הספר מציע תיאור, הגדרה וייעוד של תפקודי הנפש המרכזיים – אלה המוכרים לכולנו מהחוויה הבלתי אמצעית ומשפת הדיבור: תודעה, אני, רצון, תחושה, רגש, קשב, ועוד. המכלול כולו יוצר מעין מפה של הנפש, שאין לה תקדים בספרות הפסיכואנליטית והפסיכולוגית, מבחינת הדיוק, המובחנות והארגון שלה. בין היתר מגדירה המפה הנפשית מחדש את מקור הקשיים הנפשיים, את אופי השיבושים שהם גורמים, ואת כיווני הטיפול המתבקשים. עד עתה, הידע המצטבר של הפסיכואנליזה לא הצליח לסגור את הפער המשמעותי בין ההתנסויות הראשונות, החשובות כל כך, לבין העדר ידע מספק באשר לאופן שבו הן נרשמות בנפש האדם – ומאוחר יותר באשר לצורות הנוכחות שלהן בחיי הנפש הבוגרים. כתוצאה מכך נשענת הפרקטיקה הטיפולית יותר על ניסיון מצטבר ואינטואיציה ופחות על ידע שמבוסס על תיאור והמשגה של הארגון הראשוני של נפש. למפה הנפשית יש גם ממד התפתחותי: היא נשענת על ההנחה שתפקודי הנפש, בדומה לאלו של הגוף, מתפתחים-מתמיינים לפי סדר קבוע מראש. סדר זה מאפשר למפות את התפתחות-התמיינות התפקודים הנפשיים ולהבחין ביניהם, ואף למפות את השפעתם של התפקודים המוקדמים על המאוחרים, ולהפך. הספר מלווה בדוגמאות מהקליניקה הממחישות את הקשר בין קשיים נפשיים עכשוויים לבין שיבושים מוקדמים בתפקודי הנפש. מיפוי הנפש והבנת סדר התפתחותם של התפקודים הנפשיים מאפשר ליצור תשתית משותפת לטווח רחב של תחומים, כגון: הטיפול הפסיכואנליטי והדינמי, פסיכיאטריה, מחקר פסיכולוגי, חינוך, הורות, חקר המוח ועוד. הספר מיועד למטפלים, חוקרים, מחנכים, הורים, וכל מי שיש לו עניין בחיי הנפש. יואב יגאל הוא פסיכולוג קליני מומחה ודוקטור לפילוסופיה. ספרו נכתב על בסיס עבודות ומחקרים רבים שערך לאורך השנים....

ספר זה הוא בחלקו הגדול דוגמא למחקר מקיף במה שמכונה "מחקר במקרה פרטי אחד" (one case study). לכל אורכו נע הדיון בין תיאור מפורט ושיטתי של הנתונים - אישיותו ורצף חייו של פטר קין (גיבור הרומן של אליאס קאנטי "סנוורים") - לבין הפשטות והכללות רחבות בכל שניתן בכל שלב. תוך כדי הנסיון לקשר ולהסביר את הנתונים הולכת ומתפתחת תורת אישיות חדשה, התקפה לגבי כל אחד ואחד. בין היתר מתחילה תורה זו לסמן את אבני-הגבול של היכולת האנושית להבין את עצמה ואת העולם. יותר מכל אחד אחר איינשטיין הוא שהתקרב ברעיונותיו ובתחושותיו אל גבולות אלה, ומכאן שמו של המחקר: "גבולות עולמו של איינשטיין". רק בסופר של הדברים ניתן להסביר ולו בצמצום את הגיונו של השם. אין לצפות ממחקר המנסה לתהות אחר גבולות החשיבה והשפה, כי יהיה קל לקריאה ולהבנה. ספר זה שונה במובנים רבים מהצורה המקובלת להצגת תורות מדעיות: במתודת המחקר המפותחת בו, בצורת כתיבתו וברעיונותיו....