|
|
|
1.
|
|
בין נובמבר 2006 למאי 2007 פורסמו בזה אחר זה ארבעה מסמכים שגובשו ביוזמתם ובחסותם של ארגונים ערבים, העוסקים בעתירה ובמעמדה של האוכלוסייה הערבית-פלסטינית בישראל ובהצעות לשינוי אופייה של המדינה והמשטר הנוהג בה. "מסמכי החזון" עוררו סערה גדולה בקרב התקשורת והציבור היהודי ותגובות מגוונות וסותרות בתוך החברה הערבית עצמה.החזון העתידי לערבים הפלסטינים בישראל, החוקה הדמוקרטית, הצהרת חיפה וחוקה שוויונית לכל, הינם פרי מאמץ משותף של קבוצות של פעילים חברתיים, אנשי אקדמיה וציבור ערבים שחוברו ביוזמת ארגונים אזרחיים ולא בידי מפלגות פוליטיות. גיבושם מסמן ציון דרך בהבניית הזהות הקבוצתית והלאומית של האזרחים הפלסטינים בישראל, שיש לה השלכה על עתיד היחסים בתוך המדינה ואף על מקומה באזור.בהקדמה למסמך החזון העתידי כתב שאוקי ח'טיב, יו"ר ועד ראשי הרשויות וועדת המעקב הערבית, כי מטרתו "להצית את הניצוץ של הדיון הציבורי" בשאלת היחסים בין יהודים לערבים.אסופה זו מביאה ניתוחים ופרשנויות של מיטב החוקרים באשר למהות המסמכים, הסיבות לחיבורם, השפעתם על החברה היהודית והערבית וחשיבותם לעתיד, במטרה להמשיך את הדיון ולתרום לו פרספקטיבות השוואתיות ותיאורטיות, כמו גם הצעות מעשיות. הקובץ מכיל מאמרים פרי עטם של חוקרים בולטים בתחום זה. הוא מחולק לארבעה שערים: היבטים תיאורטיים; מבט מבפנים; תגובות ערביות; תגובות יהודיות. שלושת המסמכים הקבוצתיים מובאים כאן בנוסחם המלא."הפורום להסכמה אזרחית" פועל לצמצום פערים ולבניית הסכמות בין יהודים לערבים אזרחי המדינה במטרה לשפר ולקדם את החיים המשותפים בישראל.עורכי הספר, שרה אוסצקי-לזר ומוסטפא כבהא, חוקרים את החברה הערבית ואת יחסיה עם היהודים והמדינה, מתקופת המנדט ועד היום....
|
|
2.
|
|
בספר שלפנינו מובאות 7 חוות הדעת המקצועיות שהונחו בפני ועדת אור, ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה על ידי ממשלת ברק לבדיקת האירועים האלימים באוקטובר 2000. הכותבים מנתחים, מנקודת מבטם ומתוך הידע שלהם בנושא, את הסיבות שהובילו להתנגשות בין האוכלוסייה הערבית לבין נציגי השלטון הישראלי. חלקם אף מצרפים המלצות לפעולה בעתיד, כדי למנוע הישנות האלימות וכדי לפתור את המצוקות הבסיסיות העומדות בין המדינה לבין אזרחיה הערבים הפלסטינים. אנו רואים חשיבות בריכוז חוות הדעת המקצועיות ובפרסומן ברבים. הכותבים משתייכים לדיסציפלינות שונות ומאירים את הנושא מזוויות מקוריות ומעניינות. מתוך חוות הדעת עולה בחריפות תמונת מצב בעייתית וסבוכה, אך לא בלתי ניתנת לפתרון. העדים המומחים שהתבקשו על ידי הוועדה להגיש חוות דעת הם: ד"ר אלי רכס מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר ראסם ח'מאיסי מאוניברסיטת חיפה, פרופ' רפי ישראלי מן האוניברסיטה העברית, ד"ר אסעד גאנם מאוניברסיטת חיפה, מנהל עמית של עמותת 'סיכוי', ומר שולי דיכטר, עמיתו לניהול העמותה. שני עדים נוספים הגישו את חוות הדעת שלהם על פי פניית ארגון 'עדאלה' פרופ' אורן יפתחאל וד"ר אחמד סעדי, שניהם מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. "המכון לחקר השלום" בגבעת חביבה מאגד בתוכו חוקרים יהודים וערבים מתחומי מחקר מגוונים ומאוניברסיטאות שונות. המכון מבקש לקדם את המחקר ואת הדיון הציבורי בסוגיות הקשורות ביחסי שני העמים החיים במדינה, כמו גם את חקר החברה הפלסטינית בשטחי הרשות ואת מחקר השלום במזרח התיכון....
|
|
6.
|
|
בשנים האחרונות אנו עדים לגל של הצעות חוק ושל חוקים שכבר אושרו על ידי הכנסת, הפוגעים בזכויות יסוד העומדות בבסיס הדמוקרטיה: חופש הביטוי והמחאה והשוויון לפני החוק. חלק מן החקיקה מופנה גם נגד עצמאותה של מערכת המשפט ונגד חופש הפעולה של ארגוני החברה האזרחית, ומסכן את הפרדת הרשויות הנהוגה בדמוקרטיה. למגמה זו יש השלכות פוליטיות, חברתיות וכלכליות על כלל אזרחי המדינה, אך היא פוגעת במיוחד בציבור האזרחים הערבים־הפלסטינים בישראל ומשפיעה על יחסו למדינה ועל קשריו עם הציבור היהודי. במקביל למתרחש בכנסת שוטף את הספֶרה הציבורית גל עכור של שנאה וגזענות, המערער אף הוא את היבטיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל ומסכן את יסודותיה המשטריים.
מסוף שנת 2012 ולאורך 2013 פעלה במכון ון ליר בירושלים קבוצת דיון ומחקר בין־תחומית, בשיתוף עם המרכז היהודי־ערבי באוניברסיטת חיפה ועם "דיראסאת", מרכז ערבי למשפט ומדיניות. הקבוצה שמה לה למטרה לבחון תהליכים אלה ולנתחם מבחינה משפטית, חברתית, חינוכית ותרבותית, תוך השוואה למקרי חקר דומים בעולם. חברי הקבוצה בדקו לעומק היבטים מגוונים של הנושא על פי תחומי התמחותם. במסגרת פעילות הקבוצה נערכו כנסים ואירועים ציבוריים ברחבי הארץ, ועתה מקובצים מחקרי חבריה בספר המונח לפניכם....
|
|
