המאה העשירית נתפסת לא אחת כמאה "חיוורת". הסיבה לכך נעוצה לאו דווקא במאה העשירית עצמה, אלא במאות שקדמו לה ובמאות שבאו אחריה, אשר משכו את תשומת לבם של היסטוריונים רבים. אולם, אם נבדוק את הפרטים לאשורם, נגלה שהמאה העשירית היתה מאה של תסיסה רעיונית ופעילות תרבותית ענפה. במהלך המאה העשירית התפתחו תפיסות חדשות ומוסדות, שהשפיעו ועיצבו את אירופה לאורך כל ימי הביניים והעת החדשה.תופעות מרכזיות שאפיינו את סוף האלף הראשון, כמו תנועת הרפורמות של קלוני, תנועת "שלום האלוהים" או "הרנסנס האוטוני" נסקרות בספר כמטרה להבין טוב יותר את ייחודה וחשיבותה של המאה העשירית. כמו כן, נדון יחסם של אנשי התקופה לשנת האלף, תוך ניסיון להבין עד כמה, אם בכלל, השפיעו רעיונות מילנריים וחרדות מיום הדין הממשמש ובא על התפתחותם של רעיונות ומוסדות דתיים וחברתיים במערב אירופה.ד״ר יצחק חן הוא מרצה להיסטוריה של ימי הביניים בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת חיפה ובמכללת אורנים. מחקריו עוסקים בהיסטוריה דתית, חברתית ותרבותית של אירופה בימי הביניים המוקדמים. מספריו הקודמים:Culture and Religion in Merovingian Gaul, A.D. 481-751 ;The Sacramentary of Echtemach (London, 1997); The Uses of the Past in the Early Middle Ages (co-editor with M. Innes). ...

אורה לימור היא פרופסור להיסטוריה של ימי הביניים באוניברסיטה הפתוחה. למעלה משלושה עשורים היא לימדה נושאים רבים ומגוונים בתולדות ימי הביניים באירופה ובארץ ישראל, ועיקר מחקרה עסק בתולדות היחסים בין יהודים לנוצרים בימי הביניים ובתופעות העלייה לרגל לארץ הקודש בשלהי העת העתיקה ובראשית ימי הביניים. אסופה זו, שכותרתה מרמזת לכמיהתם של עולי הרגל לראות את המקומות הקדושים ולגעת בהם (כדברי פאולינוס מנולה במאה ה-5), מביאה לפני חוקרים ותלמידים מאמרים חדשים העוסקים באחד מתחומי המחקר המובהקים של אורה לימור - עלייה לרגל ומקומות קדושים ביהדות, בנצרות ובאסלאם. מאמרים אלה, המשקפים דו-שיח מתמשך עם עבודתה המחקרית, מציגים חומר חדש ונקודות מבט רעננות על תופעת העלייה לרגל ועל התהוותם של מקומות קדושים, משלהי העת העתיקה ועד לראשית העת החדשה. המאמרים נכתבו וקובצו בידי תלמידיה, עמיתיה וחבריה של פרופסור אורה לימור, כמחווה של הכרת תודה לפועלה יוצא הדופן בשדה המחקר וההוראה....