סוזן סלפורס

סוזן סלפורס

סופר


1.
כְּשֶׁבֶּן סִילְבֶרְסְטַיין נִשְׁלָח לָעֲיָרָה הַנִּדַּחַת בָּטֶנְוִיל לְבַלּוֹת אֶת הַקַּיִץ עִם סָבוֹ, הוּא בָּטוּחַ שֶׁזּוֹ הוֹלֶכֶת לִהְיוֹת הַחֻפְשָׁה הַמְּשַׁעֲמֶמֶת בְּיוֹתֵר אֵי־פַּעַם. אֲבָל הַכֹּל מִשְׁתַּנֶּה כְּשֶׁהֶחָתוּל שֶׁל סָבוֹ מֵבִיא הַבַּיְתָה מַשֶּׁהוּ שֶׁנִּרְאֶה כְּמוֹ... גּוּר דְּרָקוֹנִים. בֶּן הֶהָמוּם מְגַיֵּס אֶת עֶזְרָתָהּ שֶׁל פֶּרְל, יַלְדָּה מְקוֹמִית חוֹבֶבֶת הַרְפַּתְקָאוֹת. הֵם לוֹקְחִים אֶת הַדְּרָקוֹן לַמִּרְפָּאָה הַוֵּטֵרִינָרִית הַיְּחִידָה בָּעִיר - בֵּית־הַחוֹלִים לְתוֹלָעִים שֶׁל דּוֹקְטוֹר ווּ. אֲבָל אָז מִתְבָּרֵר לַשְּׁנַיִם שֶׁלְּמַעֲשֶׂה לֹא מְדֻבָּר בְּבֵית־חוֹלִים לְתוֹלָעִים - אֶלָּא בְּבֵית־חוֹלִים סוֹדִי לִיצוּרִים דִּמְיוֹנִיִּים. בֶּן מַשְׁאִיר בְּטָעוּת אֶת דֶּלֶת הַכְּנִיסָה לְבֵית־הַחוֹלִים לֹא נְעוּלָה, וִיצוּר גָּדוֹל לְמַדַּי, קְצָת מַסְרִיחַ וּמְאוֹד שָׂעִיר, נִמְלָט. עַל בֶּן וּפֶּרְל מוּטֶלֶת הַמְּשִׂימָה לְהַחְזִיר אֶת הַיְּצוּר הַנִּמְלָט, וּמָה שֶׁהִתְחִיל כְּחֻפְשַׁת קַיִץ רְגִילָה הוֹפֵךְ בִּמְהֵרָה לְסִפּוּר שֶׁל פַּעַם בַּחַיִּים. "הַסְּפָרִים הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר הֵם אֵלּוּ שֶׁבָּהֶם יְצוּרִים דִּמְיוֹנִיִּים מְזַנְּקִים מִבֵּין הַדַּפִּים הַיְשֵׁר לְעוֹלָמֵנוּ - וְזוֹ רַק אַחַת הַסִּבּוֹת לְכָךְ שֶׁהַסֵּפֶר הַזֶּה כָּל כָּךְ כֵּיפִי. אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְחַכּוֹת לַהַרְפַּתְקָאוֹת הַבָּאוֹת!" נְיוּ־יוֹרְק טַיימְס ...

2.
פֶּרְל לֹא מְחַפֶּשֶׂת צָרוֹת. הַצָּרוֹת פָּשׁוּט מוֹצְאוֹת אוֹתָהּ. פֶּרְל פֶּטֶל וּבֶּן סִילְבֶרְסְטַיין אָמְנָם מְחַכִּים בְּקֹצֶר רוּחַ לְיוֹם הָעֲבוֹדָה הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּהֶם כְּשׁוּלְיוֹתֶיהָ שֶׁל דּוֹקְטוֹר וּוּ, הַוֶּטֶרִינָרִית לִיצוּרִים דִּמְיוֹנִיִּים, אַךְ מִתְאַכְזְבִים לְגַלּוֹת שֶׁהַמַּטָּלָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּהֶם הִיא לִקְצֹץ אֶת צִפָּרְנֵי רַגְלָיו שֶׁל הַסַסְקְוָאץ‘. אִיכְס! אַחַר כָּךְ מַבְחִינָה פֶּרְל בְּמִפְלֶצֶת בָּאֲגַם שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי בֵּית הַחוֹלִים, וְלַמְרוֹת שֶׁנֶּאֱמַר לָהֶם לֹא לַעֲזֹב אֶת הַבִּנְיָן בְּשׁוּם אֹפֶן, הִיא יוֹצֵאת לְהָעִיף מַבָּט מִקָּרוֹב, כְּשֶׁבֶּן מִזְדַּחֵל בַּחֲשָׁשׁ מֵאֲחוֹרֶיהָ. הַיְּצִיאָה מִשְׁתַּבֶּשֶׁת כְּשֶׁהַיְּצוּר תּוֹפֵס אֶת בֶּן וּמַחְזִיק אוֹתוֹ בֶּן עֲרֻבָּה עַל אִי בְּאֶמְצַע הָאֲגַם. כָּעֵת צְרִיכָה פֶּרְל לְתַכְנֵן מְשִׂימַת חִלּוּץ. הַאִם תַּצְלִיחַ לְהַצִּיל אֶת הַמַּצָּב אוֹ שֶׁתְּחַזֵּק אֶת הַשֵּׁם שֶׁיָּצָא לָהּ כְּעוֹשַׂת הַצָּרוֹת הָרָאשִׁית שֶׁל הָעִיר? וְהַאִם יוֹשִׁיט לָהּ עֶזְרָה הַחוֹלֶה הַסּוֹדִי שֶׁל בֵּית הַחוֹלִים? סוּזָן סֶלְפוֹרְס שׁוּב סוֹחֶפֶת אֶת קוֹרְאֶיהָ לְהַרְפַּתְקָה מֻפְלָאָה, מְלֵאָה יְצוּרִים מִיתוֹלוֹגִיִּים וְתַגְלִיּוֹת מַדְהִימוֹת וְלֹא דִּמְיוֹנִיּוֹת כְּלָל. ״סֵפֶר כֵּיפִי. אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְחַכּוֹת לַהַרְפַּתְקָאוֹת הַבָּאוֹת!״ וֶנְדִי מַאס ...

3.

בן סילברסטיין בטוח שזה הולך להיות קיץ ממש, אבל ממש משעמם. ההורים שלו שלחו אותו לעיירה הנידחת בטנויל כדי להישאר עם סבא שלו. כל מה שהוא רוצה ז... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
הרעיון טוב, אבל יש משהו אחד שחסר. מתח, והרבה. הספר פשוט לא מותח. האמת, קראתי אותו רק כי אמרו לי שהוא דומה ליער פרא, ועדיין לא הבנתי איך בדיוק. ... המשך לקרוא





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ