רוביק רוזנטל

רוביק רוזנטל

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (49):
צבא ובטחון, עבריות, ספרים שאני רוצה לקנות, קריאה עונתית , רוצה להשיג, עיון, הספרייה העברית בברלין, שלל שבוע הספר, הספריה שלי, קראתי , 2, STORIE DI COPERTINA, הכי הכי, רוצה לקרוא, ספרים שקראתי, ספרים שקראתי, בלשנות, כתבתי עליהם ביקורת., ✔ נרכש בסיפור חוזר, עוד ...
1.
מילון הצירופים הוא מילון ייחודי וראשון מסוגו המאגד בתוכו אוצר מקיף של צירופי לשון בעברית - אבני הבניין של שפת היומיום, שפת התקשורת ושפת הספרות. רוב הצירופים שבמילון נדדו על פני דורות ויבשות, פשטו ולבשו צורה ולכל צירוף יש סיפור. מילון הצירופים פורש יריעה מרשימה של 18,000 ניבים, מטבעות לשון, אמרות שכיחות וצירופים פשוטים ומספר את סיפורם. מקורם של צירופים רבים במקרא ובתלמוד; אחרים הגיעו לעברית משפת התרבות הבינלאומית, שתרמו לה, בין השאר, משלי השועלים של איזופוס, חכמי יוון ורומא, סרוונטס ושייקספיר. צירופים רבים נולדו עם תחיית השפה העברית בארץ ישראל, ומספרים את סיפורה. ערכי המילון מלווים במובאות מן הספרות החדשה, התקשורת והזמר העברי. בסוף המילון מובא תזאורוס שבו מסווגים ערכי המילון ב-365 תחומים וקטגוריות. מילון הצירופים נכתב בסיוע מומחים בתחומים שונים ומביא מבחר צירופים מקבילים ברוסית, ערבית ולידנו, לצד היידיש, האנגלית, הגרמנית, הצרפתית ושפות אחרות. במבוא למילון מוצגת השקפה כוללת על תחום צירופי הלשון, המשתקפת בדרך בניית המילון. רוביק רוזנטל הוא לשונאי רב-מוניטין ובר-סמכא בתחום הלשון העברית החיה. בעל הטור "הזירה הלשונית" ב"מעריב", חתן פרס סוקולוב לעיתונות לשנת תשס"ד על פעילותו הנרחבת והמשפיעה בתחום הלשון. ספרו רב-המכר "מילון הסלנג המקיף" מצוי היום בעשרות אלפי בתים ומשמש את המחקר הלשוני, החינוך והספרות. ספריו "הזירה הלשונית" (עם עובד, 2001), "חדוות הלשון" (עם עובד, 2004) ו"הלקסיקון של החיים" (כתר, 2007) היו רבי-מכר וזכו ליקורות נלהבות. מספריו הנוספים: "משפחת הבופור" (ספריית הפועלים, 1989), "האם השכול מת?" (כתר, 2001), "רחוב הפרחים 22" (כתר, 2003) ואחרים....

2.
מילון הסלנג המקיף בא למלא חלל במדף המילונים של כל ישראלי: אוצר עדכני ונרחב של העברית המדוברת והסלנג. כ - 10,000מילים וביטויים המשקפים פסיפס צבעוני של הלשון הישראלית החיה: מאות ביטויי שבח מופלג, עימות וגנאי, ברכות וקללות, מגוון מאלף של כינויי גברים ונשים, תמונה מקיפה של הסלנג הצבאי, סלנג הפשע וסלנג הסמים, הסלנג המיוחד של החברה הדתית לפלגיה, שלל מילים בתחום מזון, בגדים,יחסי נשים וגברים, סלנג התקשורת והבידור ועוד. מילון הסלנג המקיף נערך בייעוץ ובפיקוח של בלשנים בכירים ומומחים לשפות ולתחומים השונים....

3.
הזירה הלשונית משרטט את דיוקנה של העברית הישראלית, הצבעונית, הדינמית, השואבת מלים, ביטויים וצורות ממקורות שונים, מהיידיש והערבית והאנגלית, ובראש וראשונה מרבדי השפה העתיקים: לשון המקרא, לשון החכמים ולשון ימי הביניים. עם הצידה הזו עליה לשמש את שפת הדיבור היומיומית, שפת הספרות ותקשורת ההמונים, שפת הכלכלה החדשה, שפת הקבוצות השונות המרכיבות את החברה הישראלית, מן השינקינאים ועד החרדים, מהערבים ועד עולי חבר העמים, מעיירות הפיתוח ועד הקיבוצים. הזירה הלשונית מביא את תמונת העברית הישראלית באמצעות כחמישים רשימות בנושאים מגוונים, ושמונים ערכי "מילון הישראליות", מ"חבר" ועד "שטח", מ"כפרה" ועד "שמנת". בכל רשימה או ערך מילוני מידע רב על שימושי השפה והתפתחותה, לצד תובנות מפתיעות. באמצעות כלי הפרודיה מוצגת שפתם של פוליטיקאים וסופרים ואנשי תקשורת שונים. מפתח השמות והמושגים בסוף הספר מכיל קרוב לאלף ערכים. רוביק רוזנטל הוא סופר ועיתונאי, תושב תל אביב. עורך מדור הדעות של "מעריב" וכתב העת "פנים". מדורו "הזירה הלשונית" במעריב קנה לו שם בין אוהבי הלשון בישראל. מספריו: "משפחת הבופור" בהוצאת ספרית פועלים )1989(, "כפר קאסם: אירועים ומיתוס" בהוצאת הקיבוץ המאוחד )2000(, "גבולות הרוח: שיחות עם סמי מיכאל" בהוצאת הקיבוץ המאוחד )2000( ועוד....

4.
הלקסיקון של החיים מציג פסיפס של עשרות שפות שהתפתחו בחברה הישראלית: שפת החיילים, שפת החרדים, שפת גולשי האינטרנט ושפת התרמילאים, שפת הירושלמים ושפת הקיבוצניקים ועוד. אנשי התקשורת ימצאו בו מילונים מפורטים של אנשי רדיו, טלוויזיה, ועיתונות כתובה. פרקים מיוחדים עוסקים בשפת הנהגים, השיפוצניקים, הרופאים והמנהלים. הסטייליסטים והמסעדנים יפגשו את העולם הלשוני המיוחד להם. לקינוח יוכל הקורא למצוא מבחר שוברי שיניים עבריים, חידושי אפרים קישון וארץ נהדרת ופרק מקיף על השפה הגששית. הלקסיקון של החיים צולל למחוזות שפה מגוונים ומכיל אלפי ערכים שרבים מהם לא תועדו עדיין במילונאות העברית. לנוחות המשתמש מובאים הערכים גם בסדר אלף-ביתי, בסיום הלקסיקון. רוביק רוזנטל, מחבר רב המכר המשפיע מילון הסלנג המקיף (כתר 2005), מניח נדבך נוסף במסע המרתק והמשעשע אל העברית החיה והמתעדכנת. רוזנטל הוא בעל הטור הזירה הלשונית במעריב וחתן פרס סוקולוב לעיתונות לשנת תשס"ד. מספריו: משפחת הבופור (ספריית פועלים 1989), האם השכול מת? (כתר 2001), רחוב הפרחים 22 (כתר 2003), הזירה הלשונית (עם עובד 2001) חדוות הלשון (עם עובד 2004) ואחרים....

5.
"משפחת הבופור" הוא מפגש עם שש המשפחות ששכלו את בינהן בקרב הבופור במלחמת לבנון. הספר מתעד באמצעות שיחות, מכתבים, שירים וקטעי יומן, את התגובה על אובדן הבן, את ההשקפות השונות על המלחמה ומנהיגיה, ואת הקשר העמוק והמורכב בין המשפחות. בין פרקי התיעוד מובא שיחזור מפורט של קרב הבופור, עד הופעתם המפורסמת של בגין ושרון על ההר למחרת היום. מבעד לשיריה של רעיה הרניק, חלומותיו של יהושע זמיר, העצב השפוך על בית משפחת בן-עקיבא, אסונה המשולש של מונה שרף, זכרונות הילד מן השואה של יעקב גוטרמן וסיפורי מסחה המרתקים של אברהם אליאל, מתחדד ומתבהר כאב השכול, והצורך בתמיכה הדדית בתוך משפחת השכול. ...

6.
כפר קאסם: אירועים ומיתוס, עוסק באירוע הטראומטי ביותר ביחסי יהודים וערבים במדינת ישראל: הטבח שערכו שוטרי משמר הגבול ב - 29 באוקטובר 1956, ערב מבצע קדש, באזרחים ישראלים ערבים שחזרו לפנות ערב מעבודתם לבתיהם בכפר קאסם. הטבח, מעבר לזוועה הכרוכה בקטילה בדם קר של אנשים חפים מפשע, פגע בעצב חשוף: יחסי יהודים וערבים בתוך מדינת ישראל. בעיני הערבים הטבח הוא עד היום סמל לתחושתם שהמדינה היהודית אינה רוצה בהם כאזרחים שווים, והיא מזהה אותם עם אויביה. עבור הציבור היהודי, שרובו הזדעזע מן המעשה, הפך הטבח לאירוע טורד מנוחה עד היום: איך ייתכן שישראלים במדים יבצעו מעשה זוועה כזה על סמך פקודה שניתנה להם? האם יש לציית לכל פקודה? האם מבחן "הדגל השחור" שקבע אב בית - הדין בנימין הלוי הוא ערובה לכך, שמקרים כאלה לא יתרחשו בעתיד? כפר קאסם: אירועים ומיתוס, מביא באמצעות מאמרים, שרובם נכתבו באופן מיוחד עבור האנתולוגיה, את הסיפור המלא של הטבח ואת ההשלכות והלקחים הרבים שלו בתחומי ההיסטוגרפיה, המשפט, החברה והחינוך. זהו ספר חובה לתלמידי בתי הספר בישראל, לחיילי צה"ל ומפקדיו, ולכל אזרח שדמותה של המדינה ומוסר הצבא יקרים ללבו....

7.
העברית לא נחה. בשנות האלפיים ממשיך הנחשול הגואה של האנגלית להסתער עליה. השימוש הנרחב באינטרנט והשיח האלקטרוני מבססים את השפעתם על העברית הישראלית. לצד המגמה הזו התפתחה לאורך העימות המתמשך עם הפלשתינים שפה בטחונית - מדינית חדשה. "חדוות הלשון" עוסק בתופעות אלו ורבות אחרות בדרכו המיוחדת של רוביק רוזנטל, המשלב תיעוד שוטף של השפה, דוגמאות מפתיעות ותובנות. שלוש שנים לאחר שראה אור רב המכר "הזירה הלשונית", שקנה לו מקום של כבוד בספרות העוסקת בלשון העברית והוצב בין ספרי המקור במילון אבן שושן המחודש, מרחיב רוזנטל את היריעה למחוזות הדת, הפוליטיקה, הסקס וההווי הישראלי. בכל אלה לא נשכח ההיבט ההיסטורי, והיחס המרתק בין העברית החדשה לרבדיה הקדומים. כחמישים אמנים תרמו את עבודותיהם להעשרת הספר. רוביק רוזנטל הוא בעל המדור "הזירה הלשונית" ב"מעריב". מספריו: "הזירה הלשונית" בהוצאת עם עובד, "רחוב הפרחים 22" ו"האם השכול מת?" בהוצאת כתר, "כפר קאסם: אירועים ומיתוס" בהוצאת הקיבוץ המאוחד, "משפחת הבופור" בהוצאת ספרית פועלים ועוד....

8.
דורון ושירה הם אח ואחות שאוהבים להתווכח על כל דבר. במיוחד הם אוהבים להתווכח על מילים. ביום חמישי, היום בו מתחיל הסיפור, הוויכוח שלהם מקבל חיים חדשים: שני יצורים מגיעים אל חדרם בלילה ומזמינים אותם למסע. מתברר שהיצור האחד הוא "מצנפת" והיצור השני הוא "חרב". לא החפץ מצנפת, אלא המילה מצנפת. לא החפץ חרב, כי אם המילה חרב. מישהו מבין את ההבדל?... ...

9.
במאי 1933 פרצו אנשי פלוגות הסער לבית ההוצאה של אריך פרייער בברלין, השליכו את ספריו לרחוב והעלו אותם באש בכיכר האופרה. באותו יום עזב אריך את ברלין בדרכו הארוכה לארץ ישראל. במהלכה ניתק מאשתו הנוצרייה הילדה ובתו איבון. כל חייו מאז הם ניסיון נואש ונוגע ללב לשוב ולהתאחד עם שתי אהבותיו. זהו ציר העלילה המרכזי של רחוב הפרחים 22, שבו נשזרים סיפוריהם של בני משפחתו של אריך. אביו מוריץ הוא רופא רב מוניטין, שעזב את הדת ומנסה בכל כוחו להשתלב בדרך החיים הגרמנית. אחותו טרודה מנסה לשווא לשכנע את בעלה לעזוב את גרמניה אחרי עליית היטלר, ושניהם נלקחים למחנות המוות. בתו איבון היתה לדמות בכירה בגרמניה הקומוניסטית. אחיו קורט, היסטוריון של האמנות, תר אחרי האמת בנתיב האידיאולוגיות הגדולות של אירופה. הנס רוזנטל, חתנו של קורט, משורר וקומוניסט, מת בדמי ימיו בישראל. גידי, בנו של הנס, אחיו של המחבר, כתב ותרגם שירה אנטי מלחמתית ונפל במלחמת יום הכיפורים. רוביק רוזנטל נוטל דמויות שסבבו את חייו ואת אירועי חייהן המרכזיים, אהבותיהן ועצבונן, ובונה רומן ההולך ואוחז בגרונו של הקורא ככל שהוא מתפתח. הרומן נודד קדימה ואחורה בזמן, ראשיתו בתחילת המאה העשרים ואחריתו בימיס אלה, שבהם נותרים המחבר ואמו יחד בעולם שמתערבבים בו זיכרון, כאב ותבונת השנים. רוביק רוזנטל הוא עיתונאי וסופר, עורך עמוד הדעות של "מעריב" ועורך כתב העת "פנים". תושב תל אביב, יליד 1945....

10.
'האור והקסם' הוא סיפור ילדותה ונעוריה של תל אביב, העיר העברית הראשונה, החוגגת את יום הולדתה המאה. רוביק רוזנטל אסף מאות אגדות מקומיות, קטעי זיכרונות, תעודות ואירועים מרכזיים, נדד איתם לממלכת הבדיון והפך אותם לסיפורים לדורות הבאים: מאה ואחד סיפורים מרגשים, מצחיקים, עצובים וטורדי מנוחה. על השוטר לוריא שהקפיד שוב ושוב לעצור את האנשים הלא נכונים; על כף הטייחים שבלעדיה לא ניתן היה להקים בנק בישראל; על החלוץ אהרל'ה שנעלם בין גלי הים שלושה ימים אחרי שעלה ארצה; על שנת הגירוש ועל שנות הפריחה; על ימי הפרעות ועל האופרה הראשונה בקולנוע "עדן".הסיפורים חוזרים אל העיר הקטנה ואל הדמויות שהיו לאגדות בחייהן: אחד העם, שאול טשרניחובסקי, אלכסנדר פן וציונה תג'ר; מה עשו ארתור רופין וחיים ויצמן על דיונה שוממת מצפון ליפו? מה חשב הרב קוק על חבורת הרוקדים ברחובות העיר לקראת כניסת השבת? מה אמר מארק שאגאל למאיר דיזנגוף ביום הולדתו השבעים? לאן נדד חיים חיסין על חמורו בימי הגירוש הגדול? מה ביקש קדיש יהודה סילמן מחיים נחמן ביאליק? מה גילה הנסיך הקטן בביקורו בעיר ללא הפסקה? והאם כל אלו היו או לא היו?רוביק רוזנטל, מחבר 'רחוב הפרחים 22', 'משפחת הבופור', 'מילון הסלנג המקיף', 'הזירה הלשונית' ועוד, יליד ותושב תל אביב. כל הסיפורים מופיעים בספר זה לראשונה, מלווים בתצלומים, מהם נדירים, מהעשורים הראשונים של העיר. הספר יצא ביוזמת עמותת משפחות מייסדי תל אביב, שהקימו ב-1909, לפני מאה שנה, את "אחוזת בית" כפרבר של יפו ובנו את התשתית לעיר העברית הראשונה - העיר ששינתה את פני היישוב והמדינה והיתה ללב הפועם של התרבות, של הכלכלה ושל החברה הישראלית....

11.
מערכת היחסים המסובכת, הקשה, בין השכול הפרטי לשכול הלאומי זוכה בספר זה לטיפול בלתי שגרתי, נועז, בחברה הזועקת על השכול אך גם שותקת עליו. האם, למרות הכאב הגדול, אובדן היקירים הוא מחיר ראוי תמיד במאבק על קיום המדינה? זאת אחת ההסכמות המתנפצות בטקסט שכתב מי שהרבה לעסוק בשכול. הספר מטפל בהסכמות האלה מכל זווית אפשרית. בתוך כך הוא בוחן את המיתוסים של עקדת יצחק, יוסף טרומפלדור, מגש הכסף, ואלה של העשורים האחרונים. תמצאו בו גישה שונה גם אל המילים שהורגלנו להשתמש בהן ולתפקיד שמילאו בטשטוש מושגי השכול. רוזנטל מביא אל הכתיבה שנים רבות של מחשבה וניסוח תובנות, שראשיתן בנפילת אחיו, גידי, במלחמת יום כיפור. זה ניסיון מיוחד לחרוג מהשגרה שכפתה את עצמה במשך הזמן על עניין רגיש מאין כמוהו בשביל הישראלים, בכללם אלה שהאסון לא פקד אותם ישירות. הספר עושה זאת בעוצמה שניסוח המאבק רק מגביר אותה. למעשה, הוא מכריז על פולחן השכול כעל אחרון המיתוסים הישראליים שנופצו. "האם השכול מת?" איננו, לכן, התחכמות לשון אכזרית. יש בו, במובן הרחב, חדירה מעמיקה ומרגשת אל הפער ההולך ומתרחב בין ערכים ישראליים מסורתיים לבין האופן החדש שבו הם נתפסים אצלנו היום....

12.
13.
יאור מעמיק ומרתק של החברה הישראלית מזוויות ראייה שונות של יוצרים, חוקרים, הוגים ואנשי-רוח. השסעים הם חלק בלתי נפרד מן החברה הישראלית, ותמיד הם מלווים בתחושה שאי אפשר לחיות איתם ושחייבים לאחותם. קו השסע הוא ספר ראשון מסוגו, המצליח לכנס אנשי יצירה ורוח בולטים, הנמצאים מצדדיהם השונים של קווי השסע הרבים המפלגים את הציבור בישראל. הכותבים מנתחים באופן מקורי ומאלף את הפערים החברתיים, הדתיים, העדתיים והפוליטיים בקרבנו, אלו שנדמה היה כאילו אין עוד מה לחדש בהם. הם מציעים איך ניתן להתגבר על חלק מן הקונפליקטים, אך לא פחות מכך, איך ניתן לחיות איתם, לא רק מתוך השלמה, אלא גם ככוח יוצר, תורם ומפרה....

14.
15.
בְּכָל לַיְלָה חוֹלֵם נֹעַם מִלָּה חֲדָשָׁה. בַּבֹּקֶר נֹעַם לֹא מַצְלִיחַ לְהִזָּכֵר בַּמִּלָּה שֶׁחָלַם. הוּא רוֹצֶה לְסַפֵּר לַיְלָדִים בַּגַּן עַל הַמִּלָּה הַחֲדָשָׁה, אֲבָל הִיא נֶעֶלְמָה וְאֵינֶנָּה. נֹעַם מוֹשֵׁךְ בַּכְּתֵפַיִם. הֲרֵי הַמִּלָּה הִגִּיעָה אֵלָיו בַּחֲלוֹם... מֵהֵיכָן מַגִּיעוֹת הַמִּלִּים אֶל נֹעַם? אֵיךְ יָבִיא עוֹד וְעוֹד מִלִּים לַחֲבֵרָיו בַּגַּן? נֹעַם יוֹצֵא לְמַסָּע לֵילִי בִּרְחוֹב מְיֻחָד בְּמִינוֹ. שָׁם הוּא פּוֹגֵשׁ אִישׁ זָקֵן וּמוּזָר, וּמִלִּים הַיּוֹדְעוֹת לִרְקֹד וּלְרַחֵף בָּאֲוִיר. חֲנוּת הַמִּלִּים שֶׁל נֹעַם מְקָרֵב אֶת הַיְלָדִים לָעוֹלָם הַקָּסוּם שֶׁל הַמִּלִּים, מַפְגִּישׁ אוֹתָם עִם מִלִּים שֶׁלֹּא הִכִּירוּ, וְהוֹפֵךְ אֶת הַשָּׂפָה לְמָקוֹם שֶׁל מִשְׂחָק וְהַרְפַּתְקָה. רוּבִיק רוֹזֶנְטָל הוּא מְחַבֵּר רַבֵּי הַמֶּכֶר "מִלּוֹן הַסְּלֶנְג הַמַּקִּיף" וּ"מִלּוֹן הַצֵּרוּפִים". סֵפֶר הַיְלָדִים הָרִאשׁוֹן שֶׁלּוֹ, "הַמַּסָּע הַמֻּפְלָא לְאֶרֶץ הַמִּלִּים", זָכָה בִּפְרַס רָמַת גַּן לִשְׁנַת 2012....

16.
17.
נתיבה בן יהודה, "השדה הבלונדינית" מהפלמ"ח שהפכה לאמאזונה של העברית המדוברת, השאירה אחריה אוצר שלא נחשף עד כה לעין הציבור: ארגזים גדושים פנקסים, דפדפות, קופסאות סיגריות ופתקים, ובהם רשומים בכתב ידה קטעי רעיונות ואסוציאציות, טקסטים מעוררי מחשבה, מקוממים, מצחיקים ומטרידים. בשפה קצבית ועסיסית היא חושפת את אהבתה ללשון העברית החיה ולדובריה ומנהלת מלחמת חורמה במה שכינתה "משטרת השפה". נתיבה באה חשבון עם אביה, ברוך בן יהודה, והחשבון הזה מתנהל באמצעות הקרב על דמותה של העברית. הלשונאי והסופר רוביק רוזנטל קיבל את העיזבון מעמל, בִתה של נתיבה, ויצר מן הפסיפס הזה ספר קצבי, כואב ומשעשע. הספר כולל גם עשרות מכתבים ששלחו אל נתיבה קוראים ומאזינים שוחרי שפה, ונחתם במילון סלנג יחיד במינו: מילים וביטויים שנשלחו בידי קוראי המילונים שכתבה עם דן בן אמוץ, ומתפרסמים כאן לראשונה....

18.
"שורש הדברים" מביא מקבץ מרשים של מסות במרחב המחשבה של השמאל הישראלי, בשאלות היסוד של העם, החברה והמדינה. החלק הראשון בוחן את החיבורים בים הציונות, היהדות, הישראליות והטריטוריה. החלק השני שואל אם תש כוחם של רעיונות האחריות החברתית, השוויון והרווחה לנוכח כוחות השוק וההון הגדול. החלק השלישי נוגע במפגש בין התרבות והחינוך לבין הישראליות.הכותבים בספר הם ממיטב אנשי ההגות, המחקר והספרות בישראל....

19.
20.
אֵיזוֹ אוֹת רוֹצָה לְהִשְׁתַּלֵּט בְּכוֹחַ עַל מַמְלֶכֶת הָאוֹתִיּוֹת? הַאִם יֵשׁ לַמַּמְלָכָה הַזֹּאת מֶלֶךְ וּמַלְכָּה? מִיהִי הָאוֹת שֶׁיּוֹדַעַת הַכֹּל? וּמִי זוֹ הָאוֹת שֶׁתָּמִיד נֶגֶד כֻּלָּן? לִילָךְ וְאָסָף רָצוּ בְּסַךְ הַכֹּל לִכְתֹּב סִפּוּר. אֲבָל אָז הִתְהַפְּכָה הָאוֹת שִׁין... בְּאוֹתוֹ רֶגַע פּוֹרֶצֶת מִלְחָמָה שֶׁמְּאַיֶּמֶת לְהַשְׁמִיד אֶת מַמְלֶכֶת הָאוֹתִיּוֹת. וְאִם אֵין אוֹתִיּוֹת, אֵין מִלִּים. וְאִם אֵין מִלִּים... לִילָךְ וְאָסָף חַיָּבִים לִפְעֹל, וּמַהֵר, וּלְנַסּוֹת לַעֲצֹר אֶת הַהֶרֶס וְהַחֻרְבָּן שֶׁל מַמְלֶכֶת הָאוֹתִיּוֹת. מִלְחֶמֶת הָאוֹתִיּוֹת פּוֹתֵחַ לַיְּלָדִים, לַהוֹרִים וְלַמּוֹרִים שַׁעַר לָעוֹלָם הַקָּסוּם שֶׁל הָאוֹת הָעִבְרִית. לְכָל אוֹת בְּאָלֶף בֵּית אִישִׁיּוּת, תַּפְקִיד וְצוּרָה מְיֻחֶדֶת, וְיַחַד הֵן בּוֹנוֹת אֶת הַשָּׂפָה שֶׁאֲנַחְנוּ כָּל כָּךְ אוֹהֲבִים. רוּבִיק רוֹזֶנְטָל אוֹהֵב מְאוֹד אֶת הַשָּׂפָה הָעִבְרִית. כְּשֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ מִלָּה חֲדָשָׁה, הִיא מְסַפֶּרֶת לוֹ סִפּוּר. הוּא כָּתַב אֶת סֵפֶר הַיְּלָדִים ‹הַמַּסָּע הַמֻּפְלָא לְאֶרֶץ הַמִּלִּים› וְקִבֵּל בַּעֲבוּרוֹ אֶת פְּרַס רָמַת גַּן לִשְׁנַת 2012, וְאֶת סֵפֶר הַיְּלָדִים ‹חֲנוּת הַמִּלִּים שֶׁל נֹעַם›, שֶׁצּוֹעֵד כְּבָר כַּמָּה שָׁנִים בְּמִצְעַד הַסְּפָרִים שֶׁל מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ. יָנִיב טוֹרֵם, בּוֹגֵר הַמַּחְלָקָה לְתִקְשֹׁרֶת חָזוּתִית בִּ״בְצַלְאֵל״, אוֹהֵב מְאוֹד סִפּוּרִים וְתָמִיד מְדַמְיֵן אֶת הָאִיּוּרִים שֶׁיְּלַוּוּ אוֹתָם. עֲבוֹדוֹתָיו הִתְפַּרְסְמוּ בְּמַגַזִינִים שׁוֹנִים בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם וְזָכוּ בְּמִסְפַּר פְּרָסִים. ...

21.
מיהי המלה העשויה מצל שהשתלטה על ארץ המלים? איזו הצעה מפתיעה קבלה שירה במחנה העונשין? היכן חיים הארנב סבאבה וסוס הפוני כיף? באיזה קסם משתמשת מכשפת יערות הגשם?...

22.
• מיהו ראש נַצְנָץ, ולְמה קוראים "מיץ רַבָּק"? • מה ההבדל בין חגור פילים לחגור פרפרים? • מה משותף לרץ קנקן, פָקָצה וצ'וֹנג? • מיהם הרַבַּטְכָּל, הגַמְרָ"ש והקָלִימֶרו? • למה מתכוונים הטייסים כשהם אומרים "לך סביב"? שירת הפזמניק הוא המילון הלא רשמי של צבא ההגנה לישראל. הוא נועד לכל מי ששירת, משרת ועומד לשרת בצה"ל, להורים, סבים וסבתות, אחים ואחיות. 2,100 ערכי המילון מספרים את סיפור שפת הצבא בפעילות מבצעית ובימי שגרה, ועוסקים במונחי לחימה, בציוד, במסלול הצבאי, בהיררכיה הצבאית, בהווי של החיילים ובמצוקותיהם. המילון מקיף את כל חילות צה"ל – חילות השדה, הים והאוויר; החילות הקרביים, תומכי הלחימה וחילות העורף – לאורך כל שנות קיומו של הצבא. ד"ר רוביק רוזנטל הוא סופר וחוקר שפה. עבודת הדוקטור שלו היא המחקר הראשון עד כה של השפה הצבאית הישראלית. רוזנטל זכה בפרס סוקולוב לעיתונות, פרס רמת גן לספרות ילדים ופרס אריאל ליצירתיות בשפה העברית. בין ספריו רבי המכר "מילון הסלנג המקיף", "מילון הצירופים" ו"המסע המופלא לארץ המילים" (כולם בהוצאת "כתר"). רשימותיו לאורך כשני עשורים ב"מעריב", ועתה באתר הזירה הלשונית, זוכות לקהל קוראים רחב ונאמן. ...

23.

הערך המוסף של הספר הוא שגם מטיבי לכת בשפה העברית ימצאו תועלת רבה בהעשרת ידיעותם בלשונות זרים אחרים כגון אנגלית, צרפתית,גרמנית, ערבית,יידי... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
עד שנת 1966 חי המיעוט הערבי בישראל תחת מה שמכונה "הממשל הצבאי". עובדה זו עיצבה עמוקות את מערכת היחסים שבין הרוב היהודי למיעוט הערבי בישראל. ב... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
ספר נהדר! נר לרגלו של כל בלשן / לשונאי / חוקר לשון / סוציולינגוויסטיקאי / מורה ללשון / תלמיד ואולי בעצם לכל דובר שפה. ספר מעניין ומרתק הכתוב... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מצויין, בהתחלה היה לי קשה עם הכתיבה, היא לא כל כך זרמה אבל אחר כך נהניתי לקרוא. היו כמה רגעים בספר שהעלו לי דמעות, כשגידי נפל, כשהאבא נפט... המשך לקרוא
אני מוקסמת מסלנג. פעם הוא נתפס (אולי עד היום) כ"לא חינוכי" או "לא נכון". פעם, בעבר, לכל אדם צעיר היו המון מחנכים: חוץ מהלגיטימיים - הורים ומורים... המשך לקרוא
16 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ