העולם שסביבנו מורה לנו בדרכים שונות כי הוויה צעירה - 'נעורים' - ראויים להיות משאת ליבנו. אך מהם 'נעורים' וכיצד הם קשורים לעולם המודרני ולתהליך של חילון, להבנייתה של זהות אישית וקולקטיבית, להופעתן של תופעות פוליטיות שהסעירו את המאה העשרים ולתולדות הציונות ומדינת ישראל?הקובץ 'תור הנעורים: נוער יהודי-גרמני בעידן המודרני' מאפשר דיון מחודש בשאלות אלו מנקודת מבט היסטורית . זאת באמצעות דיון ביקורתי וחדשני בביטויו, בתרגומיו ובתוצריו היהודיים של מושג 'נעורים', שכונן במרכז אירופה דובר הגרמנית בנסיבות של 'משבר תרבות' במפנה המאה התשע עשרה. היה זה מושג של 'נעורים' שדיבר על אידיאל של קיום צעיר ועצמאי - מעין מחוז של צעירים - מחוץ למסגרת החברה, התרבות והחוק, כנגד המסגרות הללו, וכתשובה למשבר שבה הן שרויות לכאורה. השפעתו הדהדה במסגרות התרבותיות והחברתיות של התקופה, וביניהן תנועת הנוער הגרמנית והתרבות המיוחדת שלה, והיא מהדהדת עד ימינו.המאמרים המכונסים בקובץ דנים בשאלות תיאורטיות הנוגעות לתפיסת הזמן, האסתטיקה, הדתיות והמיניות השזורות במושג נעורים, לצד התייחסות לתופעות היסטוריות, כגון תנועות נוער ציוניות ולא ציוניות, חוגים אינטלקטואלים והתארגנויות פוליטיות של יהודים במרכז אירופה. כל התופעות הללו נותנות ביטוי לאופן שבו פרטו צעירים יהודיים את האווירה הכללית שרווחה באותה עת למשמעויותיה היהודיות הן באירופה הן לאחר ההגירה ממנה לפלשתינה. המאמרים נותנים ביטוי לקשר שבין ההיסטוריה כללית והיסטוריה יהודית. הם משקפים את המחקר ההיסטורי העדכני, את אופיו פורץ הגבולות, הערנות הגוברת לסוגיות של מגדר ודתיות, כמו גם הבחינה המתמדת של מקורות חדשים ושל פרספקטיבות חדשות לניתוח. חוקרים ומתעניינים בהיסטוריה אירופאית מודרנית, היסטוריה יהודית, תולדות היישוב, לימודי תרבות וחינוך, ימצאו באסופת המאמרים מקור לדיון ולמחשבה.עורך הקובץ ד"ר יותם חותם הוא עמית במרכז קבנר להיסטוריה גרמנית ובמרכז ע"ש פרנץ רוזנצוויג לחקר הספרות ותולדות התרבות היהודית-גרמנית באוניברסיטה העברית בירושלים, והוא מלמד בבית הספר ללימודים רב תחומיים במכללה האקדמית בית ברל. תחומי מחקריו הם מחשבה, הגות והיסטוריה אירופים ויהודים מודרניים....

בספר זה מזמין המחבר את קוראיו להרהר על העולם של ימינו מנקודת מבט ייחודית המחברת בין תרבות פופולרית, היסטוריה, פילוסופיה וחינוך. הספר מעלה את התזה הרדיקלית שלפיה חינוך לדתיות הוא מאפיין של התרבות ה"פוסט-חילונית" בת זמננו, שבה המיסטיקה חזרה לקדמת הבמה החברתית והפוליטית, ושהדתיות שבה מדובר אינה רק מאפיין של תרבות שוליים, של חסידי ניו-אייג' או של קבוצות רוחניות, אלא משקפת את האופן שבו תרבות מודרנית וטכנולוגית מכוננת את עצמה מבפנים.    תחת חינוך לדתיות אין הכוונה להיענות לדרישותיה של דת ממוסדת כזו או אחרת, אלא לאופן שבו רוחניות מיסטית, שעניינה העולם הזה, מחלחלת לשפת החינוך הנורמטיבית ומעצבת סובייקט וחברה חדשים. בתוך כך מבקש המחבר להצביע על כך שבמסגרת ה"מיסטיקה של העולם הזה" שב הדמיון לסמן כלי להתעלות רוחנית, אך בה במידה הוא עדיין קבוע למקום שנקבע לו בתפיסת העולם החילונית-מודרנית ככושר של השכל. התוצאה היא מיסטיקה מורכבת, שהיא חילונית ותיאולוגית בעת ובעונה אחת.    על הקשר הנרקם בין תרבות טכנולוגית לבין חוויה מיסטית מצביע הספר דרך התבוננות בסוגה הפופולרית של המדע הבדיוני. יותר מכל ז'אנר פופולארי אחר, המדע הבדיוני הנו אתר שבו התרבות מזהה את עצמה כמדעית וטכנולוגית ועורכת רפלקסיה ספקולטיבית על האופן שבו היא משתקפת לעצמה. דווקא מתוך ה"מסע בחלל" המאפיין סוגה זו יוצא הספר לדיון בקשת של משמעויות ביו-פוליטיות, תיאולוגיות, תרבותיות, מגדריות ופדגוגיות המשתמעות מהקשר שבין טכנולוגיה ומיסטיקה, ומהן הוא מנסח תיאורית דת חדשה.    ד"ר יותם חותם מלמד בחוג ללמידה, הוראה והדרכה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית בית ברל; משמש כעורך הראשי של "טבור: כתב עת שנתי להיסטוריה, תרבות, חברה והגות של מרכז אירופה"....