נאוה סמל

נאוה סמל

סופרת

סופרת, מחזאית וכותבת שירה, ילידת יפו. פרסמה שבעה-עשר ספרים, מחזות, ליבריות לאופרה ותסריטים. יצירתה עוסקת בדיאלוג במשפחה הישראלית בצל השואה ובצלקות העבר.
יצירותיה תורגמו לעשר שפות, וזכו בפרסים בינלאומיים, ביניהם National Jewish Book Award בארצות הברית, פרס סופרות אגן הים התיכון בצרפת, ןפרס הרדיו האוסטרי. בשנת 2006 זכתה נאוה בפרס "אשת השנה בספרות" של העיר תל אביב.
ספרה צחוק של עכברוש ראה אור לאחרונה באנגלית והוא עומד להפוך בקרוב לסרט קולנוע.
ספרה "חתונה אוסטרלית" ראה אור ב- 2009 וזכה לשבחי הביקורת. ספרה האחרון לילדים "פ-ייה והתרמיש" ראה אור ב 2011. בקרוב יראה אור הרומן החדש שלה "ראש עקום" שעוסק במוזיקאי יהודי באיטליה תחת הכיבוש הנאצי.

אתר אינטרנט: האתר של נאוה סמל
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (78):
רמת קריאה 16, קראתי ו..., שואה, אהובים., ספרים בנושא שואה או מלחמת העולם ה2, ספרים שאקרא, ספרים שאני רוצה לקרוא, רוצה לקרוא, לא אהבתי, ספרים שאני רוצה לקרוא, ספרים שאני מתכנן לקרוא, שואה שלנו ושואות של אחרים, ארצה לקרוא מתישהו, הספריה שלי, סיפורת מקור-4ה, FIFO & LIFO, יש לי- junto apagador, ספרים שקראתי, צריך לקרוא, עוד ...
1.
צחוק של עכברוש הוא רומן עמוק, זועם, מקורי להפליא. הוא כתוב בחמישה ז'אנרים שונים: סיפור, אגדה, שירת-אינטרנט, פנטזיה עתידנית ויומן, שמצטרפים ליצירה מרשימה אחת, קצבית וסוחפת, אפשר לומר מהממת. בצחוק של עכברוש, הגיבור הוא הסיפור עצמו - קורותיה של ילדה בת חמש, שהוחבאה בבור תפוחי-אדמה בכפר קטן בפולין, ושרדה. לאחר כמעט שישים שנה, על סף המילניום החדש, היא יושבת בבית בתל-אביב, ומנסה למסור את הסיפור לנכדתה. תפוחי-אדמה. עכברוש. זוג איכרים ובנם. ישו ומריה. אבא ואמא. הזיכרון שנבלם בתוכה זמן רב כל-כך תובע כעת את זכותו לפרוץ, להפוך לסיפור, להישמע. מכאן ואילך מתגלגל הזיכרון עד לסופה של המאה העשרים ואחת, ומחולל תמורה בכל מי שנדרש אליו. הוא משותק, מוצפן, משתבש, משוגר אל העתיד בדמות אגדה, הופך למיתוס, למותג מסחרי, ונולד מחדש בפי שרשרת המספרים שלו כזיכרון חי. הזכרון החי הזה הוא צחוק, ליתר דיוק: צחוק של עכברוש - המשקע האפל שנותר לאחר שהאימה תורגמה למילים. וכדי לשמוע את הצחוק הזה יש להשיב את הסיפור אל מקורו, אל החשוך שבו נקבר ומתוכו בקע. זהו ספרו האחד-עשר של נאוה סמל. הספר עובד זה לא מכבר לאופרה מצליחה....

2.
במהלך לילה ארוך אחד, במחלקת טיפול נמרץ בבית חולים בתל אביב, אחות צעירה מקריאה סיפור לחולה אלמוני השרוי בתרדמת. מצרור הדפים המצהיב שבידיה עולים וצפים סודות אפלים החושפים פרשה מסתורית וסיפור אהבה מטלטל. האם הסיפור הזה יעורר את החולה? האם יש בכוחה של יצירת אמנות לגאול אדם משביו? והאם הוא יכול לשרוד גם כאשר נשללות ממנו החירות והאהבה? אט-אט הולך ונפרש לעיני האחות עולמו של תומאסו, ילד מבית יתומים בטורינו שהגיע לכפר קטן בפיימונטה. הילד חי בחווה עם מדלנה, זמרת אופרה צעירה שאימצה אותו, ועם אמה קטועת היד. בקיץ 1943 הוא חש לפתע בנוכחות זרה בבית. שאלותיו התמימות נתקלות בתגובה אלימה. שתי הנשים היחידות שאהב בחייו מכפישות אותו, קוראות לו מטורף ושקרן ומדביקות לו את כינוי הגנאי ראש-עקום. תומאסו הפגוע נסוג לתוך דמיונו ומחפש קשר אל הישות העלומה השבויה בעליית הגג. האם זו נסיכה דמיונית, או סוד נורא המאיים להחריב את הבית? ואיך כל זה קשור לחולה השוכב כעת ללא תנועה בבית החולים בתל אביב? הרומן המפעים של נאוה סמל אורג רבדים של זמן ותודעה בחיפוש אחר רוח הרפאים שחורצת את גורלן של כל הדמויות בסיפור, ובמרכזו עומדת השאלה כמה רחוק אנחנו מוכנים ללכת למען הצלת נפש אחרת. יצירותיה של הסופרת והמחזאית נאוה סמל עוסקות בדיאלוג במשפחה הישראלית בצל השואה ובצלקות העבר. ראש-עקום הוא ספרה השבעה־עשר. נאוה סמל סופרת, מחזאית וכותבת שירה, ילידת יפו. פרסמה שבעה־עשר ספרים, מחזות, שירה, ליבריות לאופרה ותסריטים. יצירותיה תורגמו לעשר שפות, וזכו בפרסים בינלאומיים, ביניהם National Jewish Book Award בארה"ב, פרס סופרות אגן הים התיכון בצרפת, ופרס הרדיו האוסטרי. בשנת 2006 זכתה נאוה בפרס "אשת השנה בספרות" של העיר תל אביב. ...

3.
אמרי, בחור ארצישראלי, נוסע ב-1935 לפולין כדי להתחתן בנישואים פיקטיביים, וכך להעלות ארצה נשים יהודיות מעבר למכסת הסרטיפיקטים שקבעו השלטונות הבריטים. האשה הראשונה "על הנייר" היא אנה. אולם בדרכם של השניים לפלשתינה משתבשת התכנית והם מתאהבים. אמרי מתעקש למלא את חובתו למולדת והשניים מתגרשים, תוך הבטחה להתאחד מחדש בתום "המשימה הלאומית". אנה ממתינה לאמרי בביתו שבמושבה ועל אהבתה מתמודד מייג`ור פארקר, טייס בריטי יפה תואר שמציע לה לעזוב בעקבותיו את פלשתינה, העתידה לדבריו, לטבוע בדם. עוזיק, אחיו הצעיר של אמרי, מעריץ נלהב של ג`וני וייסמילר, כוכב סרטי טרזן, צופה במשולש האהבה הנרקם לנגד עיניו, כאילו היה זה קולנוע, ומנסה לנבא האם לנפתולי הרומנטיקה יש תמיד "הפי אנד". בין ספריה של נאוה סמל שיצאו לאור גם בארצות הברית, גרמניה, איטליה ורומניה: "כובע זכוכית", "גרשונה שונה", "מוריס חביבאל מלמד לעוף" ו"ראלי מסע מטרה"....

4.
"פאני גיששה בחלל בעיניים מוחשכות. במקום שבו פגעה אצבעה החלה ללטף את גבריאל העירום. גופו תמיד התמסר גם כשנפשו נותרה סרבנית. הזיכרון היה טבוע בה כה עמוק, שלא נזקקה לשום נווט עיניים. היא לא אמרה לו שהיא אוהבת אותו. אצבעותיה הן שרשמו מה שרשמו בכתב הסתרים השמור רק לשניהם." סיפור אהבה מופרך כל כך חייב להיות אמיתי. עיניו של גבריאל נחו על פאני לראשונה בקיץ של שנת 1914, אבל עוד לפני שיבשה הדיו על הסכם האירוסים ביניהם, מצא עצמו בחזית המלחמה הגדולה. פאני, בינתיים, חיכתה לו בנאמנות, כמו פנלופה לאודיסאוס שלה. מאז ועד יום מותם הם חגו זה סביב זו, מתנגשים, נצמדים, נפרדים וחוזר חלילה. הקשר רב התהפוכות ביניהם היטלטל על ציר הזמן לאורכה ולרוחבה של המאה ה־20, בעוד בני הזוג מתפצלים בין ישראל הציונית לאמריקה הגלותית, עד שהגורל איחד אותם. אהבתם היתה האויבת הגדולה ביותר של עצמה, ואף־על־פי־כן שרדה. זוג האוהבים הסוער הזה ריחף מעל חייה של הסופרת נאוה סמל, כי פאני וגבריאל הם לא רק דמויות מלאות תשוקה ולהט, גדולות מהחיים, אלא גם הסבתא והסבא שלה. בכישרונה הייחודי בוחנת נאוה סמל את חידת מערכת היחסים הרומנטית והמורכבת שלהם. ביד אמיצה ונבונה היא מטליאה את הקרעים בעלילות חייהם וטווה גשרים של דמיון מעל תהומות המציאות. נאוה סמל היא סופרת, מחזאית וכותבת שירה, ילידת יפו. פרסמה עשרים ספרים, מחזות, שירה, ליבריות לאופרה ותסריטים. יצירותיה תורגמו לעשר שפות בינהן סינית, טורקית, רומנית ואלבנית וזכו בפרסים בינלאומיים, ביניהם National Jewish Book Award בארה"ב, פרס סופרות אגן הים התיכון בצרפת, ופרס הרדיו האוסטרי. בשנת 2007 זכתה נאוה בפרס "אשת השנה בספרות" של העיר תל אביב. ...

5.
"תיאטרון זה מקום שבו חולמים בעינים פקוחות" התאומים ליל ונים רוצים לדעת מה אבא שלהם עושה בעבודה שלו בתיאטרון. הם יוצאים לחפש אותו ופוגשים מכשפה עם אף מודבק, מלך עם קרחת מגומי ונסיכה שלא זוכרת את התפקיד שלה בעל-פה. כולם עוזרים להם למצוא את אבא שנעלם בתוך המקום המוזר שקוראים לו "תיאטרון". מה התפקיד שלהם בהצגה, רוצים התאומים לדעת, והאם מי שגונב את ההצגה הוא באמת גנב?...

6.
כובע זכוכית הוא קובץ של עשרה סיפורים. העולם שבו גדלו גיבורי סיפורים אלה, לכאורה הוא עולם שהחלים ואשר תפריו התאחו. אבל הגיבורים, דור שני לניצולי השואה - שבים וחווים את חיי הוריהם, בהתפרצות רגשות מחודשת, כאשר הם נקלעים, מרצון או שלא מרצון, אל תוך מסע לאיחוי חייהם. על האחת עוברת חווית אלימות המשיבה אותה אל עקבות חיי אמה. על האחר עובר מסע חיפושים מסתורי, ובשלישי מתעוררים רגשות בושה ואשם, לאחר שיצאו הוריו להעיד במשפט פושע מלחמה נאצי. ועל ראש כולם ינוחו צערי ויסורי ``ככובע זכוכית``, כפי שאומרת אחת האימהות.ילידת תל אביב. פרסמה שמונה ספרים ושלושה מחזות. כובע זכוכית יצא לראשונה בשנת 1985 והיה הספר הישראלי הראשון שדן בדור הבנים של ניצולי שואה.זכה בפרס ``משואה`` - המכון ללימודי השואה.מהדורה מחודשת בלווית מבוא מאת פרופ` נורית גוברין וסיפור חדש החותם את הקובץ....

7.
אין מקום רחוק מדי. אמנם אוסטרליה נמצאת בצדו האחר של כדור הארץ, אבל העובדה שאייר, בנה של נאוה סמל, מתגורר ולומד שם מוזיקה מושכת אותה לצאת למסע הארוך. היא מצטרפת אליו ל"אזור הקשת בענן" וחולקת איתו במשך כמה שבועות את חייו. על חוף הים היא מתוודעת אל חברתו האוסטרלית היפהפייה לוסי אליוט, מבלה בביתו הסטודנטיאלי בעיירה ליזמור ובביירון ביי - בירת הניו אייג', מטיילת איתו בדרכים ורוקדת במסיבות הטבע שבהן הוא משמש תקליטן.המסע הארוך לארץ הקנגורו והקואלה נהיה אט אט למסע של היכרות מחודשת בין אם לבנה שמתבגר ומשתנה בארץ רחוקה. היכרות עם המשפחה האוסטרלית שתהיה אולי לחלק ממשפחתה, ומפגש עם דור שלם של ישראלים צעירים אחרי שירותם הצבאי שנודדים בעולם ומתחבטים לגבי המקום שטוב ונכון לחיות בו.חתונה אוסטרלית הוא יומן מסע אישי ואינטימי מאוד. סיפור אהבה כפול - זה של צעיר ישראלי וצעירה מתרבות שונה וזה שבין הורה וילד שמוצאים דרך לגשר על פני אי ההבנות והשקפותיהם השונות."זה הילד שלי? הגבר עם שפעת תלתלי הכבשה השזורים בראסטות וסלסילת הנצרים המכילה כל טוב אורגני, שמדבר אנגלית בלי שמץ מבטא זר, ונוסע בכבישים האלה, המובנים לו מאליהם. אוסטרליה היא לו בית. יש לי המון מה ללמוד."בכנות גדולה ובישירות כובשת לב פורשת המחברת לפני הקוראים את הלבטים, האהבה, ההיסוסים ורגעי החולשה והאושר שבמהלך המפגש המחודש עם בנה. איך נראית ישראל מצדו השני של העולם? איך נראית המשפחה ממרחק השנים שחלפו והילדים שגדלו? והאם החתונה הבאה היא חתונתם של אייר ולוסי?...

8.
מאחורי העיניים מסתתר ילד. ולא כל אחד רוצה להתאמץ ולראות מעבר לתווי הפנים המיוחדים את יותם. יש מי שעובר לצד השני של הרחוב ונרתע מפני "הילד המונגולואידי של תלמה". השכם בבוקר, בו הוא עתיד ללכת בפעם הראשונה לבית-הספר, עומדת אמו בחלון ומהרהרת במה שצפוי לו בחוץ, ואילו אביו מקיף את הבניין בריצה, ושב בכל סיבוב לנקודת ההתחלה. יותם בן השש ישן בשלווה בחדר הסמוך, לידו מדי בית-הספר וכן הציור שלו. הוא יודע שהוא שונה מילדים אחרים - אבל גם דומה להם. מאחורי העיניים הילד מרגיש עולם שלם. המחזה הילד מאחורי העיניים הופק על ידי ליליאן שוץ והתיאטרון העירוני חיפה בשנת 1987, בביצוע השחקנית אסי אשד ובבימוי איציק וינגרטן והוצג במשך אחת-עשרה עונות. בשנת 1988 זכה בפרס חיפה למחזה המקורי של השנה, ייצג את ישראל בתחרות 'פרס איטליה' והופק ברחבי העולם ברדיו וכהפקה בימתית. בשנת 1996 זכה המחזה בפרס הרדיו דרמה של השנה באוסטריה ואף יצא לאור כתקליטור בשפה הגרמנית. בשנת 1988 ראה אור כספר. בשנת 2006 הועלה שוב בישראל - והפעם בשפה הערבית, בביצוע השחקנית והזמרת אמל מורקוס. המחזה הוצג בעת האחרונה בפולין, רומניה ותורכיה. ובקרוב תועלה הפקה חדשה - שוב ברומניה. נאוה סמל על המחזה ביצירתי אני מרבה לעסוק בדמויות של ילדים. הם מתבוננים בעולם המבוגרים הזר להם - לא אחת מאיים עליהם - ומנסים לתת לו משמעות. גם המבוגרים מצידם, צופים בילד, לעתים קרובות אינם קולטים את בדידותו ומחמיצים את המועקות הרובצות עליו. ב"הילד מאחורי העיניים" צופה תלמה בבנה יותם שלקה בתסמונת דאון ומנסה לגונן עליו מפני פורענויות העולם. זהו מסע אל חיק משפחה המתמודדת עם ייסורים, בורות ופחדים, שבמהלכו הופך הילד התם והבלתי מובן מאליו למקור של אהבה שופעת ושמחת חיים. המחזה הזה - ישראלי כל כך - מצא דרך ללבם ונפשם של בני אדם במדינות כה שונות ובמגוון שפות. הכמיהה לקשר והחיפוש אחרי מעט חום והבנה - כך למדתי - הם חסרי גבולות. המחזה מפגיש אותנו עם הפחדים, הכאבים והמצוקות, אשר בכוח האמנות הופכות להיות גם שלנו. הארץ - אפריל 1987 איכות כתיבתה של נאוה סמל טמונה פחות במה שהיא בוחרת לספר ויותר במה שהיא נותנת לך להרגיש. סדרה של דימויים עדינים ובעלי עוצמה, יוצרת מימד פואטי, שמאפשר הצצה לעולמו של ילד, מבעד לעיניה של אמו. הגארדיאן-לונדון, ינואר 1990 עולם עשיר ברגשות, שאין בו שמץ של רחמים עצמיים. כאב חותך המעביר אותנו דווקא אל תקוה. איל טמפו – איטליה, מאי 1990 זוהי אחת הפעמים הנדירות שבהן כתיבה ומשחק מעבירות אותך לתוך חייו של האחר. כתיבה מרגשת ולא רגשנית, שמצליחה להביא אותך לידי דמעות. הטיימס – לונדון, מאי 1988 מונולוג כתוב באופן נוגע ללב. אין כאן פוליטיקה, אלא תזכורת שאימהות, ולא חשוב מהן אמונותיהן הפוליטיות, הדתיות או הלאומיות, אוהבות את ילדיהן. מסר שראוי לו להישמע. גארדיאן לונדון, מאי 1988 איכות כתיבתה של נאוה סמל טמונה פחות במה שהיא בוחרת לספר ויותר במה שהיא נותנת לך להרגיש. סדרה של דימויים עדינים ובעלי עוצמה יוצרת מימד פואטי שמאפשר הצצה לעולמו של ילד, מבעד לעיניה של אמו. גארדיאן – לונדון, ינואר 1990 חוויה רגשית בלתי נשכחת. ג'ואיש גאזט – סקוטלנד, ינואר 1990 עולם עשיר ברגשות, שאין בו שמץ של רחמים עצמיים. כאב חותך המעביר אותנו דווקא אל תקוה. איל טמפו – איטליה, מאי 1990 מחזה על אהבה. חווייה נדירה. אייריש טיימס – אירלנד, ינואר 1990 הישג גדול. הקהל עוזב את האולם נרגש עד דמעות. עיתון מסצו'סטס ארה"ב - יולי 1991 מדובר במונודרמה בעלת מעורבות חברתית ואנושית עמוקה. הוידוי של אם לילד חריג הוא גילוי לב המוגש בפשטות ובעדינות יוצאי דופן... טקסט שמביא לדמעות ומסב את תשומת לבנו לדברים שאנו נוטים להדחיק וזאת באופן הכי מעודן ומאופק... הגיבורה מניחה באופן דקדקני את התחושות שלה, שוקלת כל רגע שבו היא מבלה ביחד עם בנה המיוחד שקיבלה במתנה, ובאמצעותו היא תמצא גם את עצמה. יחסה העויין של החברה, גורם לה דווקא לאהוב עוד יותר את בנה. ההצגה מתנהלת בדומייה מופתית ורק התשואות בסוף מוכיחות כי באולם נכח קהל.... תיאטרול, כתב עת לאמנות התיאטרון, רומניה, גליון 9-10, 2005 ההצגה שייכת לאותן הצגות נדירות ברפרטואר התיאטרון בן זמננו. מרגשת וללא גלישה לעודף רגשנות. כתיבתה של נאוה סמל עדינה, והטקסט כתוב בשפה מאופקת. לצופים אשר רגילים למילים בוטות ותנועות חדות נראה בהתחלה מוזר ולא רגיל שאפשר לספר חלק של חיים לא קלים ללא עוצמות חזקות מאד. המחזה הזה מוכיח שאפשר. פולין, קולטורה לודז' 2006 זרימת המילים ואופן התבוננות של סמל מקסימה. היא הצליחה לחדור אל נשמה תועה בחיים התובענים של ישראל. העיניים המדברות של יותם- גיבור הסיפור - הם המראה שלנו! אנחנו מדלגים מעל הנכות וחושבים שלנו זה לא יקרה. סמל מחברת את שפת הדיבור אל דם הרגש. נדהמתי איך הכותבת מצליחה כמו סכין בתוך חמאה, למרוח את הקצה הקשה של לחם החיים ולשרוד במין מעגלים גדולים מהחיים. עיתון אנשים, 2006 ...

9.
אישראל היא מדינת יהודים קטנה וצפופה שמשתרעת על אי אינדיאני ליד מפלי הניאגרה. זוהי כמובן פנטזיה, אך נאוה סמל, מחברת הרומן אישראל, לא היתה הראשונה שהזתה אותה. קדם לה הדיפלומט, העיתונאי והמחזאי האמריקאי מרדכי מנואל נוח, שקנה את האי גרנד איילנד בשנת 1825 וייסד בו את מדינת אררט. קולו הקורא ליהודים לעלות לאי המקלט לא נענה, ואררט נותרה בגדר חלום נשכח למחצה. אל החלום הזה שבה נאוה סמל לאחר כמאה ושמונים שנה, ובאישראל היא רוקמת אותו מחדש מתוך התמודדות עם הזמן הרב שחלף מאז. הרומן מיטלטל בין שני צירי זמן אלטרנטיביים. הוא נפתח בעולם המוכר לנו, שבו מדינת היהודים שוכנת על חופו המזרחי של הים התיכון, ומסתיים בעולם מקביל, שבו משגשגת אישראל, מדינת יהודים שהוקמה על גבולן של ארצות הברית וקנדה. כדי לעבור מעולם לעולם שב הרומן אל הנקודה שבה שני צירי הזמן נפרדו זה מזה: אל גרנד איילנד של ראשית המאה ה - 19. המפגש בין שני העולמות המקבילים, ובין שתי התרבויות, היהודית והאינדיאנית, זוכה באישראל לעיצוב ספרותי סוחף, עשיר ומרתק. שלושת גיבורי הספר הם אינדיאנים - אמריקאיים: חוקר המשטרה סיימון טי. לנוקס, שמתבקש לחקור את היעלמותו המסתורית של האזרח הישראלי ליעם עמנואל; "יונה קטנה", היורשת החוקית של גרנד איילנד, שנאלצת למסור את האי לידיו של חוזה מדינת אררט; וסיימון, צלם פפארצי שעוקב אחרי נסיונה של עמנואלה וינונה נוח, מושלת אישראל, להיבחר לנשיאות ארצות הברית של אמריקה. שלושתם עוקבים אחרי שבט "עוברי מקום" ונפתחים לזהות זרה ולעצמם. הספר עובד זה לא מכבר לאופרה מצליחה...

10.
"באדמה נחים כל האנשים המתים שאהבנו ואנחנו עדיין אוהבים. כולם קרובים אלייך ודוחפים אותך למעלה. הם שיתנו לך את הכוח לעוף." לעוף מכאן, הרומן לבני הנעורים עטור השבחים של נאוה סמל, בלבוש חדש. במושבת פרדסים בשנים הראשונות של מדינת ישראל, פוגשת הנערה הדרה את מסיה מוריס חביבאל, הסנדלר של המושבה, ומבקשת ממנו שילמד אותה לעוף. מסיה מוריס חביבאל עלה לארץ מהאי ג'רבה שליד תוניסיה והוא נוצר בליבו את סודם של היהודים המעופפים, שהגיעו אל האי כשהם נושאים על גבם דלת מבית - המקדש שחרב. הוא נעתר לתחנוניה של הנערה והיא לומדת לדעת שבעקבות ההמראה באים השבר והנפילה. הספר ראה אור לראשונה בשנת 1988. מאז תורגם לשפות רבות וזכה לשבחי הביקורת בארץ ובעולם....

11.
"פתאום יום אחד הודיעו לי שמחר סבא מגיע. ואני בכלל לא ידעתי שיש סבא. חשבתי לעצמי איך זה שהסתירו ממני שהוא קיים, ואחר כך חשבתי לעצמי שהוא בטח הלך לאיבוד אבל לא אמרתי להם." תל אביב, 1958. משפחה קטנה על גדות הירקון. גרשונה בת השתים-עשרה מתעבת את שמה, מתאמצת למצוא חברים, וחולמת על גינה בתוך עציץ. בקיץ הזה משתנים חייה. ידידות מיוחד נרקמת בינה ובין הסב העיוור שהגיע במפתיע מאמריקה אחרי שנים רבות של היעדרות. זהו גם קיץ של אהבה ראשונה לנמרוד המסתורי ושל גילויים חדשים על האנשים הכי קרובים, שעד אז היו מובנים מאליהם. ...

12.
ראלי מסע מטרה הוא סיפורם של בני דור המדינה. חברים מילדות, מבית - הספר, מהתנועה ומהצבא, הנאספים לחוג את ליל העצמאות 1987 - חצי שנה לפני האינתיפאדה - במשחק הראלי. עשרה כתבי - חידה טמונים באתרים היסטוריים באזור חיפה, ועליהם לפענחם, ולהתקדם לעבר יעד סופי, אשר בו הם אמורים לבלות בקומזיץ משותף. הזוגות מפילים גורל וכל גבר יוצא למסע מטרה עם מי שאיננה אשתו. במהלך התחרות נחשפים, במעין פאזל, נפתולי הקבוצה ומאבקים אישיים. משברי נישואין, סכסוכים ישנים, אהבה מאוחרת וחרדות של גיל הארבעים. והכל מהול בגעגועים לחברם שנפל. מן הצד מלווה את מסעם טל בן השבע - עשרה, צופה בדור של הוריו - אנשים בצומת הארבעים - זו שלהם וזו של המדינה. נאוה סמל, ילידת תל - אביב. פרסמה עד כה חמישה ספרים, ביניהם "כובע זכוכית", "גרשונה שונה" ו"מוריס חביבאל מלמד לעוף". שני האחרונים יצאו לאור בהוצאת "עם עובד". ספריה עוסקים בחיפוש אחר זהות ישראלית בצל השואה, ותורגמו לאנגלית, גרמנית ואיטלקית....

13.
"תמיד כשאני לידה נעלמות לי המילים, והידיים שלי זזות מעצמן, והמחשבות שלי משתוללות כמו דפים של מחזה שהתבלבלו ואי אפשר לדעת יותר מה הסוף ומה ההתחלה." שבעה סיפורי אהבה לצעירים החושפים את הגישושים, ההתלבטויות, הדחייה, המשיכה - מניפת הרגשות הסותרים שנפרשת במפגש הראשון עם האהבה. רומן המתרקם על גבי מחשבים, מפגש אסור בין נערה לצנחן אנגלי לפני קום המדינה, וזוג אוהבים שלומד איך להיות אמיצים בבחירתם ולעמוד מול העולם בראש מורם. סיפורי איך מתחילים אהבה מתרחשים בישראל בתקופות שונות ובזמנים שונים, ורק האהבה היא משהו שלא משתנה לעולם....

14.
"כמו קיפוד אני מתהלך בעולם מכסה בהרבה מגנים אבל כשהפחד תוקף הקוצים מזדקרים ודוקרים - דווקא כלפי פנים." שירי "האומץ לפחד" צמחו ממציאות קשה וכואבת שמלווה אותנו וחודרת אל תוך החיים. הם נותנים כיסוי ישיר לחרדות ולפחדים המקננים בלב ילדים ומבוגרים כאחד, ומנסים להתמודד אתם בגילוי לב ובהומור. איוריו רבי הקסם של יואב הרשטיין מעניקים לשיריה של נאוה סמל רובד נוסף ומוסיפים חיוך לפחד. נאוה סמל כותבת למבוגרים ולילדים. ספריה ראו אור בארץ ובעולם, וזכו לשבחי הביקורות. יואב הרשטיין הוא בוגר האקדמיה לאמנות בצלאל ועוסק באיור, עיצוב ומולטימדיה. זהו ספרו הראשון....

15.
16.
גיבורי ספרה החדש של נאוה סמל הם יהלי בן התשע ודודו התרמילאי מִישִי, שנודד ברחבי העולם כשעל גבו תרמיל גדול המכונה "תרמיש". בביקורו בקיץ האחרון לא הביא מישי ליהלי מתנות מארצות רחוקות, אלא טרמפיסטית מפתיעה - פיה שנרדמה בטעות ומצאה את עצמה בארץ הזרה לה ישראל. יהלי קורא לה בשם חיבה "פֵ-יָיָה" ושניהם יוצאים יחד למסע תרמילאות בפינות חמד בתל אביב. "אולי תזמיני את כל הלהקה שלך לרקוד אצלנו בתל אביב?" שאלתי בלילה כדי לעודד אותה, והיא שוב השמיעה את צליל הפעמונים שדגדג אצלי בפנים את כלי הנגינה המוסתר. בהתחלה חשבתי שפֵ-יָיָה צוחקת. צחקתי ביחד איתה. אבל אז היא התכווצה לתוך הריץ'-רץ' בתַּרְמִיש ואני ידעתי שהיא בוכה. ככה גיליתי שפיות בוכות ממש כמו בני אדם. נאוה סמל כותבת על חווית התרמילאות והנודדים הצעירים במשפחה הישראלית. ספרה החדש לילדים הוא מעין המשך לספרה המצליח למבוגרים "חתונה אוסטרלית", שבו התלוותה למסע עם בנה לאוסטרליה. עורכות הספר הן מירה מאיר ונרי אלומה והוא מלווה באיוריה של מריה רפפורט, מאיירת צעירה ילידת קזחסטאן, מעצבת גרפית ומאיירת שזה לה ספרה הראשון....

17.
18.
ישן הוא ער במקום אחר. ומה שמכאיב מתרחק מה שמפחיד מסתלק ומי שבוכה שם צוחק כל מה שעקום מתיישר ומה שחשוך מתבהר כי ישן הוא ער במקום אחר....

19.
אילו הייתי יכול לדבר - זה כמעט כל מה שהייתי אומר הספר פותח חלון לעולמם הסודי של תינוקות. כיצד נראה העולם מבעד לעיניו של מי שרק הגיע אליו? התינוק מגלה מציאות חדשה; זרה, מטלטלת, משעשעת, מפחידה. הוא יוצר קשר ראשון עם בני האדם הסובבים אותו, במיוחד עם הוריו, עם הריחות, הצלילים, הקולות והרחשים. עולם חדש נברא לו ולכל בני המשפחה. הספר הוא שיתוף פעולה של שלושה אמנים. הטקסטים שנכתבו בידי נאוה סמל, מלווים בתצלומיה של ורדי כהנא מהצלמות המובילות בישראל, שצילומיה התפרסמו בכל העיתונים החשובים בארץ ותערוכתה הוצגה במוזיאון תל אביב. העיצוב המיוחד הוא של שמעון זנדהאוז (ג'וגול) מבכירי המעצבים בישראל ומי שכיהן כראש המגמה לתקשורת חזותית באקדמיה לאמנות בצלאל. ...

20.
קוני לא רוצה לעזוב את ביתה ואת חבריה, אך כשאביה מתמנה לשגריר ישראל בסין, היא נאלצת לעלות איתו לטיסה לבייג'ין בעל כורחה. במהלך הטיסה נותן האב לבתו מתנה מסתורית: גונג סיני קטן שהיה שייך לאמה המנוחה. זהו אינו גונג רגיל, כי בתוכו חבויה אגדה סינית עתיקה המבקשת לפרוץ החוצה. את הספר ילדת הפעמון כתבה נאוה סמל בהשראת אגדה סינית עתיקה. הוא נכתב תחילה כמחזה שזכה לשבחי הביקורת וכעת שמחה הוצאת "דני ספרים" להביאו כספר אל הקוראים הצעירים בליווי איוריה היפהפיים של המאיירת המוכשרת, ילידת הונג-קונג המתגוררת בת"א, זגני אורמוט-דורבין. ...

21.
"באדמה נחים כל האנשים המתים שאהבנו ואנחנו עדיין אוהבים. כולם קרובים אלייך ודוחפים אותך למעלה. הם שייתנו לך את הכוח לעוף." לעוף מכאן, הרומן לבני הנעורים עטור השבחים של נאוה סמל, רואה אור במהדורה חדשה. במושבת פרדסים במדינת ישראל הצעירה, פוגשת הנערה הדרה את מסייה מוריס חביבאל, סנדלר מסתורי מצפון אפריקה, ומבקשת ממנו שילמד אותה לעוף. מסייה מוריס חביבאל, שעלה לארץ מהאי ג'רבה שבטוניסיה, נוצר בלבו את סודם של היהודים המעופפים שהגיעו לאי ועמם דלת מבית המקדש שחרב. מאז יצא לאור בשנת 1988, תורגם הספר לשפות רבות וזכה לשבחי הביקורת בארץ ובעולם. בשנת 2009 הוא עובד לאופרה קאמרית שהולחנה על ידי אלה מילך-שריף והופקה בתיאטרון הקאמרי של תל אביב בשיתוף עם האופרה הישראלית ותזמורת הסינפונייטה הישראלית באר שבע "רומן הרוקם את הסבל, את הגעגוע ואת נחישותה של הילדוּת בחוט של קסם." - Washington Post...

22.
23.
24.
מרגע היווצרם בנפחיה של אבא של שיינדלה בעיירה באירופה, היו הפמוטים פגומים ועקומים. האב הנפח רצה להשליכם, אבל נפשה של שיינדלה נקשרה בהם ואת נרות השבת היתה מוכנה להדליק רק בהם. השנים עברו, תקופה אפלה שטפה את אירופה והפמוטים עברו לבתה של שיינדלה, רוחלה "כדי שתלמד למצוא יופי בדברים העקומים". שנים רבות חלפו מאז והפמוטים עברו מדור לדור ופגימותם מפארת את ביתה של נאוה סמל, נכדתה של רחלה. הפמוטים שעשה אביה של שיינדלה עדיין נמצאים בביתה של הסופרת נאוה סמל גם אחרי פטירתה בסוף 2017. ...

25.

סאגה משפחתית המבוססת על אירועים אמיתיים במשפחתה של הסופרת נאוה סמל ז"ל. הספר מספר על סבתה פאני וסבה גבריאל שהכירו בעיירה סירט בבוקובינה ש... המשך לקרוא
17 אהבו · אהבתי · הגב
סיפור עצוב. סיפורה של יהדות איטליה דרך סיפורו של כפר איטלקי. התושבים שהסתירו, והתושבים שהסגירו. סיפור המסופר ממבט עיניהם של מספר דמויות: ... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
יש ספרים שאתה פשוט רוצה לכתוב בקצרה עליהם - נהדר. זה אחד מהם. נואה סמל יצאה בריקוד מופלא וריחוף בין אמת היסטורית ובדיה, בין היהודי הלוחם וה... המשך לקרוא
15 אהבו · אהבתי · הגב
כתוב מרתק, עברית משובחת -שילוב מופלא של מציאות ובדיה -מומלץ בחום... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
עזבתי באמצע. להרגשתי זה ספר טוב ומעניין אבל הוא היה לי מתוחכם מדי.... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ