יוסף אורן הינו חוקר ומבקר ספרות. נולד ברוסיה ב-1940. עלה לארץ בגיל תשע ומתגורר מאז בראשון לציון. עד פרישתו לגימלאות היה מרצה לספרות ולחינוך חברתי במכללות להכשרת מורים.
בהיותו נער התחיל לפרסם סיפורים ופליטונים בעיתוני הנוער שהופיעו באמצע שנות ה-50' – "חרות לנוער" ו"במחנה גדנ"ע". ומאז שנת 1965 פירסם ברציפות מאמרי ביקורת במוסף "משא" של עיתון "למרחב" ובמוספי הספרות של העיתונים "הארץ", "ידיעות אחרונות" ו"מעריב". כמו כן פירסם במקביל מסות ביקורת ברוב כתבי-העת הספרותיים המרכזיים וגם כינס וערך את קובצי הסיפורים של יוסף אריכא (1982) ושל בנימין תמוז (1990) ואת האנתולוגיה של סופרי ראשון לציון – "בוסתן הראשונים" (1989).
יוסף אורן זכה פעמיים בפרס הביקורת ע"ש מרדכי ברנשטיין (ב-1981 וב-1989)
ופעמיים בפרס היצירה מקרן ראש-הממשלה ע"ש לוי אשכול (ב-1989 וב-2011).
