במקביל להתפתחות המחשבה הפילוסופית-מדעית התפתחה בתרבות המערב המחשבה המיסטית, אשר נקודת המוצא שלה היא ההכרה באחדות הבריאה. היא מבססת את עיוניה על מגע ישיר וחווייתי עם המציאות בלא תיווכו של האינטלקט. פסיכולוגיית המעמקים גילתה את חשיבותה של החשיבה המיסטית להבנת נפש האדם ולהקלת מצוקותיה. מאז ראשית המאה ניסו פסיכולוגים לחקור את התורות המיסטיות של הנצרות ושל המזרח, על מנת להבין ולהכיר את חוכמת הנפש הטמונה בהן. המיסטיקה היהודית, בקבלה, אנו מוצאים לצד הדמיון בחוויות היסוד המיסטית, את השוני שמקורו בחוויה הקיומית היהודית. המקובלים ערגו לאלוהים וכל מחשבותיהם ודמיונתם היו נתונים לעניינים אלוהיים. נתנו לכך שמות שונים: "מעשה מרכבה, ענייני הספירות, מערכת האלוקות." אולם, מאחר ולפי חוויות היסוד המיסטית, האלוהות מצויה בכל, כלומר המכלול נמצא בכל פרודה, הרי שהנפש היא מראה של ה'כוליות' ו'הכוליות' היא המראה של הנפש. או כלשונו של מקובל בן המאה השלוש-עשרה: "ומפני כי האדם הבא להיכנס בהיכל המלך פנימה צריך בהתחלה לדעת את נפשו שהיא כדוגמת בוראה אשר בראה...ואל כן בהיות האדם יודע מעלת הנפש ועניניה, משם יבין ויתפשטו רעיונותיו בסוד ענייני המלוכה." וכך בלי שהיתה מודעת לכך, הופכת הקבלה לתורת נפש, ומנקודת מבטו של הפסיכולוג, מקור רב ערך לחקר הנפש. ספר זה הוא ניסיון לחשוף חוטים המקשרים בין המיסטיקה היהודית לבין הפסיכולוגיה. הוא כתוב מתוך הכרה שיחידי סגולה בדורות עברו היטיבו באינטואיציה עמוקה להבין את סודות ההוויה, והרישו לנו בכתביהם חוכמת נפש רבת ערך....

פרופסור יוסף דן, חתן פרס ישראל ואחד המומחים הגדולים בעולם בחקר הקבלה והחסידות, מפגיש אותנו עם מחוז ספרותי-חווייתי שאינו מוכר דיו. הוא דולה עבורנו פנינים מאוצר היצירה המיסטית העברית לדורותיה, פרי חזיונותיהם של עשרות יוצרים, חלקם ידועים ונרצים וחלקם אנונימיים. "הלב והמעיין" הוא אפוא ספר שעניינו הפריצה וההרחבה של התודעה והחוויה האנושיות השגורות והשגרתיות, וזהו יסוד מקוריותו וחשיבותו הרבה. חשיבותו של הספר נובעת גם מן ההרחבה המשתמעת באשר להרכבו וגבולותיו של מרחב היצירה הספרותית העברית....

ליותן הוא סמל מובהק של העולם המיתולוגי, שהתנ"ך הוריד אותו ממעמדו. במדרשי חז"ל ובקבלה חוזר הלויתן למסמל את כוחות הטבע, אשר הקשר איתם מעניק לחיים חיוניות, ארוס ומשמעות. חקר עולם המיתוס בכלים שפיתחה פסיכולוגיית המעמקים יוצר רובד נוסף של הבנה לתהליך זה של שיבת המיתוס אל ארון הספרים היהודי. "התנ"ך הרג את האלות", מקובל לומר, אולם לא רק האלות הורחקו מן המקרא. התנ"ך הכריז מלחמה על האלילות ועל כל הכרוך בה ? ובתוך כך הרחיק מתוכו את המיתוס. אולם עצם המאבק המתמשך במיתוס מעיד על משיכה עזה אליו, והתנ"ך עצמו מעיד על קיומם המתמשך של הפולחנים הפגניים, חרף עמדתם הנחרצת של הכוהנים והנביאים. "בסוד לויתן" עוסק בכמיהה אל החוויה המיתית שהיו לה גילויים רבים, אשר בחלקם הגדול לא זכו עד כה לבחינה ולעיון. "בסוד לויתן" קושר את דחיית המיתוס ואת דחיית העיקרון הנשי בתנ"ך עם התרחקות מעיון פסיכולוגי בטבעה של נפש האדם. כל אלה חוזרים ליהדות במלוא עוצמתם במסורת החשיבה המיסטית: במדרשי חז"ל, בקבלה ובחסידות. הבנת המיתוס כהתגלות של מעמקי נפש האדם ושל רוח השבט מאפשרת להתבונן בארון הספרים היהודי התבוננות מחודשת ? עתיקה מצד אחד וקרובה לרוח ימינו מצד שני. ד"ר מיכה אנקורי, פסיכולוג קליני, בוגר אוניברסיטת תל אביב בפיזיקה, מתמטיקה ופסיכולוגיה. ממיסדי בית הספר הגבוה לפסיכותרפיה יונגיאנית וחוקר היבטים פסיכולוגיים במורשת ישראל. הרב אהד אזרחי, למד בישיבת בעלז וחב"ד ובישיבת המקובלים "שער השמים". הקים את קהילת "המקום" במצוקי דרגות ושימש בה כרב, חוקר המיסטיקה היהודית....

ספרות הפירוש לתורותיו של א' נחמן מברסלב נרחבת יותר מן הכתבים עצמם, ועד ימינו נעשים נסיונות לפענח את הסוד הגלום בתורותיו ובדרך חייו. התלמידים והחוקרים דלו פנינים מסיפור חייו, מן הדרושים והתורות. עצם איסוף האמרות והתורות יש בו כדי לרגש כל קורא, אולם עדיין לא נמצא החוט החורז פנינים אלה למחרוזת. ספר זה הוא ניסיון להבין בכליה של פסיכולוגיית המעמקים את החוט המקשר בין ההשתקפויות השונות של חידת ר' נחמן מברסלב....