תמר מחלין

תמר מחלין

סופרת

ילידת ארגנטינה, עלתה ארצה ב-1966, תושבת חיפה משנת 1968. נשואה ל-ד"ר מיכאל מחלין, אם לשלושה וסבתא לששה.
בעלת תואר מ.א. בפסיכולוגיה, עבדה בשירות הפסיכולוגי חינוכי של עיריית חיפה, בבית הספר התיכון 'אורט' בקריית ביאליק, כמרצה לפסיכולוגיה במכללה האקדמית 'גורדון' בחיפה, וכמרצה אורחת במרכז בינלאומי 'גולדה מאיר' בחיפה.
עם פרישתה מעבודתה המקצועית החלה לעסוק בכתיבה ספרותית.
ספרה הראשון, סאגה משפחתית רחבת היקפים, "אלונים עתיקים", יצא לאור ב-2013.

1.
כל פרק של הספר מציג, כמו בצילום של רגע, סיפור בו מופיעות דמויות השייכות לחמישה דורות של משפחת המחברת. דרכן ניתן להרכיב פסיפס שמגלה את תולדות המשפחה, משפחה שנעה בין שלוש יבשות, במשך מאה השנים האחרונות. ניתן למצוא בין הדפים מצוקות ושמחות שהן מנת חלקם של מהגרים, חיפוש זהות של בני המהגרים, תיאור ההווי שמאפיין מקומות רחוקים ותקופות שחלפו, וחוויות אישיות ברצף מילדות ועד זקנה. מצבים אנושיים ותיאורים של אירועים היסטוריים מתערבבים ויוצרים אריג צבעוני ורבגוני. הסיפורים מתרחשים לאורך ציר הזמן מאז העשור האחרון של המאה התשע עשרה ועד העשור הראשון של המאה הנוכחית. הם אף נעים בציר המרחב, החל ממזרח אירופה (אוקראינה ובסרביה), לעבר ארגנטינה -מושבות חקלאיות של הברון הירש וערים גדולות בהן התרכזו קהילות יהודיות -, ועד לתחנה הסופית בישראל. הספר מעניק חיים מחדש לאנשים שכבר אינם: דור הסבים שקמו ועזבו את ביתם כדי לקחת את גורלם בידיהם, עמלו קשה והשכילו לבנות את עצמם מחדש, והדור של ההורים והדודים שהצליחו בקפיצה אחת מדהימה להפוך לבני המקום ופילסו את דרכם כאזרחי העולם הגדול. כמו כן מופיעים המחברת ובני דורה שדבקו בציונות וחוללו תפנית בחייהם. ולבסוף דור ההמשך שנולד כבר בארץ. ...

2.
יגאל הוא אדריכל חיפאי מומחה לשיקום אתרים ישנים. הוא התאלמן לאחרונה מאשתו האהובה וקורס תחת כובד הצער והגעגועים. בעקבות צפייה חוזרת בסרט "פריחת הדובדבן", מתעוררת בו התשוקה לבקר שנית במקומות שאליהם נסע בעבר עם אשתו. יגאל יוצא למסע מרתק שבמהלכו הוא פוגש באנשים זרים לו ונחשף לסיפוריהם האישיים. המפגשים הללו, נגיעות אנושיות מקרבות לבב, פורשים לפניו סיפורי חיים דרמטיים. המפגשים מתרחשים במהלך טיסה משטוקהולם לתל אביב, בפסטיבל הסרטים בוונציה, במושב בגליל העליון, בסידני שבאוסטרליה, במושבה טמפלרית בעמק יזרעאל, באושוויץ, בפריז, וכמו כן גם בביתו. הספר מכיל פרק פתיחה, שבעה סיפורים ("בר המצווה", "האח האובד", "אהבת בוסר", "הצוואה", "חתונה מאוחרת", "הזיידע", "אלוני אבא") ופרק סיום, שבו מוזכר סיפור שהיה לסרט, 'האיש ששתל עצים' - מעין אגדה רווית אופטימיות. לכאורה אין קשר בין הסיפורים, ועם זאת, חוטים דקים מחברים ביניהם. הם מעלים תהיות לגבי כוחה של האהבה, האם ניתן לתקן את מה שהוחמץ, משקלה של המקריות בחיי האדם, הגורל מול הבחירה. כל אחד מהסיפורים הללו מתקשר אל סיפורו האישי של יגאל ומוביל אותו לנתיב של פיוס ומשמעות. "יגאל לא שיער שלאורך המסע הזה הוא ילקט סיפורים אנושיים כמי שאוסף פנינים יקרות, ושהם יחברו אותו מחדש, בקצב הזהיר, המהסס של הזקנים, אל הפעימות העולות ויורדות של החיים". כל הדמויות הן פרי דמיון המחברת. ...


ממליצה לכם לקרוא את הספר! גיבור הספר יגאל יוצא במסע מרתק לאחר מותה של אשתו רותי ומתוך הגעגועים אליה. התשוקה לנסוע היא התשוקה להתחבר מחדש ... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
הסאגה הזו היא טנגו ארגנטינאי מקורי! ריקוד הטנגו משלב לתוכו מספר אלמנטים מוסיקלים וכלי נגינה: פסנתר, כינור, חליל, גיטרה והכי חשוב את הברדו... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
קראתי את הספר בנשימה עצורה , בהיותי בת ליוצאי דרום אמריקה ההסטוריה המשפחתית נגעה לליבי , וריתקה אותי לספר . בתור אמא לילדים מתבגרים וקטנטנ... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ