מרגוט דלטון

מרגוט דלטון

סופרת

"בימי ילדותי," מספרת מרגוט דלטון, "נהגתי לשוטט באחוזת המשפחה ולחפש ראשי חיצים אינדיאנים, שברי כלים עתיקים וטבעות אבן. מה שהקסים אותי בשרידים אלה לא היתה רק עתיקותם, אלא יופיים הרב. אני מניחה שזהו דבר שלא השתנה במשך אלפי שנים – הצורך ליצור יופי."
מרגוט דלטון ובעלה חיים בקולומביה הבריטית, לאחר שעקרו לשם באחרונה מן הערבות הקנדיות.
ספריה האחרים: "תחת שמי הערבה" ו"שיחי מרווה וזוהר השמש".
1.
בלב הערבות רחבות הידיים, על גבי צוק נישא ושטוח, מצויות ה"אבנים המזמרות": מערך אבנים מסתורי, מימים קדמוניים, ובמרכזו סלע גבוה חרוט במאות דמויות זעירות, שסמליהן טרם פוענחו. שעה שהירח נוגה על האבנים בזווית מסויימת הן משמיעות קול שירה, מתוקה ורבת קסם. ליבי לינדון, נערה דקה ושזופה, בעלת שיער אדמוני רך ושופע, נהגה לפקוד מקום זה מאז היותה ילדה, ובכל פעם נשבתה מחדש בקסמו המיוחד. על כן לא התפלאה כאשר לילה אחד הופיע מבין האבנים צעיר שחרחר ותמיר, שדמה ללוחם אינדיאני קדום, והצית בלבה אש יוקדת... ואולם הצעיר יפה התואר, וורן מק אינטר שמו, איננו אלא ראש צוות ארכיאולוגי ממשלתי, שבה לפתח את האתר המצוי על אדמת אחוזתה של משפחת לינדון, ולהפוך אותו למוזיאון שדה ולמרכז תיירות הומה מאדם. ליבי נחלצת להגנה על על נחלת אבותיה מפני הפולשים, ויהי מה. במשך קיץ ארוך ולוהט, בימים יוקדים מחום ובלילות שבהם משתוללות סופות רעמים, נלחמת ליבי לבדה בכוחות המאיימים על כל היקר לה – ובו בזמן עליה להילחם גם בכח המשיכה הגובר והולך של וורן, באהבתה לאיש שהיה לה לאויב. ואילו וורן אינו מבין את כל גודל אהבתו לליבי אלא לאחר שהיא נעלמת במרחבי הערבות, וסכנה חמורה נשקפת לחייה... ...

2.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ