ס. ארקדי היה שם העט של ארקדי ספרות (1911 – 18 ביולי 1989, י"ד בתמוז תשמ"ט) היה סופר ישראלי, הראשון שכתב סיפורי ריגול על רקע ישראלי בשנות המדינה הראשונות.
ארקדי ספרות נולד ברוסיה בשנת 1911. בוגר בית הספר הטכני הגבוה בקייב. בימי מלחמת העולם השנייה שירת כקצין הנדסה בצבא האדום. השתתף בקרבות ונפצע פעמים אחדות. עלה לארץ ישראל בשנת 1946. שירת בצה"ל במלחמת העצמאות והיה ממקימי חיל השריון, ועוד קודם לכן - שירות המשוריינים (שמ"ש).
ספרו הראשון שנתפרסם לאחר המלחמה (1950) היה הספר "טאנק - נשק התקפה: ספר לנוער וללוחם", שהיה ספר מקצועי- טכני על תורת השריון. הספר היה מחלוצי הספרות הצבאית המקצועית שהופיעו במדינת ישראל.
סיפוריו הבדיוניים הראשונים נדפסו ב"דבר השבוע". עניין רב עורר סיפורו "הזווית השלישית" (כותרת משנה: "זה היה יכול לקרות אצלנו..."), שפורסם בהמשכים בשבועון זה בשנת 1951, עם איורים של אבא פניכל. בסיפור זה מסכלים קציני מודיעין של צה"ל מזימת ריגול וחבלה מצרית שעמדה להתבצע באמצעות סוכן מצרי שלבש זהות בדויה של צעיר יהודי שעלה לארץ, בעזרת פושע מלחמה נאצי שהתחזה לתייר. הסיפור כלל תאורים ריאליסטיים של פעילות מודיעינית שלא היו מקובלים אז בספרות העברית. הסיפור ראה אור כספר בשנת 1953.
ב-1953 נתפרסמה ב"דבר השבוע" סדרת סיפורי ריגול נוספים של ס. ארקדי, בשם "מסיפורי חוקר ותיק", אף היא על רקע אקטואלי של ריגול ערבי בישראל. סדרה זו ראתה אור כספר בשנת 1954.
ספרו "בחייהם ובמותם", שנתפרסם בשנת 1951, היה קובץ של סיפורי גבורה – רובם מימי מלחמת העולם השנייה ומיעוטם מימי מלחמת העצמאות.
ספרו האחרון "חיים קצרים: ארבע עשרה סיפורים" הופיע בשנת 1971.
ארקדי ספרות נפטר בשנת 1989, ונקבר בבית העלמין קריית שאול.
