ל. שאול

ל. שאול

סופר


1.
2.
3.
...גבי שהוא ילד עליז ושובב, ישב על המדרגות בפתח ביתו עצוב ומצוברח. הופתעתי, כי גבי ועצב אינם ``הולכים`` ביחד. ``מה קרה גבי?`` שאלתי. אין תשובה. ``מה קרה?`` חזרתי ושאלתי. אבל גבי מסב ראשו לצד השני ואינו עונה. ``אבא כועס?`` ניסיתי לנחש בקול. גבי מניע ראשו בשלילה. ``אמא חולה?`` שוב לא. ``הוציאו אותך מהכיתה?`` ``יותר גרוע``, פלט גבי לבסוף, ``הנבחרת שלנו הפסידה``. ``לא!`` סרבתי להאמין למשמע אוזני. ``כן!`` קרא גבי בעצמב. ``כמה?`` שאלתי בחרדה. ``שלוש-אחד`` השיב גבי באנחה. אכן עסק ביש. נוכחתי שהמצב חמור והחילותי מעודדו ומנחמו. מה לא אמרתי לו? ``אל דאגה``. ``בכל אופן יש לנו שער כבוד``. ``במשחקים הבאים ננצח`` ועוד ועוד. שום דבר לא עזר וגבי כמעט בכה. עד אשר, מעשה נסים, ברגע האחרון נזכרתי בבדיחה ששמעתי ואמרתי: ``בוא גבי ונבכה ביחד, כך יהיה יותר שמח``. וראו זה פלא, חיוך הופיע על פניו והוא אמר: ``זה מזכיר לי בדיחה ששמעתי...`` הפעם כבר צחקנו בקול רם, כשאנו מחליפים בינינו בדיחות ומתגלגלים מצחוק. שוב נוכחתי שהצחוק טוב לבריאות וכך נולד הרעיון להנות אתכם, ילדים, מן הטוב הזה. קמתי וליקטתי ועיבדתי מאות בדיחות מעולמכם ועליכם והרי הן לפניכם. יש צרות? אבא כועס? הנבחרת חלילה הפסידה? ואולי סתם מצב רוח רע? אל דאגה, יש תרופה - ``צחוק בו``! ובאמת - בלי צחוק - ספר זה צחוק בו!...

4.
5.

אאהאהאהאהאהאהאה! אל תקראו את הספר הזה בשום מצב! בזבוז מוחלט של כסף. הוא פשוט יעשה לכם חשק לבכות.. לא לצחוק. עזבו, תעשו לעצמכם טובה ואל תקרא... המשך לקרוא





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ