“לאוגוסטן בורוז הייתה ילדות לא רגילה. אמא שלו הייתה חולה בנפשה, אבא שלו היה שתיין ועזב אותם. הוא ידע שהוא הומו בסביבות גיל 12 והיה במערכת יחסים עם אדם בשנות ה-20 המאוחרות שלו. מאוחר יותר, אמא שלו מחליטה שהיא לא יכולה יותר לגדל אותו ורוצה להתרכז רק באמנות שלה (לכתוב פואמות), אז היא מוסרת אותו לאימוץ - לפסיכיאטר שלה. והפסיכיאטר? - הוא בעצמו לא לגמרי שפוי. אוגוסטן מדבר על כל הדברים שקרו לו בביתו”

“לאוגוסטן בורוז הייתה ילדות לא רגילה. אמא שלו הייתה חולה בנפשה, אבא שלו היה שתיין ועזב אותם. הוא ידע שהוא הומו בסביבות גיל 12 והיה במערכת יחסים עם אדם בשנות ה-20 המאוחרות שלו. מאוחר יותר, אמא שלו מחליטה שהיא לא יכולה יותר לגדל אותו ורוצה להתרכז רק באמנות שלה (לכתוב פואמות), אז היא מוסרת אותו לאימוץ - לפסיכיאטר שלה. והפסיכיאטר? - הוא בעצמו לא לגמרי שפוי. אוגוסטן מדבר על כל הדברים שקרו לו בביתו”