"ומכתבייך, האם ישרדו את הפורענות? האם יינצלו מן האש שתאכל את מלכות צרפת? אני רוצה להאמין שכן. שמישהו בעולם החדש ההוא ימצא אותם, ויקרא עלינו. [...] הרי גם כשאיש לא יזכור עוד מי היו המרקיזה דה סוויניה והרוזנת דה גריניאן, אמהות עוד תאהבנה עד טירוף את בנותיהן, ואלה תשבנה להן קרירות לנצח". את ההתכתבויות המפורסמות ביותר בהיסטוריה הצרפתית שימשה השראה לרומן המיוחד במינו שלפנינו: המכתבים שכתבה מדאם דה סוויניה, אצילה זוהרת ומבריקה מן המאה השבע-עשרה, לבתה האהובה. 1696: מדאם דה סוויניה מתה בגיל שבעים, בעת שהיא נמצאת בפרובנס בביקור אצל בתה. בנה ממהר לשם מן הקצה השני של צרפת ומגלה את מה שלא היה אמור לראות לעולם: את מאות המכתבים שכתבה אמו לאחותו במשך עשרים וחמש השנים שחלפו, מכתבים של אהבה נואשת ונכזבת, של תשוקה וגעגועים. גיבוריהם של המכתבים קוראים בהם, מגלים מחדש את עברם וגם מתעמתים ביניהם: הבן, שנאלץ להסתפק כל חייו במקום השני; אחותו, שכורעת תחת נטל האהבה האובססיבית של אמה; ובעלה, שמוצא את עצמו לכוד בין רגשות שאינו מבין. דרמה משפחתית, שאף שהתרחשה בעבר רחוק כל-כך, היא קרובה ומוכרת ומעלה שאלות נוקבות על יחסי אם ובת, אם ובן. ניר רצ'קובסקי מצליח לשלב בין מכתבים בני מאות שנים, שמתורגמים כאן לראשונה לעברית, ובין כתיבה עכשווית ומרתקת. בכישרון מופלא הוא מקים לתחייה את הדמויות והרגשות, ויחד איתם את תקופתו של לואי הארבעה-עשר, על ארמונותיה, מלחמותיה, תככיה וגבירותיה, מנשות-רוח אנינות ועד קורטיזאנות ידועות לשמצה. ניר רצ'קובסקי נולד ב-1973 בחיפה. תרגם יצירות רבות מן הספרות הצרפתית, בהן נוטות החסד של ג'ונתן ליטל וסוויטה צרפתית של אירן נמירובסקי. זהו הרומן הראשון שלו....

"לֶךְ־לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ." כָּךְ אָמַר אֱלוֹהִים אֶל אַבְרָהָם, שֶׁיָּצָא לְמַסָּע שֶׁשִּׁנָּה אֶת הַהִיסְטוֹרְיָה שֶׁל כֻּלָּנוּ. אֱלִיעֶזֶר, מְשָׁרְתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, יָצָא לְמַסָּע שֶׁכֻּלּוֹ אַהֲבָה, לְחַפֵּשׂ כַּלָּה לְיִצְחָק. יוֹסֵף יָצָא לְחַפֵּשׂ אֶת אֶחָיו בַּשָּׂדֶה וְלֹא יָדַע עַד לְאָן יִתְגַּלְגֵּל בַּמַּסָּע הַקָּשֶׁה הַזֶּה. הַמְּרַגְּלִים שֶׁיָּצְאוּ לְסַיֵּר בִּכְנָעַן לֹא חָלְמוּ שֶׁיִּמְצְאוּ מָה שֶׁמָּצְאוּ שָׁם. וְיוֹנָה אָמוּר הָיָה לָצֵאת אֶל נִינְוֵה וּבַסּוֹף הִגִּיעַ אֶל בֶּטֶן שֶׁל לִוְיָתָן בְּאֶמְצַע הַיָּם. בְּעֶזְרַת מִדְרָשִׁים וְאַגָּדוֹת, נִיר רַצְ'קוֹבְסְקִי מְסַפֵּר מֵחָדָשׁ חֲמִשָּׁה סִפּוּרֵי מַסָּעוֹת
מֵהַתָּנָ"ךְ, מְלֵאֵי הַרְפַּתְקָאוֹת, מֶתַח, חִפּוּשִׂים וּמְצִיאוֹת. אִם יוֹצְאִים מַגִּיעִים לִמְקוֹמוֹת מֻפְלָאִים... ...

כבר מאה שנים מוצגות הקומדיות של מולייר על במות עבריות, עד שקל לשכוח שהמילים שאנחנו קוראים ושומעים אינן באמת של מולייר, אלא של מתרגמיו: נתן אלתרמן, אברהם שלונסקי, שאול טשרניחובסקי, לאה גולדברג, אהוד מנור, נסים אלוני, יהושע סובול, אלי ביז׳אווי ועוד. גדולי הספרות, השירה והתיאטרון העבריים תרגמו את מולייר שוב ושוב, כל אחד באופן שונה, ולעיתים גם מקורי ומפתיע. הרפתקאות מולייר בשפת הקודש הוא מסע מרתק אל התווך שמחבר, אך גם מפריד, בינינו לבין היצירה בלשונות זרות: התרגום. הספר מיועד לכל מי שרוצה להתוודע לדרכים שבהן יצירה ספרותית ותיאטרונית מועברת משפה לשפה, מתקופה לתקופה, מתרבות לתרבות. כמו מחזה אופייני של מולייר, אף הוא בנוי מחמש מערכות. כל מערכה בוחנת את קורפוס התרגומים מזווית אחרת של תורת התרגום, מסבירה בבהירות מונחי יסוד תיאורטיים, מציעה מונחים חדשים ומאתגרת את הדעות המקובלות במחקר. כיצד מתרגמים מונחים ייחודיים לתרבותם ולתקופתם? איך משתנות מוסכמות התרגום מתקופה לתקופה? ובאיזו מידה משפיעים התרגומים הקודמים על המאוחרים? בין מערכה למערכה בספר מפרידים קטעי ביניים המתמקדים בדוגמאות ספציפיות כמו הפזמון שהוסיף שלונסקי לטרטיף, מסיה דה לה סושּ שהפך אצל ביז׳אווי למסיה דה לה ניַידֵי, הלטינית שאלתרמן תרגם לארמית, ואפילו גלגוליו העבריים של ״אוףּ!״ קטן אחד שנושא על כתפיו משמעות דרמטית גדולה....