“"כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו" בראשית ח, כא
הפסוק הזה עבר לי בראש כל זמן שקראתי את ספינת העבדים.
אם יש משהו שהוא כנראה גרוע יותר מלרצוח אדם או עם, הוא יהיה לרצוח את נשמתו של אדם או עם – לשעבד אותו ולבטל את אנושיותו.
אני מוקף באנשים טובים, חלקם נפלאים אפילו, ואני יודע שיש המון שכאלה, אבל יש משהו באנושות, בביחד הזה שהופך אותה לרוע.
קארל צ'אפק תיאר את זה כל כך יפה, חד ואכזרי - "כל א”