יוסף חנני

יוסף חנני

סופר


1.
2.
3.
4.
5.
6.
7.
8.
9.
10.
11.
12.
13.
14.
15.
16.
17.
18.
19.
20.
21.
22.
23.
24.
25.
26.
27.
28.
29.
30.
31.
32.
33.
34.
35.
36.
37.
38.
39.
40.
41.
בתל-אור הקטנה מתחשפים בני-האדם על יצריהם בצורה נמרצת ביותר. ההתנגשות המרה היא בין סוניה היפה, עדינת הרוח, החלומות, לבין אנשי המקום, המבקשים להזין נפשם היבשה בפירורי החולין של יום-יום. בלשון פשוטה וטבעית - זו האופיינית למחבר - מתאר יוסף חנני. פועלים העובדים ב"מפעל", פקידים, שומרים, חיילים יהודים המשרתם ב"חיל הספר", נשים נסערות ודמויות קרועות-נפש כמו בן עמי היושב ב"ריקמת העכבישים" שלו ומשקיף על עולמו המתפרק. המורה הצעיר, עצמוני. מבקש עצמו דרך חלום חייה של סוניה, הנודדת כנשמה תועה בעולם הזה, פרקי-חיים של פועלי מושבה, עיר ועמק הירדן, מצטרפים להווייה אנושית אחת היודעת סבל, פגעים ומאבק פנימי על רגע אחד של חיים יפים. עמוקים, השקולים נגד אריכות חסרת טעם, ברגע של חיים זה. יש וכל השמש מתמקדת בניצנוץ אחד זעיר. ...

42.
43.
44.
45.
46.
47.
48.
49.
50.
51.
52.
53.
54.
55.
56.
57.
58.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ