|
|
|
2.
|
|
קולנוע דרום הוא אנתולוגיה המאגדת בתוכה מאמרים, ראיונות ושיחות שמתייחסים לסרטים ולתכנים שמוצגים בפסטיבל קולנוע דרום ה-12. הקרנת סרטים ומפגש בלתי אמצעי ומשמעותי עם יוצרים הם מרכיבים חשובים בפסטיבל, אך אין זה מספיק. פסטיבל קולנוע דרום הוא פסטיבל של קהילה, וקהילה מתקיימת באמת רק אם יש בה שיח. מתוך הידיעה שהשיח, לא רק המדובר אלא גם ובעיקר הכתוב, הוא זה המאפשר המשכיות ל"חיי המדף" של הסרטים ולהעמקת הדיון בהם, אנו מתעקשים להוציא לאור בכל שנה כתב עת מעמיק ורלבנטי שעוסק בקולנוע ובתוכני הפסטיבל מנקודות מבט שונות ומגוונות.
צוות הכותבים בכתב העת הוא תמהיל רבגוני ומרתק, שכולל כותבים ותיקים ומוערכים מחד גיסא וכותבים צעירים ומבטיחים מאידך גיסא. הם מייצגים שלל דעות, גישות ותפיסות קולנועיות ותרבותיות, אך גם הבדלים ופערים בין דוריים. השילוב בין שני סוגי הכותבים נראה לנו חשוב ורלוונטי, והוא משקף את מהות הפסטיבל המבקש לנוע בין קצוות. המפגש בין הכותבים לבין הסרטים ויוצריהם פותח מרחב נוסף ומעניין של שיח שמאפשר לקהילה אמיתית ותוססת להתקיים.
בגיליון הנוכחי של קולנוע דרום ביקשנו מחוקרים ויוצרים להיענות לאתגר ולכתוב על סרטים שמרביתם מוקרנים לראשונה בארץ ולחלקם זו בכורה עולמית.
...
|
|
3.
|
|
ספרו של ארז פרי בוחן בקפדנות את ייצוג מנגנון ההשמדה הנאצי כפי שהוא משתקף בקולנוע התיעודי הפוסט-מלחמתי; דרכו הוא מבקש לחשוף מבנים גלויים וסמויים של המנגנון הקולנועי המעידים על פוטנציאל האלימות והמניפולטיביות הגלומים בו. במוקד הספר עומדים שלושה סרטי תעודה קאנונים – "לילה וערפל" (1955) של אלן רנה; "זיכרון הצדק" (1976) של מרסל אופולס ו"שואה" (1985) של קלוד לנצמן – שתיעדו לאחר מלחמת העולם השנייה את תהליך ההשמדה הנאצי. חשיפת הממד האלים והמתעתע של המנגנון הקולנועי נעשית לתֶמה מרכזית בסרטים אלה, אשר מתלבטים תדיר בין מה ראוי "להראות" ומה ראוי "להסתיר", בשאלה כיצד ניתן ל"הראות" את מה שראוי "להראות", לצד השאלה מהם הגבולות האתיים והאסתטיים של הפרקטיקה התיעודית לאחר אושוויץ. ספרו של פרי מציע קריאה רדיקלית בטקסטים הקולנועיים על מנת לטעון שככל שסרט מעמיק בחקירת נבכי מנגנון ההשמדה הנאצי, כך הוא נדרש להתמודד עם המניפולציה המסוכנת העומדת בתשתיתו, ולפיכך מצביע על הדהוד הדדי של שתי פרקטיקות – הקולנוע וההשמדה – וזורה עליהן אור חדש.
"הקולנוע ומנגנון ההשמדה הנאצי" משלב בין תפיסות תרבותיות ודיונים אתיים באמנות ובתרבות לבין התייחסות למבע, למסורת ולהיסטוריה של הקולנוע כדי לבדוק את הקשר בין אירועים היסטוריים לבין הפרקטיקה הקולנועית. זאת ועוד, הספר מבקש לעמוד על ההשפעה של הקולנוע על קהל הצופים, על תהליכים חברתיים ותרבותיים, ועל המסורות שהתגבשו לאורך ההיסטוריה של הקולנוע, כמו גם על האפשרויות לחתור תחתן.
ד״ר ארז פרי הוא קולנוען, חוקר ואוצר קולנוע; מרצה בכיר בבית הספר לאומנויות הקול והמסך במכללת ספיר; סרטו "החקירה" יצא לאקרנים בשנת 2016. ...
|
|
