חיים חזן

חיים חזן

סופר


» ספרים של חיים חזן שנקראים עכשיו:

דעת זיקנה : נושא הזיקנה בלימודי סוציו-אנתרופולוגיה
חיים חזן
1.
מסך העשן של דעות קדומות ומיתוסים האופף את מושגינו על הזיקנה אינו אך ורק תוצר של דימויים תרבותיים רווחים, אלא אף חלק מן העולם החווייתי-חברתי שבו שרוי הזקן. הבנתה של מציאות קיומית זו היא חשובה לא רק כדי לפזר סטריאוטיפים ואמונות מסולפות, אלא בעיקר משום שבאמצעותה ניתן לעמוד על חקרה המיוחד של תופעת הזיקנה.  לצד שונות בין-תרבותית רבה מבחינת מעמדו ומקומו החברתי של הזקן מעמיד המחקר הסוציולוגי-אנתרופולוגי של הזיקנה מספר שאלות מפתח, הנוגעות למשמעותה של פעילות חברתית, מהותו של מחזור-החיים והזיקה שבין גורמים חברתיים מובהקים לבין גילויים התנהגותיים, האמורים להיות פאתולוגיים-תיפקודיים. תפישת המוות והיחס אליו, כפי שהם מעוצבים בתרבות ובחברה, הם נתונים חיוניים להארתם של הנושאים הללו....

2.
"השיח האנתרופולוגי״ הוא שם כללי לכל הקשור בפעילות האנתרופולוגית. במסגרתו נחקרים, מפורשים ונלמדים הן המציאות החברתית־תרבותית והן הטקסטים המקצועיים המשקפים אותה. הטקסט האנתרופולוגי, כמוהו כניסוי מדעי, חייב לבנות מחדש קטעי־מציאות כדי לשחזר את החוקיות הטמונה בהם; מתוך כך נוצרת הקבלה פנימית בין כללי התיאור המובל בטקסט ובין חוקי ההתנהגות האנושית שהוא בא להבין, בד־בבד עם ההתאמה המתגבשת בין האנתרופולוג לנחקריו. תיאוריות אנתרופולוגיות הדגישו, במסגרת השיח הכללי, אספקטים שונים של האדם - ומתוך כך גם נקודות תצפית, מינוחים וחתכים שונים של תיאורו. השיח האנתרופולוגי, בהיותו המערכת המכילה את כל הכללים הללו, קובע מהו טקסט אנתרופולוגי ומה איננו בגדר כזה. שפתו של השיח מציידת אותנו במונחים כגון ״מיתוס״, ״סמל״ ו״טקס״, הנותנים בידינו כלים מופשטים לפיתוחו של דקדוק תרבותי כללי ופרטי באחד. דיון בטיבה של שפה מופשטת זו מציב אותנו במרכזה של ההרפתקה האנתרופולוגית, שחיפושיה אחר האדם־זיקית הטווה סביבו קורים של משמעות, מסירים את הפרגוד מעל המובן־מאליו שבתרבות ובחברה, ומעלים על הבמה שאלות עקרוניות של ההוויה האנושית....

3.
4.
5.
עיר בין ערביים חושף סיפור שלא סופר על יפו, עיר שסועה ומרחב של דו-קיום מכורח. עשרה תושבים – מוסלמים, יהודים ונוצרים; נשים וגברים; אמידים וקשי יום – טווים את סיפור חייהם בסביבה רווּית לאומיות, מתוך שכנות לאחֵר הפוליטי. הספר ממחיש בעוצמה את המעבר מפוליטיקה של זהות לפוליטיקה של קיום ומראה שככל שמתגברת תעוקת הזִקנה הולכת ופוחתת המצוקה הלאומית ונמוגה הדבקות בשיח הלאומי, בקרב יהודים וערבים כאחד. בכך נחשף פן אינטימי ומושתק של הישחקות הסדר הלאומי בשולי החברה היהודית והפלסטינית. סיפורי האיבה, האחווה והקִרבה מנותחים במונחים של זרות ובוגדנות, ודרכם מתברר מודל של לאומיות מתמוססת. ניתוח מקורי זה מסכם חמש שנות מחקר ומאות שעות שיחה ותצפית-משתתפת עם המרואיינים ובני משפחותיהם. הוא מציג תובנות חדשות על היחס בין הזיכרון הקיבוצי לזיכרון הפרטי ובין העבר לעתיד בכל הנוגע ליחסי היהודים והערבים. פרופ' חיים חזן, פרופסור מן המניין בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, עוסק בחקר הזִקנה כתופעה חברתית, בתיאוריה אנתרופולוגית ובתפיסות של זמן ומקום בתרבות הישראלית. ד"ר דניאל מונטרסקו, מרצה באוניברסיטה המרכז-אירופית בבודפשט ועמית מחקר במכון האוניברסיטאי האירופי בפירנצה, עוסק בחקר ערים מעורבות, בגבריות ערבית, בתחייה היהודית במרכז אירופה ובתרבות היין באיטליה, בהונגריה ובישראל. ...

6.
7.
הספר בין הזמנים, כפי ששמו מעיד בו, פורס רשת פרשנות בין זרמי עומק של מורשות ומסורות יהודיות לבין התמורות המתחוללות במציאות הישראלית המתהווה. לעתים רחוקות הופנתה תשומת הלב המחקרית לעדשות שדרכן ניתן להתבונן ביחסי גומלין אלה, על רובדיהם ההיסטוריים, על מורכבות הדיאלוג ביניהם ועל המתחים המובנים בהם. פרקי הספר אכן נדרשים, כל אחד לטעמו ולשיטתו, לאמצעי מחקר שבעזרתם מתפענחות התופעות הנידונות בהם, ובראשם ההקשרים בין הטקס ובין הטקסט כמרכיבי־יסוד של העיון. במובן זה, יש בספר משום השבת עטרה ליושנה, שכן העיון בטקס ובטקסט כאבני השתייה של המחקר הסוציו־אנתרופולוגי הועם משהו בעשורים האחרונים. דווקא המִשלב בין הממד הטקסי לממד הטקסטואלי, שמקורו במקום המרכזי שהצימוד ביניהם תופס בתרבות היהודית לדורותיה, מאפשר ואף מעודד גישה רעננה ומחדשת, כפי שהספר מציע....






©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ