“אחד הדברים שהכי אהבתי בספר היא צורת הכתיבה שלו.
סיגל יצרה לכל דמות צורת "דיבור" משלה אשר מותאמת לאופי שלה. זהו דבר לא פשוט שרוב הסופרים לא עושים (או לא מצליחים לעשות) - אך מי שכן עושה, הופך את הספר שלו לתענוג קריאתי, בדיוק כמו הספר הזה.
העלילה גם היא מיוחדת במינה, סיפור שכיח על הרומן הבעיתי בין יהודיה לדרוזי, שבעצם מראה לנו שיש גם אפשרות לבטל את הבעיה ולא רק להדחיק אותה.
חוץ מהכתיבה והעלילה”