|
|
|
1.
|
|
"מאה שנות" - הוא סיפור קורותיה של הגימנסיה העברית בירושלים, אשר בין בוגריה ובין מוריה נמנים: שני נשיאי המדינה, רמטכ"ל ואלופים בצה"ל,
שרי ממשלה וחברי כנסת, כלות וחתני פרס ישראל, שגרירים ודיפלומטים, חוקרים ומדענים, עיתונאים ואנשי תקשורת, סוחרים וקבלני בניין, בעלי מלאכה ונותני שירותים, פקידים ופועלים - כולם נושאים את חותם הגימנסיה. דף אחר דף, פרק אחר פרק, נשזרים קורותיה של הגימנסיה העברית בדברי ימי העיר ירושלים בעת החדשה, ובתולדות התנועה הציונית שהקימה את מדינת ישראל.
...
|
|
2.
|
|
"הנשים מהקסטל חברות במועדון הנשים של מעוז ציון,
במבשרת ציון על הרי ירושלים.
יש להן מה לספר.
על במה היסטורית קטנה התכנסו זכרונותיהן והתאגדו למסכת כתובה.
המסך מורם, וחמישים גיבורות אלמוניות של החיים עולות,
בזו אחר זו, ומגישות קטעי חיים פרטיים בגילוי לב ובנפש חפצה.
וקטע נוגע בקטע, ומשתלב בתוך התצרף המופלא שנוצר בארץ ישראל,
בתקופה בה התקבצו בניו ובנותיו מכל קצווי תבל להקים
מדינה יהודית"
...
|
|
3.
|
|
"שישים שנות מושב", רוקם פיסות של היסטוריה לעלילה התיישבותית.
בין פרקיה מתערבבים שחור ולבן עם ירוק וזהוב, החקלאי צרוב-השמש
עם הפקיד מהמשרד הממשלתי, החילוני עם הדתי, הלירה המתכווצת
עם האינפלציה הדוהרת, תרנגולת עם מכונית אמריקאית, נחלה עם טירה מבוצרת.
זהו סיפורו של כרם מהר"ל - מושב בקצה הדרך העולה אל גבעה
השוכנת על ברכי הכרמל.
שישים שנה אחרי שניטע, הבשילו פירותיו והיו לקהילה שיש בה
מכל הטוב שיכול הכרם לתת: פירות נאים וחדשים ויין בטעם ישן וטוב.
...
|
|
4.
|
|
קורות חייהם של חווה ונתן גולדשטיין הם
שני סיפורים של הישרדות מופלאה
היוצאים לדרכם משתי עיירות באירופה.
ומצטלבים ברחובה של העיר פתח תקווה.
סיפוריהם נעים על ציר הזמן ומשלבים דפי היסטוריה אישית ומקומית
של משפחה וקהילה, תנועת נוער וצבא, תורה ועבודה, עלייה וקליטה
...
|
|
5.
|
|
הנסיעה האחרונה במונית של אברהם פטרושקה, היא מסע בין תחנות חייו.
מרחובות העיר ואתריה נשקפת ההיסטוריה הפרטית שלו ושל בני משפחתו בעבר ובהוווה.
המסלול עובר בין פולין לישראל, בין ירושלים לתל אביב, בין שיירת נבי דניאל לנתיבי איילון
בין מספר ירוק לחלוק לבן של אחות,
בין יערות אוראל לפארק צ'ארלס קלור,
בין רמת יצחק לעמק הסיליקון בקליפורניה.
...
|
|
6.
|
|
"בין הכפר בָּרָזאָן לבין העיירה עָקרָא, בהרי כורדיסטן העירקית,
החלה מסכת חייו של יוסף (ששון) ברזאני – נֶצֶר לאנשי חכמה ומעשה,
שהתגורר בהרים עם נשותיו וילדיו. משם יצא לדרך ארוכה ונפתלת
שעברה בעיר הבירה בגדד והסתיימה בשערי ירושלים.
בן הזקונים שלו, אכרם ברזאני, נסע עם אשתו רחל, אל אותם הרים,
לתור אחרי הנופים של כור מחצבתם, ולהביט בתפאורה שמלווה את קורות חייהם.
בשובם, הם פורשֹים עלילה משפחתית רבת תהפוכות, וסיפור שמעצב מורשת - על האובדים מארץ אשור,
ועל שורשים שנעקרו לפני אלפי שנים וניטעו שוב בתקופה דרמטית שעיצבה את פניה של מדינת ישראל.
המסע של חייהם עובר על ציר זמן היסטורי בן מאה שנים ויותר.
לאורך המסע נשזרים פרקים של הוויה מכוננת בחיי העם היהודי בעת החדשה:
קורותיהם של העקראווים – יהודים מקהילה עתיקה ותוססת שהתפרקה מרצון והתפזרה בכל רחבי ישראל;
הווי חייהם של יהודי בגדד בשנות השקיעה של קהילתם המפוארת;
חוויות מהגרים בעליית "עזרא ונחמיה" ומפגשם עם המציאות הישראלית;
סיפורה של שכונת מעוז ציון על הרי ירושלים - מימי הפחונים של מעברת הקסטל ועד הקמת המועצה המקומית מבשרת ציון;
שירות קרבי בצה"ל ובמשמר הגבול; שירות ציבורי למען הכלל והפרט; מלחמה ושלום בין אויבים ומלחמת קיום והישרדות יומיומית.
ארכיון זיכרונותיהם של אכרם ורחל, זקני השבט, מלא וגדוש במראות ודמויות, בקולות וטעמים בלתי נשכחים.
את כולם מלווה ההוויה הכורדית שנצרבה בנשמתם ומוסיפה גוון ייחודי לכור ההיתוך של החברה הישראלית."
...
|
|
7.
|
|
"משה יעקובוביץ' נמנה על בוני העיר ירושלים במשך חמישים ושבע שנים.
רוב שנות עבודתו היה מנצח על תזמורת כלי עבודה ופועלי בניין, והמושֶל באתרי בנייה.
מקבל מגרש ריק ומחזיר אותו לבעליו עם מבנה מושלם עומד על תילו – בניין מגורים, מבנה תעשייתי,
מוסד ציבורי, בנק, בית חולים, בית מלון. רבים מהם מעטרים את נופי העיר וסביבותיה וביניהם כמה מסמליה המפורסמים.
מָשֹוּאָה שהדליק משה במוסד "יד ושם", מאירה את קורות חייו היצוקים מבטון.
מתוך לשונות האש מרצדות תמונות יָלדוּת שנמחקו, וזיכרונות שננעלו מאחורי חומות.
להבות העבר מתערבבות בלהבות ההווה, תמונה רודפת תמונה, זיכרון עוקב זיכרון,
ונרקם סיפור של חורבן ובנייה, שואה ותקומה, ורשה וירושלים.
בשלהי העשור התשיעי לחייו, הזיכרונות בוערים בעצמותיו, ונסדקים חומות השתיקה בהן הקיף את עצמו כל השנים.
השריד היחיד שנותר ממשפחה מרובת ענפים, יוצא למסע אישי על ציר זמן היסטורי שעובר בתחנות חייו, וחושף את
מה שהוא ומה שהיה:
אוּד מוצל מאש המרד בגטו ורשה, נער במחנות ריכוז נאציים; מעפיל באניית מעפילים וגוֹלֶה באי קפריסין;
חבר "המשפחה הלוחמת" - חניך תנועת בית"ר, ולוחם באצ"ל; חלוץ בהתיישבות כפרית, בנאי ירושלמי;
בעל, אבא וסבא, ראש משפחה שנטעה שורשים חדשים וענפיה פּרוּשִֹים בחברה הישראלית.
"בניין על מגרש ריק" הוא סיפור של יש מֶאָיִן. של מילוי הריק. של עשייה יומיומית שאין בה מליצות ומילים עודפות.
זהו סיפורו של איש אחד, משה יעקובוביץ' - החוליה המקשרת בין משפחתו שנמחקה מעל פני האדמה לבין ילדיו, נכדיו וניניו."
...
|
|
8.
|
|
"אסף הרופא" הוא סיפור ישראלי על בן הארץ הזאת שהלך בתלמים שחרשו עבורו, ופרץ דרכים משלו.
קורות חייו משתלבים בקורות חייהם של בני משפחות טרון, יוסקוביץ' ורוזנשיין – שעלו מפולין בתחילת המאה ה-20,
ושל משפחת סָלֶם שעלתה ממצרים אחרי קום המדינה.
בין דפי הספר נשזרים פרקים של עלייה וקליטה, עירוניות תל אביבית ושכונתיות ירושלמית, חסידות ומסורת,
ציונות דתית וחילוניות מאותגרת, שירות צבאי, אקדמיה, ומשפחתיות מחבקת ומחממת.
מכל אלה נרקמת דמותו הייחודית של איש רב פעלים, אב מסור, בעל רומנטיקן, שובב ורציני,
רופא שנאסף אל מותו בטרם עת".
...
|
|
9.
|
|
דוֹדוֹ אָפֶּל, ממייסדי קיבוץ מעוז חיים, נמנה עם מתווי הדרך החינוכית של תנועת "הקיבוץ המאוחד", היה מורה ומחנך, מנהל בית הספר המקומי ומנהל מכללת בית ברל, ממייסדי תנועת "המחנות העולים" וממקימי חטיבת בני הקיבוץ המאוחד.
קורות חייו נעים על ציר זמן ובו נקודות ציון בתולדות הציונות והקמת המדינה: ירושלים בעת המנדט הבריטי בארץ ישראל, כריית אשלג במפעלי ים המלח, סלילת כבישים וקליטת עלייה, הקמת קיבוץ בעמק בית שאן עם חבריו, חיי קומונה אידיאליסטים וטעימה מחיי השפע האמריקאי, לימוד והוראה אקדמיים ומעל לכל – מפעל חייו - החינוך המשותף. מערכת חינוך ייחודית וחדשנית שבה הילד, הנער הוא חלק מקבוצה, קבוצה שמהווה את ביתו, משפחתו וכל עולמו.
סיפור "מעוז חייו" הוא גם סיפורו של קיבוץ מעוז חיים וחבריו הנאבקים לבנות דרך חיים חדשה בעמק צחיח ולוהט - חברה שיתופית ושוויונית, תרבות יהודית חילונית וניסיון לברוא אדם חדש באמצעות מערכת חינוך כוללת. על כל אלה מנקודת מבטם וסיפור חייהם של דודו ורעייתו חיה....
|
|
10.
|
|
הן היו "הנשים הקטנות" שקולן נבלע בין הקולות הגבריים בעלי הסמכות והרשות.
בלהט העשייה היומיומית למען אחרים, לא נותר להן זמן להיות עמלות למען עצמן.
עד שנפתחו שערי המועדון ויצאה לאור כמיהתן החבויה לצאת מתוך כתלי הבית,
לעזוב לשעה קלה את המשפחה ולהיות חלק מאחוות נשים גדולה ומחבקת.
"עלי לך מבשרת" משמיע את קולן של הנשים.
בין דפי הספר נרקמות עלילות חיים קצרות וארוכות המשתלבות עם קורותיו
של היישוב "מבשרת ציון" ועם סיפור צמיחתה של תרבות קהילתית.
...
|
|
11.
|
|
קורות חייו של נציג הציבור נעים על ציר זמן היסטורי בין תימן לירושלים.
סיפורו של שלום חבשוש הוא גם סיפורם של התעשייה הצבאית החשאית והגלויה,
ושל ירושלים המנדטורית והעיר המאוחדת.
בין אלה לאלה נשזרים קורותיהם של שני מרכזי הכוח החשובים שהיו
במדינת ישראל: ההסתדרות – ארגון העובדים העוצמתי, ומפא"י - מפלגת השלטון הכל יכולה.
...
|
|
12.
|
|
סיפורה של "האגודה להתנדבות" הוא סיפור ישראלי על אנשים שעשו היסטוריה והציבו את השירות הלאומי על מפת החברה הישראלית. הוא נכתב במשך חמישים שנה ויותר, פרק אחר פרק, וממשיך להיכתב תוך כדי תנועה אל השנים הבאות.
האגודה החלה לפעול ממשרד קטן וצנוע בירושלים, בשמה המקורי: "האגודה להתנדבות בעם". למשרד הגיעו כמאה צעירות דתיות בנות 18, שקיבלו פטור משירות צבאי, ונשלחו להתנדב ביישובי סְפָר, בעיירות פיתוח ובשכונות מצוקה בערים גדולות. בתוך שנים ספורות גבר מאד הביקוש על ההיצע. המאות היו לאלפים, ולעשרות ומאות אלפים שתרמו שנה או שנתיים של שירות בבתי חולים ומד"א, במשרדי ממשלה ובארגוני הביון, במוסדות חינוך ובמועדוני יום לקשישים ובכל פינה שאליה יכלו להושיט יד תומכת.
עשורים חלפו, ועוד עשורים. מיזם ההתנדבות צמח לממדים חובקי ארץ וחובקי עולם.
המאגר האנושי התרחב ונוספו גוונים חדשים: נקלטו בנות חילוניות ובנים צעירים בוגרי תיכון שנמנע מהם להתגייס לצה"ל. הצטרפו גם תלמידי ישיבות ובנות מהמגזר החרדי שביקשו לתרום שנה של התנדבות, והגיעו צעירים דרוזים, וצעירים מהמגזר הערבי...
....וכל השאר, היסטוריה.
היסטוריה של "השירות הלאומי" – המיזם החברתי הגדול ביותר שקם במדינת ישראל, ופתח את שערי השירות לצעירים וצעירות מכל שכבות האוכלוסייה.
היסטוריה של האגודה להתנדבות – שהקימה את המיזם וחוגגת חמישים שנות פעילות רבת היקף לחיזוק חוסנה החברתי של ישראל....
|
|
