|
|
|
1.
|
|
אחרי שנים ארוכות בהן זכתה נקודת המבט המסורתית להתעלמות והשתקה, מבקש הספר שלפנינו לבחון לעומק את העמדה המסורתית בנוגע לשורת סוגיות מרכזיות לזהות היהודית.
הספר מציע בחינה פרשנית של עולם המשמעויות המסורתי, וטוען שבניגוד לגישה הפוטרת את המסורתיות כלא יותר מאשר "הכלאה" בין חילוניות לדתיות, יש לראות את הזהות המסורתית כתופעה מודרנית מובהקת, המציעה פתרון מרתק ופורה למתח האפשרי בין מודרניות למסורת.
בהתבסס על ראיונות עומק עם מי שמזדהים כמסורתים מציע הספר מבט חדש ומרענן על מה שהיה לאחד הנעלמים הגדולים של הסוציולוגיה הפוליטית בישראל.
הספר חושף את דמותה של המסורתיות כמבנה זהות מודרני המקיים דיאלוג פורה, ביקורתי ובו-בזמן מכבד, עם המסורת היהודית, במקום לשלול את המסורת או את המודרנה. כך מציעה המסורתיות חלופה פורה לעמדה החילונית השוללת את המסורת הדתית כבלתי רלוונטית, ומציגה דגם מורכב של מודרניות ללא חילון.
כל מי שעוסק בסוגיות של זהות יהודית, מסורת, חילון ומשמעותה של זהות יהודית בעידן המודרני המאוחר - בין אם כאדם פרטי ובין אם כחוקר - ימצא בספר עניין רב.
ד"ר יעקב ידגר הוא מרצה בכיר במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן. ספרו הקודם, "הסיפור שלנו: הנרטיב הלאומי בעיתונות הישראלית" יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת חיפה ופרדס הוצאה לאור (2004)....
|
|
2.
|
|
הסיפור שלנו הוא הסיפור ש"אנחנו", הקולקטיב היהודי בישראל, מספרים על עצמנו באמצעות סוכני התרבות שלנו. זהו הסיפור שמגלם עבורנו את תמצית זהותנו הקולקטיבית, ובמידה לא מבוטלת גם מבהיר מהו "הסיפור שלנו", תוך הצעת הסברים אפשריים להבנת התפתחותה של התרבות הפוליטית בישראל. יעקב ידגר מתחקה בספר זה אחר גלגוליו של הנרטיב הלאומי, כפי שהוצג במאמרי המערכת ובטורים האישיים של האליטה העיתונאית מאז מלחמת ששת הימים. הוא מתמקד בפרשנות העיתונאית של חמישה אירועים קריטיים בהוויה הקולקטיבית הישראלית מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון, החתימה על הסכם אוסלו ורצח יצחק רבין - ומשחזר את הבניית המציאות כפי שהיא באה לידי ביטוי בעולם הסמלים, הדימויים והמיתוסים העומדים ביסוד ההצגה העיתונאית - פרשנית את המציאות. "הסיפור שלנו" הוא ביסודו סיפור המתעדכן ומתפתח לאורך השנים; זהו סיפור היטלטלות בין שני קטבים: בין התבדלות לאוניברסליות, בין הסתגרות לפתיחות, ובין קידוש האחדות לבין ציפייה לשלום. ד"ר יעקב ידגר הוא מרצה במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר - אילן. מחקריו עוסקים בסוגיות של תרבות פוליטית, לאומיות ואתניות, זהות קולקטיבית ופוליטיקה ותקשורת בישראל....
|
|
4.
|
|
בעזרת תובנות תיאורטיות שמצמיח שיח עכשווי פורה, שבמרכזו ביקורת החילון כתזה סוציולוגית וכנרטיב היסטורי, מעבר לחילון: מסורתיוּת וביקורת החילוניות בישראל מציע מסגרת מקורית לבחינה מחדש של המושגים "זהות יהודית", "מסורת", "מודרניות" ו"חילון" בהקשר הישראלי היהודי. הספר מציג מסגרת אפיסטמולוגית שאינה נענית לחלוקות הבינריות כגון דתי/חילוני, או מסורתי/מודרני. אפיסטמולוגיה זו, שהמחבר מכנה אותה "מסורתיות", חושפת את הפנים המודחקות והמוכחשות של הזהות היהודית החילונית בישראל; ובעיקר היא חושפת את תלותה של החילוניות בדת המדינה, את הקשר הבלתי ניתן להתרה בין לאומיות לדת, ואת הכחשת הרכיב האתני העדתי במבנה הזהות החילוני. סיכומו של דבר, פרדיגמת המסורתיות מציעה נקודת מבט ביקורתית חדשה וחלופה פורה ומרתקת לבחינה של החברה בישראל ושל הסוציולוגיה שלה.
ד"ר יעקב ידגר בוחן במחקריו סוגיות של זהות ופוליטיקה, אתניות ולאומיות ותרבות פוליטית בישראל. הוא פרסם שורה של ספרים ומאמרים העוסקים ביחס המורכב שבין פוליטיקה, זהות, מסורת ומודרניות. בספרו הקודם, המסורתים בישראל: מודרניות ללא חילון (כתר ומכון הרטמן, 2010) נעשתה בחינה מעמיקה, ראשונה מסוגה, של אחד ממבני הזהות היהודיים העיקריים בישראל.
...
|
|
