יהודה שנהב

יהודה שנהב

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (26):
ספרים שאני רוצה לקנות, ספרי עיון למכירה, כלכלה ומדע, ניהול, כלכלה, מדעי החברה - ארגונים, פוליטיקה, קבוצות, עסקים, כלכלה, ניהול, שיווק, יזמות, מנהיגות ומחשבים למכירה, ישראל- פוליטיקה והיסטוריה, חברה וסוציולוגיה, לקניה עכשווית, ספרים אלקטרוניים, כותר, ישראל- ציונות, חברה, היסטוריה, פוליטיקה, מלחמות וצבא למכירה, jan-2017, אמ-י-3, רוצה לקרוא, ספרי עיון, אוניברסיטה משודרת, ספרים שקראתי, עוד ...
1.
ספר זה מציג את הרקע הסוציולוגי, הפילוסופי וההיסטורי להתפתחות הניהול הרציונלי כתופעה חברתית ואת המיתוסים ואידיאולוגיות העזר, אשר נתלוו להתפתחות זו. החיבור מתמקד במפגש בין העילית הניהולית לבין הרציונליזם של תנועת ההשכלה והמהפכה המדעית, החל מן המאה ה17-. לרציונליות כוח אידיאי רב. יש המאמינים כי באמצעותה מצליח המוח האנושי להתגבר על הטבע ועל העצמות היצרית וההרסנית של האדם. אידיאולוגיות הניהול המתפתחות מתוך השקפת עולם זו מדגישות, שרציונליות אינה תוצאה של טבע המשתתפים בארגון, אלא של תבונת ההנהלה הנובעת מפעולת התכנון, מהפחתת אי הוודאות והשרירותיות ומהגברת היעילות. מיתוס הרציונליות המתמסד הפך לחלק אינטגרלי מחיינו. הצורך בתיפקוד על פי אמות מידה רציונליות נתבע כחלק בלתי נפרד מיחסי הגומלין בינינו לבין המוסדות החברתיים שמסביבנו. יחסי גומלין אלה מעניקים לאמות המידה הרציונליות תוקף מתמשך. הספר מתאר את היחסים המוצלחים בין הרציונליות לבין הפרקטיקה הניהולית, את דרך גיוסם של המדעים ואת ההסדרים המבניים המתוחכמים, אשר איפשרו שליטה בחסותה של האידיאה הרציונלית גם בהעדר בעלות על קניין פרטי, שהיה מאז ומקדם בסיס לסדר חברתי היררכי. ד``ר יהודה שנהב הינו מרצה בכיר בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב....

2.
3.
מיהם ה"יהודים הערבים"? כיצד הפכה הקטיגוריה "יהודים ערבים" (לעומת "יהודים אירופים") לבלתי אפשרית בישראל? איך הפכו ה"יהודים הערבים" ל"מזרחים"? מדוע נתפסת ה"מזרחיות" כקשורה לדתיות וללאומיות? מה הקשר בין ה"יהודים הערבים" ובין המאבק של הפלסטינים לעצמאות לאומית? אלה מקצת השאלות שאיתן מתמודד ספר מקורי ופורץ - דרך זה. בניגוד לרוב המחקרים אשר מתמקדים בחקר שנות החמישים ובמפגש בין קולטים (אשכנזים) לנקלטים (מזרחים) בישראל, מעתיק שנהב את הדיון אל שנות הארבעים ומתמקד במאפיינים הקולוניאליים של המפגש המעצב בין "יהודים אירופים" ל"יהודים ערבים". אימוץ המבט הקולוניאלי מצביע באופן ברור על "אוריינטליזם" יהודי, ועל יחסים של תשוקה ודחייה בין שלושת המרכיבים העיקריים של הציונות: לאומיות, דת ואתניות. ההתמקדות בהקשר הקולוניאלי, או מה ששנהב מכנה "הפנומנולוגיה של הקולוניאליזם", מאפשרת גם להבין כיצד עודדה הציונות ה"חילונית" את הדתיות אצל המזרחים כדי לגייסם לפרויקט הציוני. הספר מאיר את חשיבות חקר שנות הארבעים להבנת סוגיית העדתיות בישראל ומבהיר מדוע התמקדות בשנות החמישים מסווה וממסכת את הנסיבות שבעטיין מתקיים דיכוי אתני בישראל. מזרחיות, טוען שנהב, אינה היפוך של אשכנזיות ובוודאי אינה זהות הומוגנית. זוהי זהות בעלת שוליים רחבים המשמיעה בו - זמנית קולות רבים ומגוונים. פרופ' יהודה שנהב מלמד בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל - אביב, הוא עמית מחקר בכיר במכון ון - ליר בירושלים ועורך את כתב העת תיאוריה וביקורת. כיהן בעבר כראש החוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל - אביב ולימד באוניברסיטת סטנפורד, פרינסטון, ויסקונסין וקולומביה. בין ספריו האחרונים: Rationality Manufacturing (1999, הוצאת אוקספורד), מכונת הארגון (1995, הוצאת שוקן) ומזרחים בישראל (ערוך בשיתוף עם אחרים, הקיבוץ המאוחד ומכון ון - ליר, 2002). ממייסדי "הקשת הדמוקרטית המזרחית", תנועה למען צדק חברתי ורב - תרבותיות בחברה הישראלית....

4.
התיאוריה הפוסטקולוניאלית מתמקדת בהשפעת הניאוקולוניאליזם העכשווי, כמו גם ההיסטוריה הקולוניאלית, על המבנה החברתי והפוליטי. היא מניחה שגם אחרי קריסתן של מדינות קולוניאליות הקלאסיות ממשיכה הפרדיגמה הקולוניאלית לשמש גורם מרכזי בעיצוב התודעה המודרנית.האנתולוגיה קולוניאליות והמצב הפוסטקולוניאלי מציגה עבדות תיאורטיות של מיטב ההוגים האנטי – קוצוניאלים והפוסטקולוניאלים ומבררת את משמעותן בהקשר הישראלי. בחלק ראשון – טקסים של פרנץ פאנון (מתוך אור שחר, מסכות לבנות); אלבר ממי (מתוך דיוקנו של הכובש והנגבש); אדוארד סעיד (מתוך תרבות האימפריאליזם); הומי ק. באבא (מתוך שוליות והתרבויות בת-זמננו). בחלק השני – מאמרי מקור מאת ניטב הכותבים בישראל בשאלות של מרחב, אתניות, לאומיות, הגירה, היסטוריוגרפיה, דת ותרבות.ספר חובה זה ניצב בצומת בין לימודי תרבות, כלכלה פוליטית, היסטוריה, סוציולוגיה, אנטרופולוגיה, פילוסופיה וגיאוגרפיה חברתית.פרופ´ יהודה שנהב הוא עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, עורך כתב-העת תיאוריה וביקורת ומלמד בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, שם כיהן בעבר כראש החוג, לימד באוניברסיטאות סטנפורד, פרינסטון, ויסקונסין וקולומביה.526 עמודים....

5.
6.
מהם התנאים להגדרת תופעה מסוימת כגזענות? האם הגזענות מושתתת בהכרחעל הנחה מוקדמת, סמויה או גלויה, בדבר קיומו של גזע? האם כל דיון בגזע(למשל דיון רפואי בגנטיקה) מוביל בהכרח לגזענות? מה הקשר בין ההיבטיםהביולוגיים ובין ההיבטים התרבותיים של שאלת הגזע? האם אפשר להפריד ביןגזענות לבין עוולות אחרות, דוגמת דיכוי מעמדי, פוליטי או מגדרי?למרות גודש התופעות הגזעניות בישראל, ולמרות הדיון המפורש בנושא זה בזירההציבורית והפוליטית, השיח האקדמאי והאינטלקטואלי בה ממעט לעסוק בשאלותהתיאורטיות הנוגעות לגזע, להגזעה ולגזענות. ספר ייחודי זה מבקש למלא אתהחסר; הוא מנסה להגדיר מהי גזענות ולזהות אותה גם כאשר אין לה ביטוי מפורשבשפה, וגם כאשר היא מוסווית בעזרת מנגנוני הצדקה למיניהם. מאמרי הספרעוסקים בגזענות משלל היבטים ובוחנים אותה בהקשרים מגוונים, בזמנים שוניםוביחס לאוכלוסיות שונות. כמו כן, נעשה בהם ניסיון שיטתי לברר מדוע הדיון בשאלות הנוגעות לתופעת הגזענות נפקד מסדר היום האקדמי בישראל.הספר מבוסס על עבודתה של קבוצת מחקר הפועלת במכון ון ליר בירושלים - "הפורום לחברה ותרבות" - ומאמריו הם פרי עטם של מיטב החוקרים בתחום.בספר 13 מאמרי מקור, ונוספו עליהם שני מאמרים מתורגמים שנועדו להשליםאת התמונה ולהציג את הנושא מזווית רחבה יותר. ספר זה הוא ראשון בסוגווהוא מציב את סוגיית הגזענות באופן מפורש על סדר היום של החברה בישראל....

7.
הקו הירוק, קו אדמיניסטרטיבי שרירותי ששורטט בהינף קולמוס בהסכמי רודוס בשנת 1949, נעשה אבן יסוד בפוליטיקה הישראלית: הפתרון של שתי מדינות, ישראל ופלסטין, השוכנות זו לצד זו משני עבריו, הוא "השפן בכובע" של השמאל הישראלי, והוא מתרוצץ, על גרסאותיו השונות ("הפרדה", "תיקוני גבול") בין בירות אירופה ואמריקה כפתרון קסם – או מקסם שווא. שכן שוב ושוב נכשלות כל ועידות השלום, ממדריד ואוסלו עד קמפ דיוויד ואנא פוליס, ופעם אחר פעם מנמקת ישראל את הכישלון בסיסמה "אין פרטנר". במסה חריפה ואקטואלית זו מניח פרופ' יהודה שנהב, באופן שיטתי ובהיר, יסודות להבנה אחרת של הסכסוך: הוא מראה עד כמה ההסתכלות עליו מנקודת המבט של מלחמת 1967 מחמיצה את המבט הפלסטיני, המופנה אל מלחמת 1948 כמלחמה שעדיין לא הסתיימה. בעמדתו של שנהב טמון כוח רב לגבי היהודים: היא מעלה שאלות נוקבות לגבי המוסריות שבפינוי התנחלויות, תובעת להכיר במשקעים התיאולוגיים הטבועים בציונות, ומפנה את המבט אל זכויות היהודים במרחב. שנהב מגלה בספרו בריתות פוטנציאליות חדשות, מפתיעות, בין השמאל לימין, בריתות שפותחות פתח לארגון מחדש של המפה הפוליטית בישראל ולערער ההבחנה המקובלת בה בין "שמאל" ל"ימין". יהודה שנהב הוא פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב ועמית מחקר במכון ליר בירושלים. במשך עשור (1999-2009) ערך את כתב העת תיאוריה וביקורת. ציור העטיפה: דוב ריב, קו ירוק מהמרפסת, 2004 (פרט) עיצוב העטיפה: דורית שרפשטיין...

8.
תיאוריה וביקורת הוא כתב עת (דו-שנתי) לעיון ביקורתי בחברה ובתרבות בישראל. המערכת שואפת לפרסם מאמרים ומסות קצרות שמפתחים כלי משחשבה תיאורטיים-ביקורתיים, ובו-בזמן עוסקים במורכבותו ובייחודו של ההקשר המקומי, למרות שכתב העת אינו בעל יומרה להיות "ישראלי", הוא מהווה במה לעיסוק בישראל במום, כחברה וכתרבות. כתב העת יפרסם מאמרים שהדיון התיאורטי בהם מצוי בזיקה מפורשת למציאות הישראלת או שעוסקים בחומרים מקומיים. שאלת "המקום" תוגדר על ידי המערכת באון רחב ופתוח ככל האפשר. זאת ועוד, כתב העת מבקש לחרוג מן הגבולות הדיסציפלינריים המקובלים באקדמיה ומזמין כתיבה בין- תחומית ורב-תחומית תוך ביקורת מתמדת על גופי ידע קאנוניים. בגיליון הבא רוח הרפאים של יגאל עמי / מוסיקה פולחנית ופולמוס החמלה/ הרוח החדשה של הקפיזטליזם/ אקסיומטיקה ומצב אקטואלי/ היכן טועים הכלכלנים/ על תפילין של יונה וולך/ מחכים לאוסמה ברהם/ אתגר שנות החמישים/ זיכרון והיסטוריה/ בוני הבניין ומפרקי הבניין/ מוסדרה כמשל/ ברק, האייק והאידיאולוגיה של השמרנות החדשה...

9.
10.
11.
קובץ המאמרים הציונות והאימפריות הוא פרי עבודה של קבוצת מחקר אשר פעלה במכון ון-ליר בירושלים בשנים 2011-2010. מיטב החוקרים בתחום מציגים בספר עבודות מחקר שמטרתן להחזיר את האימפריות אל תוך הדיון בציונות, ועל ידי כך להעשיר את המחקר אשר מבקש לחלץ את הדיון בציונות מנרטיב של היסטוריה ייחודית הכלואה בתוך עצמה. הספר מבקש למקם את העיסוק בציונות בתוך המטריצה האימפריאלית העולמית כפי שהתעצבה למן סוף המאה התשע-עשרה, ולחשוב באופן רקפלקסיבי על המשמעויות של מהלך זה. עם הנושאים שזכו לטיפול מיוחד בספר נמנים שפה והיסטוריוגרפיה, מוסדות פוליטיים, ניהול אוכלוסיות ודגמים של ידע נודד....


למרות שהספר יצא לאור לפני עשר שנים, הוא מהווה נדבך משמעותי וחשוב בדיון האקדמי בזהות המזרחית בישראל. נראה שהכתוב בו גרם לכך שהספר יוסתר ויו... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ