דפנה ברק-ארז (נולדה ב-2 בינואר 1965) היא שופטת בבית המשפט העליון החל ממאי 2012. תפקידים קודמים שמילאה היו פרופסור מן המניין ודקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, מופקדת הקתדרה למשפט וביטחון על-שם סטיוארט וג'ודי קולטון באוניברסיטת תל אביב, ויושבת ראש האגודה למשפט וחברה.
הייתה חברת מערכת בכתב העת עיוני משפט. באוניברסיטת תל אביב, שימשה כעורכת כתבי העת עיוני משפט (כרך יט) ופלילים (כרך ט בנושא משפט צבא וחברה).
קיבלה את פרס צלטנר לשנת 2006, את אות "אשת העיר" מטעם עיריית תל אביב לשנת 2006 ואת אות "נשים במשפט" לשנת 2006 מטעם לשכת עורכי הדין. זכתה שלוש פעמים בפרס הרקטור למצוינות בהוראה. בשנת 2011 קיבלה את פרס חשין למצוינות אקדמית במשפט, ואת אות אומ"ץ מטעם תנועת אומ"ץ, אזרחים למען מינהל תקין וצדק חברתי ומשפטי. בשנת 2015 זכתה בפרס גורני למשפט ציבורי, ובשנת 2017 קבלה תואר דוקטור לשם כבוד מהמכון למדע המדינה פריז (סיאנס פו).
מכתביה:
האחריות החוזית של רשויות המינהל (הוצאת בורסי, תשנ"א 1990)
עוולות חוקתיות: ההגנה הכספית על הזכות החוקתית (הוצאת בורסי, תשנ"ד 1993)
משפטי מפתח: ציוני דרך בבית המשפט העליון (הוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, אוניברסיטה משודרת, תשס"ג 2003)
משפט מינהלי (2 כרכים) (ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, 2010)
חוקים וחיות אחרות: דת מדינה ותרבות בראי חוקי החזיר, (הוצאת כתר והוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2015)
מחשבות על שפיטה (כרמל, 2022)
