במושבה העברית, שהיא צורת ההתיישבות הציונית והחלוצית הראשונה, לא הרבו עד כה לעסוק במחקר ההיסטורי או הגיאוגראפי. צורות ההתיישבות האחרות – הקיבוץ, הקבוצה, מושב העובדים והמושב השיתופי – הוארו מזוויות שונות (היסטוריות, אידיאולוגיות, חברתיות, פיסיות וכו') ואילו המושבה העברית קופחה. ספר זה מתמקד במושבה העברית מהיבט מחקרי אחד: הוא דן בעיקר בהופעתה ובעיצובה של המושבה בנוף המתחדש של ארץ-ישראל. הספר דן במושבות כולן כתופעת נוף. על מנת לייחד את המושבה העברית – הובאו גם מקורות ההשפעה האפשריים על התפתחותה, כגון הכפר האירופי, הכפר הערבי והמושבה הטמפלרית. הספר מגביל את עצמו לתקופת ראשית ההתיישבות היהודית החדשה, כלומר, לשנים 1914-1882. בשנים אלו נוסדו שלושים מושבות וכידוע, בראשיתן הייתה המושבה העברית צורת ההתיישבות היהודית היחידה כמעט בארץ....

המונח ´חיפה ?עיר הכרמל´ נראה בימינו מובן מאליו, ודומה כי אכן היו שני מרכיביו מאז ומעולם ביטוי לאותה תופעה יישובית. ברם עד לפני שמונים שנים בלבד היו אלה שני מרכיבים רחוקים ונפרדים זה מזה על אף הסמיכות הגאוגרפית ביניהם. חיפה הייתה עיירת חוף משגשגת שנקשרה בכל הווייתה העירונית אל הים, המעגן והמפרץ שבחזיתה. היא הסבה גבה אל הכרמל ולא חברה אליו בהתפתחותה האורבנית. הכרמל שחפה עליה היה ברובו שומם, ושבילים להולכי רגל חברו בינו ובין העיירה. בקצהו האחד שכן מנזר הכרמליטים , בקצהו השני כפרי הדרוזים ובשלהי המאה ה´"ט התהוו שכונת הנופש גרמנית ´כרמלהיים´ והכפר הזעיר כבביר. רק בראשית תקופת השלטון הבריטי החלו תמורות אשר הפכו בהדרגה את הכרמל למרחב מגורים. גורמים ציבוריים ופרטיים, יהודיים בעיקרם, רכשו את הקרקעות שמעל העיר, תכננו תשתית יישובית וגיבשו בהדרגה אזור מגורים מרוחק מן העיר ההולכת ומתפתחת במישור החוף ובמדרגת הדר הכרמל. הספר שלפנינו מתאר לראשונה את הקמתו של מרחב המגורים אשר הלך והתקרב לחיפה וחיבר אותה אל ההר שמעליה. פרקי הספר מתארים את הסיפור המרתק של רכישת הקרקע, תכנון השכונות ובנייתן, גיבוש הרעיונות ה´ירוקים´ שייחדו את הכרמל, סלילת דרכים מקשרות ויצירת מוסדות הציבור, תוך עמידה על תלאות הקיום והביסוס של תקופת הבראשית עד להקמת מדינת ישראל. הספר נישען ברובו המכריע על מקורות ומסמכים ראשוניים הנחשפים כאן לראשונה, המאפשרים פריסת תמונה גאוגרפית-היסטורית מהימנה של היווצרות המונח ´חיפה- עיר כרמל´. פרופ´ יוסי בן ארצי מתמחה בגאוגרפיה-היסטורית יישובית של ארץ-ישראל. פרסם מחקרים רבים על חיפה, על המושבות העבריות ועל התיישבות הטמפלרים. חבר בחוג ללימודי ארץ-ישראל ודקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה ....

Jewish Settlement Patterns In Palestine Are Of Interest Because Of Their Cooperative Forms, The Kibbutz And The Moshav. However, The Jews Preferred A Different Type Of Pioneer Settlement: The Moshavah. For Over 30 Years The Early Settlers Chose The Moshavah As The Type Of Settlement Most Suited To Lead Them To Their Basic Goal: Creating A Jewish Village, And Structuring A “new” Jew – A Farmer Who Would Live On His Land And So Lay The Cornerstone Of A Renewed “national Home”.
the Cultural Landscape Of The Moshavah, Its Planning Its Design And Development, Constitute The Subject Of This Book, Which Studies The Ideological Aspirations Of Jewish Pioneers In Palestine And Illustrates The Link Between Ideology And Landscape In Their Settlement Patterns....