הקהילה היהודית נחשבת תא המסד לחיי האומה היהודית בימי הביניים. היא הייתה המסגרת שסייעה ליהודים, שהיו מיעוט בחברות זרות, להמשיך ולפעול: לדאוג לקיומם באותן חברות, לשמור על ייחודם ולמלא ייעודים שונים, בתנאים של גלות. הספר מבקש למלא חוסר, בהיותו מוקדש לתיאור מפורט של חיי קהילה מקומית, אחת מקהילות ישראל בארצות האסלאם בימי הביניים, קהילת קירואן שבלב המגרב, בתוניסיה. התיאור מכוון גם לתקן את התפיסה שקנתה לה שביתה במחקר ההיסטוריה היהודית, ולפיה הקהילות היהודיות הראשונות בימי הביניים התפתחו באשכנז בשלהי המאה העשירית, בעוד שבארצות האסלאם היו הקהילות נטולות עצמאות ושאבו את הסמכות לפעילותן מן ההנהגה המרכזית, בעיקר מזו שישבה בבבל. הקהילה המקומית מוארת בספר בעזרת מקורות רבים מגניזות קהיר ובהם מקורות היסטוריים, ספרותיים והלכתיים. מקורות אלו כונסו כדי לשקף את עולמם של בני קירואן, את חיי החברה ואת המוסדות המקומיים בה, מתקופה קדומה ועד למאה האחת עשרה; מועד חורבן הקהילה בעת הריסת העיר בידי בדווים. התופעות החברתיות של עצמאות הקהילה ותלותה במרכזים, נדונות על רקע ההתרחשויות ההיסטוריות. מן הספר עולה שהיו קהילות מקומיות עצמאיות בארצות האסלאם כבר במאה התשיעית. אך חרף העצמאות התפקודית והיכולת האינטלקטואלית שבקהילה המקומית, בניה טיפחו קשרים תדירים עם מרכזי ההנהגה המקודשים, קשרים שהביעו מחוות כבוד למרכזים ללא תלות רשמית או תפקודית בהם. אגב הדיון בקירואן עולה בחיבור תמונת העולם היהודי בארצות האסלאם על קשריו בין מזרח ומערב ומקומה של קהילת הגשר, קירואן, בצומת החשוב שבו הייתה ממוקמת....

אסופת מאמרים לזכרו של דודי דויטש ז"ל, דודי נפל בעת מילוי תפקידו בגבול הצפון, ליד קיבוץ יפתח. העם היהודי נתפס לאורך ההיסטוריה כאחר. עובדה זו טבועה היטב בזיכרון הקיבוצי ובתודעה הלאומית היהודית - למן הצורך לאהוב את האחר-הגר, השב ומופיע במקרא עשרות פעמים, ועד להצהרותיה של מגילת העצמאות באשר למקומו של האחר כמיעוט במדינה המודרנית המתוקנת. סוגיית האחרות בתרבות היהודית ובחברה הישראלית קשורה קשר הדוק בשאלות קיומיות של החברה בארץ ובתהליכים הנוגעים להמשך התהוותן של ההלכה היהודית והתרבות היהודית. החברה הישראלית, המתבססת במהותה על קיבוץ גלויות, מתהווה לצד המיעוטים שבה. האחרים, הבאים מתרבויות שונות, יוצרים איום על החברה, אך גם נושאים עימם תקווה ליצירתיות ולחידוש. הוגים, רבנים, יוצרים, מחנכים ואנשי רוח כותבים על ה"אחר" בתרבות היהודית ובחברה הישראלית, והם מציעים תשתית עיונית לשיח המתנהל בעולם המודרני בכלל ובישראל בפרט. בכל פרקי הספר מוצג הפיצול ביחס אל האחר: מצד אחד, כגורם מאיים והורס, ומצד שני, כמושא לשאיפה של "וגר ה"אני" עם ה"אחר"."...