“סיפורה של בחורה שוויצרית 'מבית טוב' שיצאה לטיול באפריקה (קניה) וחזרה משם חבולה ומוכה, חולה במחלת הסקביאס וכשהיא נושאת את בתה השחורה שנולדה לה שם.
בצידו השני של 'הנסיון' האנתרופולוגי, נמצא 'בעלה' שהוא מסאי (שכנראה המנגנון 'בעליית-הגג' שלו לקויי). הם מתקשרים ביניהם בדך כלל בשפת הגוף ובסמנים אחרים. מהו שהסופרת מכנה: "השפה המיוחדת שלנו"
תאורי החיים של שבט המסאים שלא השתנו אלפי שנים, מרתקים ומעבירים”