מה גרם לאלפי התושבים בגוש קטיף להישאר בבתיהם עד לימים האחרונים שלפני העקירה? כיצד הצליחה הנהגת גוש קטיף לגרום לכך שיישובי הגוש יעמדו בתפארתם גם כשהחרב כבר מונפת עליהם? מה הייתה מטרת העמידה הגאה הזאת, האם הייתה זו נאיביות ואמונה עיוורת שהעקירה 'היה לא תהיה' או אמירה ערכית ומפוכחת. בשביל לענות על שאלות אלו צריכים לחזור שנה וחצי לאחור ולהתחקות אחר דרך המאבק של תושבי גוש קטיף בתוכנית ההתנתקות. כדי להבין איך נולד הצבע הכתום, כיצד ניצחו מתנגדי העקירה את ראש הממשלה במשאל מתפקדי הליכוד, ומה היה סוד הצלחתה של 'השרשרת האנושית' מוכרחים להכיר את סיפורו של מטה המאבק של מתיישבי גוש קטיף. כתום המאבק מביא את סיפור המאבק בעקירה מזווית שטרם סופרה. הקולות המספרים הם קולותיהם האותנטיים של תושבי גוש קטיף. במשך שלושה עשורים הם הקימו חבל ארץ לתפארת, וכשמצאו את עצמם במאבק איתנים מול ממשלתם, הם בחרו לנהל אותו בדרך ייחודית, התואמת את דרכם. סיפור המאבק של יישובי גוש קטיף אינו רק סיפור היסטורי. האידיאולוגיה שעמדה בבסיסו ממשיכה להוביל תהליכים גם לאחר העקירה. ההכרות עם השתלשלות האירועים שופכת אור על דרכה של תנועת ההתחברות שהחלה לצמוח מתוך המאבק. מלבד מטה המאבק של הגוש הובילו את המאבק נגד העקירה גם מועצת יש"ע, חברי כנסת, רבנים ותנועות ימין חוץ פרלמנטאריות. ספר זה מנסה לאפיין את התפיסות האידיאולוגיות השונות של גופי המאבק, להבין באמצעותן את ההתרחשויות, ולענות על שאלות שטרם זכו לבירור. אלישיב רייכנר, תושב ירוחם, הוא עיתונאי במקור ראשון. ספרו הקודם באמונתו – סיפורו של הרב יהודה עמיטל ראה אור בשנת תשס"ח, בהוצאת 'ידיעות ספרים'. ...

"חיים שניתנו במתנה, צריכים לעשות בהם משהו, הם לא ניתנו סתם כך", נוהג לומר הרב חיים דרוקמן שזכה לקבל את חייו במתנה ארבע פעמים. חיימקה, הנער הצעיר שהגיע לבדו לארץ לאחר מסכת תלאות על אדמת אירופה, נהפך ברבות השנים למחנך דגול ולראש ישיבת "אור עציון", ליו"ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא ולמנהיגה הרוחני של תנועת הנוער בני עקיבא. הוא ידוע היום כרב חיים דרוקמן, ממנהיגיה הבולטים של הציונות הדתית, מבכירי תלמידיו וממשיכי דרכו של הרב צבי יהודה קוק, חבר כנסת, סגן שר וראש מערך הגיור. סיפור חייו שנפרש בספר הנני מגולל את עשרות שנות פעילותו החינוכית, הציבורית, ההתיישבותית והלאומית, והוא במידה רבה גם סיפורה של הציונות הדתית, שהרב דרוקמן הוא אחד מסמליה המובהקים. חלוציות, הליכה לפני המחנה ומסירות מוחלטת היו לסימן ההיכר של הרב, שמשחר נעוריו הולך בדרכו של אברהם אבינו בקריאתו "הנני", ומתייצב לכל שליחות ולכל משימה ללא היסוס וללא כל תנאי. אלישיב רייכנר הוא עיתונאי ב"מקור ראשון", בוגר ישיבת ההסדר בירוחם וחבר מליאת בני עקיבא. חמשת ספריו הקודמים ראו אור אף הם בהוצאת "ידיעות ספרים"....

הספר "רופא בדם" מספר את סיפורו של שמואל גיליס, רופא, חבר ואדם. זהו סיפור של עולה שעלה על כל הציפיות, וסלל לעצמו בשתי ידיו מסלול חיים ישראלי וציוני מעורר השתאות. סיפורו של הרופא הצעיר בארץ, ששילב מומחיות ומקצועיות יחד עם רגישות וצניעות.ששילב עם עבודתו בבית החולים גם שירות כרופא צבאי ביחידה מובחרת. ששילב מסירות לחולים ולעמיתיו הרופאים עם חיי משפחה וגידול חמישה ילדים באהבה ובסבלנות. שעל ידי דוגמה אישית ומצוינות הקנה לילדיו ולכל סובביו ערכים של אהבת התורה, אהבת המולדת ואהבת האדם. ואנשים מכל קצווי החברה הישראלית החזירו לו אהבה. בבוקרו של יום שישי, ט' בשבט תשס"א, עמדו בחניה הגדולה של בית החולים הדסה עין כרם בירושלים אלפי אנשים דוממים. עמדו שם חולים שקמו ממיטותיהם, עשרות רופאים ואחיות בחלוקים לבנים, קציני צה"ל ולוחמי יחידת שלדג, מתיישבי גוש עציון, אנשי ימין ואנשי שמאל, דתיים וחילוניים, יהודים וערבים - כולם נאספו ובאו כדי להיפרד מד"ר שמואל גיליס. כולם כאבו יחד את הירצחו בערב הקודם. בעת שנסע ממקום עבודתו בירושלים לביתו בכרמי צור שבגוש עציון, בסופה של תורנות ארוכה בבית החולים, הוא נרצח כשמחבלים ירו לעברו מרכב עוקף. אנשי הדמים ששפכו את דמו של רופא מחלות הדם, פגעו בדמיהם של חולים רבים. רופא בדם איננו סיפור על מוות ושכול, אלא סיפור על חיים - החיים שחי באמונה שיש למצות כל רגע על הצד הטוב ביותר, החיים איתו ולצדו שהיו זכות לכל מי שהכיר ואהב, החיים שהציל בעבודתו שהיתה לו דרך חיים, וגם החיים בלעדיו ואחריו שממשיכים למרות הכול ובכך ממשיכים את דרכו. מתוך כתבה בערוץ 7 מאת ישי קרוב ד"ר שמואל גיליס הי"ד נרצח בפיגוע ירי שאירע בחודש שבט תשס"א. גיליס חזר מתורנות שלו כרופא בבית החולים הדסה 'עין כרם', ובין צומת גוש עציון לישוב כרמי צור, עקף אותו רכב ומחבלים בתוכו פתחו באש עזה לעברו. הרכב התהפך והוא נהרג במקום. 10 שנים לאחר הרצח יצא לאור הספר 'רופא בדם' המספר את סיפורו של ד"ר גיליס. בראיון לערוץ 7 סיפר מחבר הספר, אלישיב רייכנר, "קשה להאמין כמה ד"ר גיליס הספיק לעשות בחייו הקצרים. הוא עלה מאנגליה כשהיה בן 11 ואת מסלולו הצבאי עשה ביחידת שלדג". "הספר אינו ספר של שכול ועצב אלא ספר של חיים מעוררי השתאות, על אדם שידע לנצל כל רגע בחיים שלו לטובת הכלל. הוא היה אוהב הארץ ואוהב אדם. הספר מתאר איך עולה חדש צנום ושקט, הפך להיות אדם כל כך משמעותי בכל כך הרבה מקומות, והשתתף בכל כך הרבה מבצעים ביחידת שלדג הן בסדיר והן במילואים". רייכנר ציין "אפשר לקחת מהספר מידות משמעותיות שאפיינו את שמואל - ניצול הזמן, הנכונות להתייצב איפה שצריך, הזריזות, המהירות והענוה. כל המידות הללו לא סתרו את האחריות שלקח על עצמו כרופא במהלך הטיפול שלו בחולים". ד"ר שמואל גיליס היה בן 41 במותו, הניח אישה וחמישה ילדים, הורים ואחים. הובא למנוחות בבית העלמין בכפר עציון. ...

בשלושים השנים האחרונות, הרחק מאור הזרקורים, מתרחשת בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל מהפכה. עשרות משפחות התיישבו בערי פיתוח ובשכונות מוחלשות בערים וחוללו שם שינוי רוחני וחברתי הנמצא בעיצומו. מה שהחל כזרזיף לפני כארבעים שנה התעצם לכדי זרם משמעותי הנפרש על פני כל הארץ. המטרות השונות של הקבוצות האלה מעניקות למפעל כולו גוון מעניין. הן גם משפיעות על אופי הפעילות של כל קבוצה וקבוצה, על התמורות החברתיות שהיא מחוללת, כמו גם על המתחים שנוצרים סביבה. כך, למשל, הקיבוצים העירוניים החילוניים בבית שמש ובשדרות הניפו דגלים שונים מאלו שהניפו גרעיני הנח"ל של בני עקיבא בירוחם או מהגרעינים הפועלים בקרב הקהילה האתיופית, ואלה האחרונים אינם דומים לגרעינים התורניים בלוד ובעכו, או בתל אביב וברמת גן. אף שמדובר בהתיישבות המתפתחת כבר למעלה משלושה עשורים, סיפורם של האנשים שחוללו את המהפכה טרם סופר. אלישיב רייכנר עבר בין יותר מעשרים גרעינים וקהילות שונות, מקריית שמונה ועד אילת, כדי להביא את סיפורם. כך נולד הספר דווקא שם, המסכם מסע מרתק בין אנשים טובים שבחרו ללכת נגד זרם ההסתגרות השבטית שעובר על החברה הישראלית, בניסיון לנפץ ולו במעט את הבועות החברתיות ההולכות ומתהוות בה. זהו ספר מעורר השראה על סיכוייה של החברה הישראלית לצעוד לקראת עתיד טוב יותר. אלישיב רייכנר הוא תושב ירוחם, עיתונאי ב"במקור ראשון" ופובליציסט. ספריו הקודמים, באמונתו, כתום המאבק ורופא בדם, ראו אור אף הם בהוצאת "ידיעות ספרים"....

בארבעים השנים האחרונות הוקמו בישראל עשרות מסגרות חיים משותפות לדתיים, חילוניים, מסורתיים ובעלי זהויות יהודיות מגוונות. התעצמות התופעה בעשור האחרון מעידה על שינויים חברתיים עמוקים המתחוללים בחברה הישראלית. תופעת המסגרות המשותפות, שהחלה כמספר יישובים משותפים בראשית שנות השמונים והמשיכה בהקמת בתי ספר משותפים ומכינות קדם-צבאיות משותפות בשנות התשעים והאלפיים, התעצמה מאוד בשנים האחרונות עם הקמת קהילות עירוניות משותפות. זרם החיים המשותפים הולך וגדל, והגיע הזמן שנתבונן בו לעומק. מה הם המניעים שגורמים לאנשים להצטרף למסגרות המשותפות? כיצד נראית מערכת החינוך המשולבת? האם המסגרות הללו משפיעות על החלוקה המסורתית בין דתיים וחילוניים והאם ניתן לדבר על "ישראליות חדשה" בעלת סממנים דתיים וחילוניים השזורים אלה באלה? כאן חיים יחד מספר לראשונה את סיפורם של אנשי השיתוף. הוא מביא את קולותיהם של למעלה ממאה אנשי מסגרות משותפות, מנטור שבגולן ועד פארן שבערבה, מתאר את סיפורי השילוב והשיתוף המוצלחים אך גם את המשברים והמתחים שמלווים את אורח החיים הזה. אלישיב רייכנר הוא עיתונאי ב"מקור ראשון" ופובליציסט. ספריו הקודמים – באמונתו, כתום המאבק, רופא בדם ודווקא שם – ראו אור אף הם בהוצאת "ידיעות ספרים"....

"'החיים הם הלוואה שיום אחד נאלץ להחזירה בתוספת ריבית. והריבית היא לעשות את העולם מעט טוב יותר מזה שאליו נכנסנו'(אליעזר דוד יפה). סיפורו של פרופסור אליעזר דוד יפה ז"ל הוא סיפורו של חלוץ חברתי, שמפגישתו הראשונה עם החברה הישראלית לא הפסיק לשאול את עצמו כיצד הוא יכול לתרום להתבססותה וחוסנה. כלי העבודה ליצירת חברה מתוקנת, היה נוהג לומר, מצויים ביד כל אחד ואחת מאיתנו, יהיה גילו או עיסוקו אשר יהיה: סקרנות,עין חדה, זיהוי מדויק של צרכים,חשיבה עצמאית ופעילות נחושה הנעשית בהגינות ושקיפות. בפעולתו חתר אליעזר לפתיחת שערי האקדמיה לסטודנטים שלא זכו לקבל הזדמנות שווה, עיצב מחדש את אופי עבודתו של העובד הסוציאלי, השפיע על התוויית מדיניות ארצית בנוגע לפרוייקטים של שיקום שכונות ותרם לקידום זכויותיהן של משפחות ברוכות ילדים ולהסדרה חוקית של אימוץ ילדים ממדינות זרות. אליעזר קידם, ללא פשרות, שקיפות בעולם העמותות והמלכ"רים וכן ייסד,בעקבות גלי העלייה מברית המועצות ומאתיופיה, את 'האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית', שהפכה לימים, לקבוצת 'עוגן'- קבוצה פיננסית-חברתית ללא כוונת רווח, המיועדת עצמה להפוך לבנק החברתי הראשון בישראל. סיפורו של אליעזר יפה הוא גם סיפורו של עולה חדש, שעלה לבדו מארה"ב למדינת ישראל הצעירה, הקים בה את משפחתו והווה ראש גשר עבור העולים בעקבותיו, התנהלותו האופטימית והנגישה ואהבת האדם שהקרין, הפכו אותו למורה דרך לרבים....