אליזבת בלומלה

אליזבת בלומלה

סופר


1.
כְּשֶׁאַבָּא שֶׁלִּי מִתְעוֹרֵר, הוּא מִתְגָּרֵד לוֹ בַּהֲנָאָה. כְּשֶׁזּוֹרְקִים כַּדּוּר, הוּא תָּמִיד רוֹדֵף אַחֲרָיו. הוּא יָכוֹל לִרְבֹּץ שָׁעוֹת, וְהוּא נוֹהֵם כְּשֶׁמְּעִירִים אוֹתוֹ... הָעֻבְדּוֹת מְדַבְּרוֹת בְּעַד עַצְמָן - אַבָּא שֶׁלִּי רַק מַעֲמִיד פָּנִים שֶׁהוּא בֶּן אָדָם. אַבָּא בְּסִימַן  כֶּלֶב הוּא סִפּוּר מְשַׁעֲשֵׁעַ מֵאֵת הַסּוֹפֶרֶת אֵלִיזַבֶּת בְּלוּמְלֶה וְהַמְּאַיֵּר רֶנְדִי סֵסִיל, שֶׁיָּצְרוּ יַחַד מֶחְוָה מַצְחִיקָה וּמְלֵאַת חֶמְלָה לְכָל הָאָבוֹת שֶׁמִּתְאַמְּצִים לִהְיוֹת בְּנֵי אָדָם. ...






©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ