“אחד הדברים שהכי אהבתי בספר היא צורת הכתיבה שלו. סיגל יצרה לכל דמות צורת "דיבור" משלה אשר מותאמת לאופי שלה. זהו דבר לא פשוט שרוב הסופרים לא עושים (או לא מצליחים לעשות) - אך מי שכן עושה, הופך את הספר שלו לתענוג קריאתי, בדיוק כמו הספר הזה. העלילה גם היא מיוחדת במינה, סיפור שכיח על הרומן הבעיתי בין יהודיה לדרוזי, שבעצם מראה לנו שיש גם אפשרות לבטל את הבעיה ולא רק להדחיק אותה. חוץ מהכתיבה והעלילה”

“תגובה על התגובה של יוגב: הי יוגב, כנראה שאתה לא משוטט הרבה באתר הזה אם כתבת את התגובה הזו. תלחץ שנייה על 'המשתמש' שלך - גם אתה נכנסת רק לספר הנ"ל, קראת רק אותו והגבת רק עליו. אז או שאתה רשמת את זה כמשתמש אנונימי, או שיש לך משהו אישי נגד הסופרת או הספר. וגם אם זה ממשתמש אנונימי, למה השתמשת באנונימי ולא ברגיל? והינה שוב הגענו לאותה הסיבה - יש לך משהו אישי. אז יוגב - את הפאדיחה שלך כבר עשית. וחוץ”

“דרך הרוח ולא דרך האש-כשמו כן הוא סיפור שנשאר איתך ואתה לא רוצה לשחרר אותו. סיפור על דרך חיים שעל כל תלאות הגיבורה היא מנסה להאחז בדרך הרוח כמעט שנופלת אבל מצליחה כנגד כל הסיכויים. סיפור מקסים ומפתיע גם כשאתה חושב שאתה יכול לנוח ונגמרו ההפתעות. מאד מומלץ.”

“מצטער. לא התחברתי . מודה שלא סיימתי את הספר באיזה נקודה איבדתי עניין. אולי בגלל אופן הכתיבה ובחירת המילים הירודה / בוטה. צר לי על הוצאות הספרים שלא בוררות יותר את רמת הכותבים.”

“אחד הדברים שהכי אהבתי בספר היא צורת הכתיבה שלו. סיגל יצרה לכל דמות צורת "דיבור" משלה אשר מותאמת לאופי שלה. זהו דבר לא פשוט שרוב הסופרים לא עושים (או לא מצליחים לעשות) - אך מי שכן עושה, הופך את הספר שלו לתענוג קריאתי, בדיוק כמו הספר הזה. העלילה גם היא מיוחדת במינה, סיפור שכיח על הרומן הבעיתי בין יהודיה לדרוזי, שבעצם מראה לנו שיש גם אפשרות לבטל את הבעיה ולא רק להדחיק אותה. חוץ מהכתיבה והעלילה”

“תגובה על התגובה של יוגב: הי יוגב, כנראה שאתה לא משוטט הרבה באתר הזה אם כתבת את התגובה הזו. תלחץ שנייה על 'המשתמש' שלך - גם אתה נכנסת רק לספר הנ"ל, קראת רק אותו והגבת רק עליו. אז או שאתה רשמת את זה כמשתמש אנונימי, או שיש לך משהו אישי נגד הסופרת או הספר. וגם אם זה ממשתמש אנונימי, למה השתמשת באנונימי ולא ברגיל? והינה שוב הגענו לאותה הסיבה - יש לך משהו אישי. אז יוגב - את הפאדיחה שלך כבר עשית. וחוץ”

“דרך הרוח ולא דרך האש-כשמו כן הוא סיפור שנשאר איתך ואתה לא רוצה לשחרר אותו. סיפור על דרך חיים שעל כל תלאות הגיבורה היא מנסה להאחז בדרך הרוח כמעט שנופלת אבל מצליחה כנגד כל הסיכויים. סיפור מקסים ומפתיע גם כשאתה חושב שאתה יכול לנוח ונגמרו ההפתעות. מאד מומלץ.”

“מצטער. לא התחברתי . מודה שלא סיימתי את הספר באיזה נקודה איבדתי עניין. אולי בגלל אופן הכתיבה ובחירת המילים הירודה / בוטה. צר לי על הוצאות הספרים שלא בוררות יותר את רמת הכותבים.”