התלמוד הירושלמי זכה שילמדוהו הרבה פחות מאחיו הבבלי, וממילא תוכנו ולשונו שגורים ונהירים פחות מאלו של התלמוד הבבלי. קושי מיוחד טמון בניבים ובפתגמים השזורים בו, הן מחמת לשונם הייחודית והן בשל המציאות הארץ-ישראלית המשתקפת בהם. קושי זה ניכר במיוחד בכל הקשור לעבודת האדמה ולהווי החקלאי שהם מנושאיה של מסכת פאה. הספר "לקט מפאה" משמש כלי עזר בידי הלמוד והמעיין במסכת פאה בתלמוד הירושלמי. המחבר ריכז פתגמים ואמרות מן המסכת וליווה אותם בביאור ממצה. לבד מהסבר מילולי ותרגום לעברית של הפתגמים הארמיים עוד צירף הסבר המשרטט את ההקשרים ההיסטוריים, החברתיים והחקלאיים שבתוכם נולד הפתגם והם מהדהדים בו. כך תורם הספר תרומה של ממש המועילה להבנת הסוגיות שבמסכת פאה מן הירושלמי. "לקט מפאה" אינו רק ספר עזר ללומד את מסכת פאה מן הירושלמי כסדרה, אלא יכול לעמוד גם בפני עצמו כספר המכיל דברי הסבר בהירים על פתגמים ואמרות קצרות המצויים בתלמוד הירושלמי ומאפשר לקורא לחוש את "דופק החיים" בארץ-ישראל בתקופת האמוראים. ראובן קמפניינו נולד באיטליה בשנת 1942. בשנות מלחמת העולם השנייה נותק ממשפחתו ונמסר לידי נוצרים טובי לב. עם תום המלחמה עלה ארצה עם אימו ואחותו ובימי ילדותו ונעוריו חי בקבוצת יבנה. מוסמך (M.A) האוניברסיטה העברית ירושלים בתחום ההיסטוריה של עם ישראל. שירת שנים רבות בחיל המודיעין של צה"ל, ופרש ממנו בשנת 1982 בדרגת סגן-אלוף. מאז הוא עוסק בירושלים בכריכת ספרים אמנותית ובשיקום ספרים עתיקים. מיום שעמד על דעתו מרבה ראובן קמפניינו ללמוד וללמד, וזה שנים רבות עוסק בהוראת התלמוד ירושלמי במסגרות בלתי פורמליות שונות....

התלמוד הירושלמי מהווה נדבך מרכזי ביצירה הספרותית שנתחברה בארץ ישראל בתקופה שלאחר המקרא.אולם במשך דורות רבים רוח דווקא העיון בתלמוד הבבלי, ואילו העיון באחיו הירושלמי הוזנח והיה חלקם של יחידי סגולה. משנתחדשו החיים היהודים הריבוניים בארץ,מתחדשת גם הרלוונטיות שלו. הספר המונח בזאת לפני המעיין והלומד ,מבקש לתרום את חלקו להעמקת ההיכרות של בני דורנו עם תלמודה של ארץ ישראל. הספר תבואת ראשית" מוקדש לעיון במסכת ראש השנה מן התלמוד הירושלמי.ספר זה הוא החמישי בסדרת הספרים פרי עטו של ראובן קמפניינו ,העוסקת כולה בעיונים בתלמוד זה. בשנת תשס"ט ראה אור הספר "לקט מפאה" על מסכת פאה,ולאחריו בשנת תשע"ב הספר "פירות שביעית" על מסכת שביעית.הספר על מסכת ברכות הנקרא "מעון הברכות" ראה אור בירושלים בשנת תשע"ה ולאחריו יצא לאור בשנת תשע"ז הספר "שיח תעניות" על מסכת תעניות. הביטוי "תבואת ראשית" לקוח מפיוט לברכת זיכרונות של ראש השנה שייסד רבי אלעזר הקליר,גדול פייטני ארץ ישראל בתקופה הבתר תלמודית, וכתב: זכר שמבראשית / תבואת ראשית / שרש בכור ראשית / ירא ויזכר. בספר דיונים בארבעים וחת פתגמים ואמרות קצרות,הפתגמים והאמרות נלקטו מתוך המסכת וערוכים על פי סדר הופעתם בה.העיון בהם מאפשר לקורא לעקוב אחר מציאות החיים בארץ ישראל בתקופת האמוראים ולחוש את "דופק החיים" שלה. בדברי ההסבר ימצא הקורא היבטים מגוונים:סוגיוהיסטוריות,תרבותיות,חברתיות,הלכתיות,כלכליות,נושאים חקלאיים,ענייני לשון ועוד.אין הספר מציע פירוש סדור למסכת ראש השנה,אף שהוא מקיף את על הנושאים שנדונים בה.הספר עוקבאחרי המסכת ועם זאת יש לו עמידה עצמאית ואפשר לעיין בו גם בלי זיקה למסכת. הדיונים בספר קצרים ובדרך כלל אינם תלויים זה בזה.לשונו נהירה ופשוטה והסבריו שווים לכל נפש. המעיין בספר ייווכח עד מהרה שאין לחשוש מפני התלמוד הירושלמי.גם הקורא המשכיל שאינו מורגל בתלמוד הירושלמי ימצא עניין בספר זה ראובן קמפניינו נולד באיטליה בשנת 1942.בשנות מלחמת העולם השניה נותק ממשפחתו ונמסר לידי נוצרים טובי לב.עם תום המלחמה עלה ארצה עם אמו ואחותו,ואת ימי ילדותו ונעוריו עשה בקבוצת יבנה. מוסמך האוניברסיטה העברית בירושלים (A.M) בתחום ההיסטוריה של עם ישראל. שירצ שנים רבות בחיל המודיעין של צה"ל,ופרש ממנו בשנת 1982,בדרגת סגן-אלוף.מאז הוא עוסק בירושלים בכריכה אמנותית ובשיקום ספרים עתיקים.ראובן קמפניינו,איש ספר מובהק,מיום שעמד על דעתו מרבה ללמוד וללמד,וזה שנים עוסק בהוראת התלמוד הירושלמי במסגרות בלתי פורמליות. ...