יומן דוקומנטרי-שירי המסופר כמסע בזמן. סיפור על אהבה גדולה המגיעה אל המערכה האחרונה, ואל הפרידה הכפויה בסוף הדרך. סיפור על גלגולי הפנים והיפוכי התפקידים בדרכי החיים. מילדים להורים, מהורים לסבים, ושוב לילדים של ילדינו. "אני חושבת על האב שמסר את בתו לחופה ועל הבת מוסרת את אביה למוות" בקול שירי, ייחודי ויפהפה, מספרת ליהי חנוך את הסיפור הנצחי, הגדול והעצוב של משפחה אחת, ישראלית מאוד, "מתפוררת כמו לחם ישן. כמו חלום" ליהי חנוך, תסריטאית-במאית ומשוררת. ספריה הקודמים: סעיף צ'לו (2005) סדרת פרוזה, "ידיעות ספרים"; מתוך התנאים (1999) הוצאת "הקיבוץ המאוחד"; בגובה החיטה (1991) הוצאת "כתר"....

"רוב הזמן אנחנו לא מתגעגעים. אנחנו רודפים. כובשים את הכאב ואת הכעס ואת הפחד, כובשים את הבכי מפני התינוקות. מי שמתגעגעים, עטופים בבור גדול, משוגעים."...

ליהי חנוך. תסריטאית ובמאית קולנוע. שיריה הראשונים פורסמו בכתב עת ``חדרים``. ספרה הקודם: בגובה החיטה הוצאת ``כתר`` (1991) סרטיה: ילדים גדולים (1976) נערה מחפשת כתובת (1977) החלומות האבודים של הרחוב העליון (1978) מננה (1979) מונולוג של אשה צעירה (1981) רומן אמיתי (1989) אדם צירקוס (1994)...