שמו של ספר זה עשוי, מן הסתם, לעורר תמיהה בקרב הקוראים, שכן הפסיכולוגיה, הקשורה בתודעתנו למדע הרפואה, היא תחום שעוסקים בו חוקרים אוניברסלים ואובייקטיבים. ואם אמנם כך, מה לה ולדת היהודית או לדת בכלל? יתר על כן, כיצד ניתן לכרוך פסיכולוגיה האמורה להיות שווה לכל נפש, במושג אתנו-צנטרי-עדתי, קרי יהדות? ובכן, מן הראוי להבהיר כי בהקשר הנוכחי השימוש במונח פסיכולוגיה אינו מתייחס למרכיבים הנוירופיסיולוגיים המשפיעים על ההתנהגות האנושית, אלא רק לאותם צפנים דתיים-תרבותיים: לאותן אידיאות אפלטוניות המעצבות את אמונותינו ביחס למשמעות החיים והמוות ואשר אותן אנו מפנימים כבר בגיל צעיר מאוד, בעיקר בעידן התקשורת. הנחה זו, שצפני-על דתיים-תרבותיים מעצבים נורמות התנהגותיות שהן חילוניות במהותן, גזורה מתוך הסוציולוגיה הקלאסית של הדת אשר הוכיחה כי אין להבין למשל את החריצות של האמריקני החילוני הממוצע או את השלווה של ההודי החילוני המצוי, מבלי להניח שהתנהגותם עוצבה על ידי דוקטרינות דתיות שונות שעברו תהליך של חילון. בספר שלפניכם, המהווה המשך למשנה הסדורה אותה פיתח פרופ' רוטנברג בספריו: "קיום בסוד הצמצום", "שבעים פנים לחיים", "פרדס הנפש" ו"ספר היצר", מציג המחבר בצורה תמציתית את ה"פסיכולוגיה העממית" שצמחה מתוך המסורת היהודית, בעיקר זו החסידית, ואשר בלעדיה אין להבין את מסורת הקהילתיות היהודית, את הרצף המגשר בין היצר ליצירה כמו גם את האופטימיזם הספון בתפיסת ה"ירידה לצורך עלייה". ספרו הקודם של פרופ' רוטנברג בסדרת "אוניברסיטה משודרת" הינו נצרות ופסיכיאטריה....

האם יש קשר בין האמונה בטבעו הרע של האדם המשתקפת מאגדות ילדים גרמניות, כגון זו הידוע כיהושע הפרוע, לבין קביעתו של הפסיכולוג קרל יונג כי מותו של ישוע הנוצרי מסמל את "הצליבה הפסיכולוגית" שכל בן תמותה חווה במהלך חייו? האם הצהרתו של אבי הפסיכולוגיה המודרנית, ויליאם ג`יימס, שהנצרות והבודהיזם הן דתות המפותחות ביותר מכיוון שהן פיתחו את היסוד הפסימי שעל פיו אדם חייב למות כדי להיוולד מחדש לחיים אמיתיים, היא קביעה מדעית הנקייה מכל השפעה תיאולוגית? פרופ` מרדכי רוטנברג מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מוכיח בסדרת ההרצאות המוגשות בספר הנוכחי, כי מתחת למה שמכונה וידוע במערב כפסיכולוגיה של חיי היום יום, חבויה למעשה תיאולוגיה נוצרית ובעיקר זו הפרוטסטנטית, המכוסה במעטה של מדעיות אובייקטיביות אשר הולך ומתעבה על חלוף השנים. כך למשל, טוען רוטנברג, כי הגזרה הקדומה, על פי האמונה הקלוויניסטית אשר קובעת לפני לידתם של בני האדם שהם יהיו "ארורים" או "נבחרים", מונצחת בימינו בחלוקה בין חסרי התקווה הפסיכוטיים והפסיכוטיים לבין הנוירוטים המצליחנים. ובדומה, מהווה האשמה האדיפאלית גלגול מודרני לאשמת החטא הקדמון כמו שמהווה תרפיית ה"תוכנה" הפסיכודינמית את המשכה הטבעי של מסורת הוידוי הנוצרי והאינטרוספקציה הרטרואקטיבית ביחס לחטאי העבר....

תורת הצמצום של פרופ´ מרדכי רוטנברג הנחשב לאבי ה"פסיכולוגיה היהודית" מהווה קריאת כיוון חדשה, ביקורתית ורעננה בתשתית העומק של מדעי החברה המודרניים, שלהם הוא מבקש להעמיד אלטרנטיבה. בעוד שבספריו הקודמים חשף רוטנברג את המחשבה הנוצרית המונחת ביסוד הפסיכולוגיה המערבית, בספר הנוכחי הוא מציג בשפה עממית ומובנת לכל את הפסיכולוגיה של ה"ערבות ההדדית", אותה הוא דלה מתוך המקורות היהודיים. כאלטרנטיבה לתפיסה המערבית השלטת ולהשלכותיה על עולם הטיפול ועל תפיסת החיים של האדם המערבי, מעמיד רוטנברג קריאות כיוון חדשניות ששורשיהן בסיפור העקדה המקראי, בתפיסתו הפרשנית של המדרש, בעולמה של החסידות ובסיפור העומק הקבלי של הבריאה מתוך הצמצום. תורת הצמצום הנובעת מהמיתוס הקבלי על פיו האל צמצם עצמו מרצון כדי לפנות מקום לעולם, משמשת לרוטנברג מודל למערך החברתי ולהתנהגות האנושית הפועלת בתוכו. תורה זו, שכבשה לעצמה אוהדים רבים בקרב מטפלים ואנשי רוח, מוצגת כאן לראשונה לעיניו של הקורא מן השורה, בשפה פשוטה, קולחת וקלה להבנה. הספר מיועד לפסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מטפלים, אנשי מחקר ומתעניינים ביהדות, בחינוך ובמדעי החברה. פרופ´ מרדכי רוטנברג מן האוניברסיטה העברית הוא חתן פרס ישראל ומחברם של ספרים רבים, ביניהם: ´Damnation and Deviance´, ´קיום בסוד הצמצום´, ´שבעים פנים לחיים´, ´פרד"ס הנפש´, ´היצר´ ועוד רבים אחרים. בהוצאת ראובן מס יצאו גם ´The Trance of Terror´ ו´על החיים והאלמוות´. על בסיס תפיסתו הפסיכולוגית נוסדו תכניות לימודים בטיפול לאור היהדות באוניברסיטה העברית ובמקומות נוספים. פרופ´ רוטנברג עומד בראש המרכז לפסיכולוגיה יהודית בירושלים....

האם העובדה, שהמונחים "יצר" (מיני) ו"יצירה" (רוחנית) גזורים מאותו שורש, מקפלת בתוכה תפיסת מיניות ייחודית, השונה במהותה מזו השלטת בתרבות המערבית? מרדכי רוטנברג פיתח בספריו גישה דיאלוגית לחקר היחס בין הפסיכולוגיה והדת. על - סמך ניתוח מקורות מהמסורת היהודית הוא טוען, שמתוך הקשר הסמנטי בין יצר ליצירה, משתקף מודל מורחב של מיניות, שעל - פיו דחף היצר הפיסיולוגי כולל ומזין את אנרגית היצירה הרוחנית. לדעת רוטנברג, נעות המהפכות המיניות במערב בתנודת מטוטלת מדיכוי לביטוי, משום שהן מעוגנות בתפיסת השניות היוונית - נוצרית, המפרידה בין גוף לנפש. לעומתן פועלת המערכת ההוליסטית היהודית של ה"יצר - יצירה" כרצף, הכולל גם אפשרות שווה לכל נפש לחוות ריגושי - שיא של דבקות אקסטטית רוחנית אותם חש בדרך כלל רק האמן. היצר, המציג מודל אלטרנטיבי לתפיסת המיניות הביולוגית הצרה השלטת במערב, מראה גם כיצד דפוסי התקשורת הרומנטיים והשוויוניים, הגלומים ברצף יצר - יצירה, עשויים להתמודד עם בעיות האלימות וההטרדה האופפים את יחסי המין והיחסים בין המינים במערב בעידן האיידס. מרדכי רוטנברג משמש כפרופסור בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים, שם הוא מלמד וחוקר את השפעת הדת על הפסיכולוגיה של חיי היומיום. הוא שימש כיועץ מומחה לפסיכולוגיה בין - תרבותית בארצות שונות בעולם. בין ספריו: 'קללה וסטיה', 'שבעים פנים לחיים' ו'פרד"ס הנפש'. ספרו, 'קיום בסוד הצמצום', זכה בפרס ירושלים למחשבת ישראל....

כל אדם וכל קבוצה נדרשים לטפח את הנרטיב הפרטי שלה, את סיפור חייהם לצורך הישרדותם הקיומית. מה קורה לסיפורי החיים בקרב משפחות השכול, כשה"מספר " אינו בחיים עוד? במשפחות של ניצולי שואה, שהניצול מסרב לדבר" או במצב ה"אלצהיימר" כשהמספר אינו מסוגל לדבר עוד? כיצד מטפחים סיפורי חייים בונים במצבים כאלה? אם הנרטיב הפוסט מודרני מתייחס אך ורק לסיפור שאדם או קבוצה מספרים על עצמם, אזי מושג פופולרי זה אינו רק אגוצנטרי ביסודו, אלא גם פוגם בתרומתו להישרדות היחיד והחברה (בעיקר כזו שנאבקת על זהותה הלאומית). אם, לפי החוקרים, האגדה התלמודית - שהיא קורפוס של סיפורים על אנשים ואירועים - תרמה להישרדותו של עם ישראל בימי משבר ומצוקה, אז יש בה מרכיב חיוני לפסיכולוגיה של ההישרדות הקיומית. מתוך ניתוח מהפכני של מונחים סוציו- היסטורים שגורים כגון אמפתיה, כריזה ומיתוס, מפתח פרופ' רוטנברג חוליה נוספת במשנתו הדיאולוגית, הרואה באגדה שמטפחים אחרים מושג משלים למושג הנרטיב. את משמעותה וחיוניותה של "האגדה החיה"- "הסיפור שאחרים מספרים"- אפשר להבין אפוא באמצעות ההבל בין החסיד שחלם שהוא הופך לאדמו"ר ובין מצב שגם החסידים חלמו זאת....

לאחר למעלה מארבעים שנות הוראה וכתיבה של מי שזכה לכינוי "אבי הפסיכולוגיה היהודית", מתפנה פרופסור מרדכי רוטנברג לכתיבה אוטוביוגרפית מסוג חדש. כאדם הנטוע במסורת הפסיכולוגית, אך שואב את השראתו מן המקורות היהודיים, חוזר רוטנברג לסיפור יציאת מצרים כדי להבין את טבע האדם, את טיבו של המסע האנושי ואת חייו שלו.   החיים כמסע תנ"כי מציב מודל פסיכולוגי ייחודי הרואה בזיכרון יציאת מצרים מעין צו קטגורי לצאת יום-יום ממוסר העבדים של ה"מצריוּת" אל המצב היצירתי של ה"מדבריוּת", אל ה"פאטה מורגנה" היצרית פורצת הגבולות. בתום תקופה זו, האדם מוזמן להיכנס ל"ארץ" ולחבור אל ה"יישוביוּת" ואל היצרנוּת. אך כדי לא להישאב לשאננות האורבת לו, ממליץ רוטנברג לחזור מדי פעם ל"מדבר", כפי שעשה בעצמו, בחייו כמו גם בספרו.   בהומור, בשנינות וברוחב דעת, פורש רוטנברג את סיפור חייו השזור בתיאוריית ה"מדבריוּת". תקופות חייו השונות, מסעותיו בעולם וקורותיו באקדמיה הירושלמית מסופרים על רקע עולמה העיוני של הפסיכולוגיה המודרנית, שאיתה הוא גם מתפלמס.   פרופ' מרדכי רוטנברג מבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים הוא חתן פרס ישראל (התשס"ט) לחקר העבודה הסוציאלית ועומד בראש המרכז לפסיכולוגיה יהודית על שם בנו בעז. כתיבתו עוסקת בקשר שבין תורת הנפש היהודית לתיאוריות פסיכולוגיות. זהו ספרו השנים-עשר....

האם הדמוקרטיה משרתת את אויביה, משום שמגזרים פונדמנטליסטיים דורשים בשמה שוויון זכויות בשעה שהם רומסים כל שביב של ביטוי חופשי מחבריהם? עד כה התמקדו חוקרי הפונדמנטליזם בניתוח אידיאולוגיות דתיות ואלימות. ממקדש למדרש הנו ספר ראשון המתחקה אחר המנגנונים הפסיכולוגיים היוצרים את האדם הרובוטי, הפועל בשם אמת אחת. מרדכי רוטנברג מזהה בשינון ההיפנוטי של מנטרות יסודות של פונד - מנטליזם פסיכולוגי המוחדרים דרך סוגי מוסיקה חדגוניים, דפוסי תפילה, מדיטציה, מסיבות טרנס, הענקת קמיעות ואף דרך ה"תקינות הפוליטית" בכלי תקשורת מודרניים. על - ידי הבחנה מטפורית בין יסודות "מקדשיים - רובוטיים" לבין יסודות "מדרשיים - יצירתיים", החצובים מתוך מסורות מנוגדות של התפילה היהודית, מציג רוטנברג מודל מאזן המעוגן בתפיסה של "שבעים פנים לתפילה". כהמשך למשנה הדיא - לוגית אותה פיתח בספריו הקודמים, טוען רוטנברג כי רק חינוך לפי נוסחת ספר יצירה, המאפשרת היפוך אותיות "נגע" ל"ענג", עשוי למנוע את טיפוחו של הפונד - מנטילזם הרובוטי הצומח מדבקות במילה, שעל - פיה יש רק אמת אחת. רוטנברג מציע אפשרות חדשה לדו - קיום בעולם של אי - ודאות וניגודים. מרדכי רוטנברג מכהן כפרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים ומתמחה בפסיכולוגיה ודת. בין ספריו: שבעים פנים לחיים, פרד"ס הנפש, והיצר. ספרו קיום בסוד הצמצום זכה בפרס ירושלים למחשבת ישראל....

המהפכה התעשייתית, החריצות והיזמות מזוהים עם האתוס הפרוטסטנטי שהרים את קרנה של הכלכלה החופשית, העבודה והיצרנות. הציונות ויישוב הארץ, הקמת מפעלים והזנקת ההייטק בעשורים האחרונים נבעו גם הם מאתוס זה, אך לא רק ממנו. חזרתו של העם היהודי לארצו ולמעמד של עם יצרני, התופס את מקומו בחזית הכלכלה והפיתוחים המדעיים, קשורה בוודאי גם במסורת היהודית העתיקה. אך כיצד בדיוק? האם זהו "הראש היהודי" המזוהה פעמים רבות עם החוכמה התלמודית? האם זהו בית המדרש הקלאסי שמהדהד בתרבות הישראלית העכשווית? ואם כן, מה הם החוטים המקשרים בין פיצוח טקסט יהודי עתיק לבין פריצת דרך מדעית-טכנולוגית? חוטי מחשבה אלה הולכים ונטווים בספר השיחות השטיבל והסטארט-אפ על חייו, מחקריו ומורשתו של פרופ' מרדכי רוטנברג, אבי הפסיכולוגיה היהודית. מבין השיטין עולה תזה מהפכנית המהווה תרומה למחשבת זמננו ואתגר ציוני ודתי חדש. רוטנברג מצביע על שיטת הלימוד החסידית כדרך הנכונה והרלוונטית לימינו. שיטה זו שאביה מולידה היה הבעל שם טוב, מדובבת את הטקסט התורני ומחלצת ממנו הדרכה להתמודדות עם מצוקות וצרכים חדשים. במדינת ישראל, טוען רוטנברג, האתגר הוא להטעין את לימוד התורה באנרגיה תכליתית באופן שיניע גם אנשי תורה לפעול ליזמות ולתיקון עולם. לפי זה, לימודי רפואה, חקלאות, תקשורת וטכנולוגיה ייחשבו "מצוות עשה" של ממש ויתנו מענה למצוקותיו של העם היהודי כיום. הספר השטיבל והסטארט-אפ כולל שש שיחות על חסידות, פסיכולוגיה יהודית ואתגרי השעה. יחד עם תלמידו ד"ר ברוך כהנא משרטט רוטנברג מעין ביוגרפיה אינטלקטואלית העוקבת אחרי דרכו האישית, מילדותו בצל הנאצים ועד לפיתוח הגותו העכשווית, תוך ניסיון מתמיד להראות את הרלוונטיות של קריאות העומק שלו ביהדות הזמן הזה. פרופ' מרדכי רוטנברג מבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים הוא חתן פרס ירושלים למחשבת ישראל (תשנ"א) וחתן פרס ישראל (תשס"ט) לחקר העבודה הסוציאלית. עומד בראש מכון רוטנברג – המרכז לפסיכולוגיה יהודית על שם בעז רוטנברג. ד"ר ברוך כהנא, פסיכולוג קליני מומחה, נמנה עם הצוות הבכיר של מכון רוטנברג ומרצה גם במכללת הרצוג ובאוניברסיטה העברית בירושלים. חבר המכון הישראלי לפסיכולוגיה יונגיאנית....

בעוד כל בר-בי-רב מכיר את אגדת ה"101" שהוקמה ב-1953, לא מכירים את היחידה הנבחרת של גדוד מייסדי הנח"ל, אשר בצעה במשך למעלה משנתיים (בשנים 1953-1950) פעולות תגמול, באותם האזורים (גבולות ירדן ומצרים) בהם פעלה יחידת ה-"101" במשך 5 חודשים בלבד. יחידה מיוחדת זאת מכונה בספר זה "קדם 101", אשר סיפורה מובא כאן לראשונה על ידי שניים ממייסדיה והשורדים האחרונים שלה. הסיבה להתעלמות מפעילות יחידה נח"לאית זאת גלומה בשינוי מדיניות ההגנה על גבולות ישראל, שעברה מביצוע פעולות תגמול סודיות ומסוכנות לפעולות מתוקשרות ובעלות "רעש הֶרואי" בתקשורת, של יחידת ה- "101", שעיקר מגמתה הייתה לרומם את רוח צה"ל. פרופ' מרדכי רוטנברג, המוכר כ"אבי הפסיכולוגיה היהודית" כותב את הספר בהומור ובשנינות, עם משחקי לשון האופייניים לו, ומציין בספרו כך: הקשר בין יחידת "קדם 101" לבין מונחי ה"שילחון" התרפויטי ותיאורית הפסיכולוגיה היהודית של פרופ' מרדכי רוטנברג בסיפורה של יחידת "קדם 101" ביקשתי ליישם את עקרונות השילחון (הלחנה מחדש) של תווי מנגינת חיים קשה לנעימת חיים מיטיבה, אותה פיתחתי כשיטה תרפויטית. רוב אדריכלי ומפקדי צה"ל הזדהו עם תיאורו של אריק שרון, מפקדה של יחידת ה-"101", על כך שבשנים 1953-1950 ירד צה"ל "לתחתית השפל העמוק ביותר אליו יכול לשקוע צבא". בספר זה ביקשתי להראות כיצד ניתן לשלחן את אירועי המלחמה הקשה והמסוכנת מתקופה זו, שבה השתתפתי יחד עם חברי לנשק, למנגינה "צל"שית", וזאת מבלי לשנות עובדה או תו אחד מ'שירת האשכבה' שהושמעה לצה"ל עד אז. ...

היצר, המציג מודל אלטרנטיבי לתפיסת המיניות הביולוגית הצרה השלטת במערב, מראה גם כיצד דפוסי התקשרות הרומנטיים והשוויוניים, הגלומים ברצף יצר-יצירה, עשויים להתמודד עם בעיות האלימות וההטרדה האופפים את יחסי המין והיחסים בין המינים במערב בעידן האיידס....