להגותו של הפילוסוף הגרמני גאורג וילהלם פרידריך הגל (1831-1770) נודעה השפעה מכרעת על המחשבה המודרנית. רעיונותיו הותירו חותם עמוק בדרך שבה אנו תופסים את ההיסטוריה, את המדינה, את החברה האנושית, את מהותו של האדם, את מקומו בעולם ואת זיקתו לאלוהים. אכן, כפי שכבר העיר מישל פוקו, נדמה שנגזר על הפילוסופים למצוא את הגל ממתין להם בסבלנות בסופו של כל מסלול שבו הם בוחרים להתקדם. ועם זאת, במובנים רבים, הגל הוא גם התובעני שבהוגי הדעות; מפעלו התאורטי העצום מצטייר בעיני רבים כסבך אימתני של אבחנות חידתיות ותובנות בלתי חדירות. השיטוט בכתביו מזמן לקורא הנחוש ביותר חוויה מאתגרת ומתסכלת בעת ובעונה אחת. ספר זה מבקש לסמן נתיב ברור בתוך יער העבות של ההגות ההגליאנית. הוא מזמין את הקורא לסיור מודרך בכמה מן הכתבים הקשים ביותר של הגל ומציע פרשנות מקיפה המחברת נקודה לנקודה וקו לקו. הוא פורש לפנינו נוף אינטלקטואלי רחב יריעה ועוצר נשימה: משנה פילוסופית שיטתית המתארת עולם שנשבר, שאיבד את לכידותו, ותהליך היסטורי אופף-כול האמור להשיב להוויה המנותצת את אחדותה. בתום הקריאה, יהיו בוודאי מי שיריעו לשאפתנותו של הגל ויהיו, כמובן, גם מי שישתאו על יומרנותו, אך איש לא יוכל להכחיש את עוצמתם המהפנטת של רעיונותיו הספר השישה עשר בסדרת ``פרשנות ותרבות`` בעריכת פרופ` אבי שגיא האדם הוא יש מפרש. בני אדם, יחידים וחברות, מנהלים את חייהם תוך פירוש מתמיד של מעשיהם, ערכיהם, עולמם ומכלול פעילותם. מעשה הפרשנות אינו רק נחלתם של חוקרי תרבות, אלא הוא בראש ובראשונה נחלתו של כל אדם הפועל בעולם והמנסה באופן מתמיד לתת פשר למרחבים השונים שבהם הוא פעיל. הפעילות הפרשנית היא אחד ממאפייניו הבולטים של הקיום האנושי. האדם כיצור חושב אינו מסתפק בעשייה; אדרבה, עשייתו מלווה בהסבר או בהבנה של מעשיו. אמנות הפרשנות משוקעת בדרך כלל בפעילות הפרקטית עצמה, והיא איננה מוארת באורה של התודעה וההכרה השיטתית. ואולם לעתים קרובות נעשית הפרשנות למושא עצמאי; או אז מוסטת תשומת הלב ממרחב הפעילות המעשית אל המרחב התאורטי. מעבר זה מסמן את ראשיתה של העבודה השיטתית המושקעת בפענוח, בניתוח ובתיאור של מרחבי הפעילות האנושיים שבהם מגולמת באופן מובלע פרשנות. העבודה השיטתית הזאת היא עבודתו של התאורטיקן, והיא מציינת את הפיכת הפרשנות המובלעת בפרקטיקה למומנט עצמאי. סדרת הספרים ``פרשנות ותרבות`` עוסקת במומנטים פרשניים. הספרים שייכללו בה עוסקים במרחב הפרשנות על מכלול היבטיו: פרשנות של טקסטים ספרותיים, פילוסופיים, דתיים ואחרים, פרשנות של תרבויות וחברות. סדרת הספרים כולה מתייחדת בניסיון להציע קריאה פרשנית חדשה ומאתגרת....

לקובץ זה לציון יום הולדתו ה־75 של פרופ' ירמיהו יוֹבל נבחרה הכותרת "הפילוסוף במרחב הציבורי", שכן היא משקפת את מעורבותו האינטנסיבית של יוֹבל, מאנשי הרוח הבולטים שצמחו בארץ, בשדה התרבותי והפוליטי בישראל ומחוצה לה. בביוגרפיה האינטלקטואלית של יוֹבל משובצים יחד מחקריו המעמיקים בהגותם של קאנט, הגל, שפינוזה, ניטשה, בצד מאמרים פובליציסטיים ותוכניות טלוויזיה על סוגיות בוערות בארץ ובעולם; ייסודו של מכון שפינוזה בירושלים, בצד הוראה באוניברסיטה העברית בירושלים ובניו־סקול שבניו־יורק. השאלות הנובעות מן הממשק בין הפילוסופי לציבורי נדונות בחלק ניכר מן המאמרים המקובצים כאן: מסות הדנות בפועלן של דמויות יסוד בתולדות הפילוסופיה, וכאלה העוסקות בתחום הדיון על הפוליטי. הכותבים, פילוסופים ידועים מן הארץ ומחו"ל, בחלקם תלמידיו לשעבר של יוֹבל, בחרו גם הם לבחון היבטים שונים של היחס המורכב בין שיקול הדעת התיאורטי לפרקסיס החברתי־היסטורי. ד"ר פיני איפרגן מלמד פילוסופיה באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. ספרו "הטרגדיה בחיים האתיים" ראה אור בהוצאת אוניברסיטת בר־אילן. ...

האם תיתכן פילוסופיה של האמונה? האם ניתן להבחין בוודאות בין אמונה לשם שמים לבין אמונה המשתמשת באל כקרדום לחפור בו? האם קירקגור, הנחשב לאביו של האקזיסטנציאליזם הדתי, היה הוגה דעות אנטישמי? מה היה יחסו אל היהדות והיהודים? מהם יחסי הגומלין בין אמונה דתית למוסר אנושי? האם תיתכן ביניהם סתירה? מדוע לדעתו של קירקגור אברהם אבינו היה אביר האמונה? האם קירקגור הוא מפתה דתי או מחנך לקיום אותנטי?    על שאלות מפתח אלה, העוסקות בזיקת היחיד אל אלוהיו, עונה הקובץ העשיר בתוכנו וברוחו. בקובץ הזה מופיעים שלושה-עשר מאמרים של מיטב חוקרי קירקגור בארץ ובעולם. הנספח בקובץ, המכיל את רוב הפרסומים של קירקגור ועל אודותיו בעברית, מעיד על מסורת מפוארת של מחקרים עבריים על  קירקגור....