כף סט. פיית שעל החוף הדרום-אפריקאי של האוקינוס ההודי היה אחד מאותם מקומות פראיים נפלאים שטרם הושחתו ביד אדם ונשארו ביופיים ההיולי המקסים. דווקא משום כך אהבה דברה את המקום בכל לבה ונפשה, ולא רצתה לעזבו שוב לעולם. אבל התברר עד מהרה שהישארותה שם איננה תלויה בה בלבד, כי יום בהיר אחד הופיע וואנס ספנסר במקום, וראשו היה מלא רעיונות על פיתוח ועל קידמה ותוכניות ראוותניות להפיכת המקום לאתר תיירות וקייט, שלדעתה של דברה יהרסו את יופיו ואת קסמו של המקום עד היסוד. לא יפלא על כן שהדבר האחרון בעולם שדברה היתה מעוניינת הוא להתאהב בוואנס ספנסר זה, כי גישתו של וואנס לנושאי האהבה והנישואין היתה קרה ומחושבת וחסרת התחשבות, בדיוק כפי שהיה יחסו לדיבוריה הנרגשים על בית-חלומותיה שהיא מקווה לבנות שם ביום מן הימים......

כאשר היתה דיאן בת שש-עשרה, אדמונית תמימה ונלהבת, פגשה את ברנט וולס הבוגר והמקסים והתאהבה בו עד לעמקי נשמתה. אולם ברנט לא התייחס ברצינות הראויה לאהבתה, ודיאן עזבה את דרום-אפריקה בלב שבור וזכרונות מדאיבים, בוגרת, מנוסה וזהירה הרבה יותר משהיתה. חמש שנים ארוכות חלפו מאז, ודיאן מצאה עצמה שוב בדרום-אפריקה, בעלת החוה לגידול תפוזים שהוריש לה דודה במותו. היא קיוותה שלא תיאלץ עוד לפגוש בברנט משום שהאמינה שהצליחה להתגבר על אהבת הנעורים שלה, אולם תקוותיה נכזבו. לא זו בלבד שפגשה בברנט, אלא שהוא נמצא מול עיניה בקביעות ובלי שתועכל לשנות את המצב... רגשותיה לא הי ברורים לה עצמה. האם רוצה היא להיפטר ממנו באמת, להשיאו לבלונדית היפהפיה מאוסטרליה שהיתה מעוניינת בו בגלוי? או שמא לא בכך היא רוצה? האם עתיד לבה של דיאן להשבר גם עתה, על אף בגרותה ונסיון חייה המדומה? ...