הסיפור מתאר את גורלו של כתריאל, חלוץ שעלה בגפו מרוסיה לארץ ישראל, דבק בחלקה צחיחה בהרי ירושלים ובעקשנות מפליאה נלחם עם השממה עד שהקים לעצמו פינת חמד מצילה ופורחת. רק באחרית ימיו, משמתה אשתו בלדתה, 'בגד' באדמתו ויצא להשתכר כסף כדי הקמת מצבת-שיש על קברה, והוא 'נענש' על כך בכל חומר הדין. כדור מפלח את ריאתו בהיותו בשמירה - והוא משלם בחייו. ...

הספר מעביר לנגד עינינו את המולדת הנכספה כפי שנראתה בעיניו של בן העליה השניה. בסיפורים אלה - שהם מיצירותיו הראשונות של דוד שמעונוביץ בפרוזה - מוכיח המחבר כי ידו רב לו גם בסיפור מעשה בלשון יפה ופשוטה, המשוחררת מכבי החרוז והקצב שבשירה....

אידיליה (תל-אביב : דפוס "הוצאת ארץ-ישראל", תרצ"ו 1936) דוד שמעוני (שמעונוביץ) נולד בבוברויסק, בלארוס, בכ"א באב תרמ"ו, 22 באוגוסט 1886, בה קיבל חינוך עברי וכללי. ב-1908 עבר לסט. פטרבורג ובה עמד בבחינת הבגרות. ב-1909 עלה ארצה ועשה בה כשנה. בתקופה זו עבד כשומר וכפועל חקלאי ברחובות ובפתח תקווה. חזר לאירופה ולמד בלשנות המזרח ופילוסופיה באוניברסיטאות ברלין, היידלברג ווירצבורג שבגרמניה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה יצא את גרמניה דרך הארצות הסקנדינביות וחזר לרוסיה. את שנות המלחמה בילה לסירוגין בעיר מולדתו, בסט. פטרבורג, בה נבחן במחלקה ללשונות המזרח של האוניברסיטה וכן הירצה על הספרות העברית החדשה בשיעורים לספרות עברית. עם ראשית המהפכה הבולשביסטית עבר למוסקבה והיה מזכיר מערכת העיתון "העם" אולם המהפכה סיכלה את תוכניותיו והוא חזר לבוברויסק ולאחר מאמצים מרובים עלה בידו לצאת את רוסיה ודרך פולין חזר בסוכות תרפ"א לארץ. התיישב ברחובות ובראשית תרפ"ה השתקע בתל-אביב כמורה לתנ"ך ולספרות עברית בגימנסיה "הרצליה". הוא גם עסק בעסקנות ספרותית וציבורית (באגודת הסופרים כיושב-ראש, יושב-ראש "גנזים", ועד הלשון, יו"ר אגודת שוחרי האוניברסיטה ועוד), כמו כן עסק בכתיבה בעיתון "דבר" והוא נחשב כמשורר העלייה השנייה והשלישית. סוגי יצירותיו: שירים ליריים, שירי טבע ונוף, אידיליות, משלים סאטיריים ומאמרי הגות. נושאי משליו לקוחים בעיקרם מתקופת מאבק היישוב היהודי עם השלטון הבריטי בתקופת המנדט. על האידיאליה "מצבה" ניתן לו פרס ביאליק בשנת תרצ"ו. דוד שמעוני נפטר בתל אביב בו' בטבת תשי"ז, 10 בדצמבר 1956....

סדרי ספרים ללמוד הספרות לבתי ספר ולעם...