ששייכת לעולם האמנות. מניסיוני, כשמתחילים תהליך של יצירה אדריכלית עם חשיבה מכוונת תכנון כבסיס, קשה הרבה יותר לאמץ חשיבה רעיונית בהמשך. לעומת זאת, כאשר התהליך מתחיל עם פיתוח רעיוני והמשגת מושגים בראשית הדרך של היצירה האדריכלית, התוצאה היא תשתית יציבה להתפתחות בהמשך של חשיבה מכוונת תכנון. לכן בתהליך המוצג כאן ההתחלה נעשית דרך סדרה של מודלים רעיוניים, ורק לאחר גיבוש של מערכת רעיונית תלת ממדית, משתלב התכנון הפרוגרמתי המדויק. אנו מדגישים את תפקידו של המוסד האקדמי בהוראת האדריכלות כמקום לדיאלוג אינטלקטואלי וכאתר להתפתחות האישית של האדריכל כאדם חושב, יצירתי, שיש לו אמירה אישית. המוסד משמש כחממה וקרקע פורייה המטפחת חוויות אמנותיות לצד חשיבה תיאורטית, רעיונית כבסיס וכמצע לעשיה האדריכלית. הפרויקטים המוצגים כאן הושגו על בסיס הבנה של עולמנו העכשווי, עולם רווי אפשרויות ושינוי מהיר, עולם של מערכות פתוחות וקצוות נפרמים, עולם הדורש משוב ודיאלוג בין תחומי הידע השונים, עולם המאפשר לנו לפרוץ אילוצים מבוססים, ולחצות גבולות ותחומי התמחות מקצועיים. עולם זה של גלובליזציה ומערכות בינלאומיות מדגיש את הצורך המהותי בהגדרה אותנטית של ביטוי פרטני קהילתי ומקום....

“…The art of integrating oneself in a non-spectacular way has become rareamong architects today. I am glad to discover this quality in Gilead Duvshani’sarchitectural work. Although the virtue of this book’s approach has become very rare, it remains of fundamental importance for maintaining and continuing the tradition of the art of building…”Rob Krier בספר זה פורס לפנינו פרופסור דובשני תהליך מובנה ליצירה אדריכלית מקומית בישראל,נושא שהיום יותר מתמיד חשיבותו מול עולם גלובלי אינה מוטלת בספק.כאשר בניינים דומים זה לזה בניו יורק, בתל־אביב, בטוקיו או במומביי, אולי גם האדריכלות צריכה להיות דומה בכל מקום. האם האדריכלות היא מוצר צריכה, שתפקידה לתת פתרונות תפקודיים כאלה ואחרים, או שיש לה ערך מוסף לדימויה התרבותי־חברתי של חברה, שמשמעותו חשובה לא פחות ואולי אף יותר? פרופסור דובשני נולד בישראל ולמד אדריכלות בבית הספר הפוליטכני של לוזאן, שווייץ.מאז 1978 הוא מתגורר בתל־אביב. ביצע עשרות פרויקטים, ערך מחקרים, אצר תערוכות וכתב מאמרים וספרים בנושאי האדריכלות. במקביל לעשייה המקצועית לימד דובשני בבתי ספר לאדריכלות בארץ ובחו”ל....