ציפי פליישר (נ' 1946) מלחינה, חוקרת ומחנכת, עטורת פרסים ושבחי ביקורת בארץ ובעולם, נחשבת למלחינה-האישה הראשונה בעלת מוניטין בינלאומיים במזרח התיכון; היא זכתה בפרסים בינלאומיים רבים, כמו גם במלגות שהייה לצורך הלחנה. הישגיה האקדמיים כוללים: תארים ראשונים בהלחנה, בתיאוריה מוזיקלית ובמזרחנות; תארים שניים בחינוך מוזיקלי ובשפות שמיות; ודוקטורט (1995) מטעם אוניברסיטת בר-אילן, בזכות התיזה שלה על האופרה מדיאה מאת כרוביני. כתבה כ-100 יצירות שבוצעו במעל 40 ערים ברחבי העולם על ידי סולנים, אנסמבלים, מקהלות ותזמורות, ותועדו בכ- 30 תקליטורים.
המוזיקה של ציפי פליישר משקפת מגוון השפעות סגנוניות ותרבותיות, ובכלל זה השפות והסגנונות המוזיקליים של המזרח התיכון (מהשפות העתיקות ועד לעברית וערבית בנות-זמננו), ומסורות אירופאיות מהרנסנס ועד לאוונגרד והמוזיקה האלקטרונית. בין יצירותיה ניתן למנות: שבע סימפוניות; ארבע אופרות, ביניהן האופרה אדפה הכתובה בשפה האכדית ואשר זכתה לאחרונה להפקת וידאו מרהיבה בבימויה של המלחינה; שתי אורטוריות; הקנטטה כשני ענפים, המבוססת על פואמה מאת משוררת ערבית מהמאה השישית, ומייצגת את הישגיה הסגנוניים של המלחינה במיטבם; מחזורי שירים רבים; יצירות מולטי-מדיה בשפות שמיות עתיקות; ועוד.
ד"ר פליישר כיהנה במשך מספר עשורים כמרצה במדרשה למוזיקה במכללת לוינסקי לחינוך בתל-אביב, ושימשה כמנחה של פרויקטים מיוחדים ופורומים במסגרת זו. היא חינכה מספר דורות של מוזיקאים שהשפעתם ניכרת בישראל ובעולם בתחומי ההלחנה, הניצוח, הביצוע והחינוך. מאז פרישתה מהוראה סדירה בשנת 2005, בצד עיסוקה האינטנסיבי בהלחנה, היא שקועה בסיכום פועלה כמורה וחוקרת בתחום ההיסטוריה והניתוח של הזמר העברי. בתחום זה, יצאו לאור ספר בן שני כרכים, הירמון שירים, והמונוגרפיה פרי-עטה מתי כספי – הקסם והחידה.
בימים אלה שוקדת על ספר נוסף "הזמר העברי – קווי מיתאר" – סיכום מפעל העיסוק שלה בזמר העברי.

ציפי פליישר (נ' 1946) מלחינה, חוקרת ומחנכת, עטורת פרסים ושבחי ביקורת בארץ ובעולם, נחשבת למלחינה-האישה הראשונה בעלת מוניטין בינלאומיים במזרח התיכון; היא זכתה בפרסים בינלאומיים רבים, כמו גם במלגות שהייה לצורך הלחנה. הישגיה האקדמיים כוללים: תארים ראשונים בהלחנה, בתיאוריה מוזיקלית ובמזרחנות; תארים שניים בחינוך מוזיקלי ובשפות שמיות; ודוקטורט (1995) מטעם אוניברסיטת בר-אילן, בזכות התיזה שלה על האופרה מדיאה מאת כרוביני. כתבה כ-100 יצירות שבוצעו במעל 40 ערים ברחבי העולם על ידי סולנים, אנסמבלים, מקהלות ותזמורות, ותועדו בכ- 30 תקליטורים.
המוזיקה של ציפי פליישר משקפת מגוון השפעות סגנוניות ותרבותיות, ובכלל זה השפות והסגנונות המוזיקליים של המזרח התיכון (מהשפות העתיקות ועד לעברית וערבית בנות-זמננו), ומסורות אירופאיות מהרנסנס ועד לאוונגרד והמוזיקה האלקטרונית. בין יצירותיה ניתן למנות: שבע סימפוניות; ארבע אופרות, ביניהן האופרה אדפה הכתובה בשפה האכדית ואשר זכתה לאחרונה להפקת וידאו מרהיבה בבימויה של המלחינה; שתי אורטוריות; הקנטטה כשני ענפים, המבוססת על פואמה מאת משוררת ערבית מהמאה השישית, ומייצגת את הישגיה הסגנוניים של המלחינה במיטבם; מחזורי שירים רבים; יצירות מולטי-מדיה בשפות שמיות עתיקות; ועוד.
ד"ר פליישר כיהנה במשך מספר עשורים כמרצה במדרשה למוזיקה במכללת לוינסקי לחינוך בתל-אביב, ושימשה כמנחה של פרויקטים מיוחדים ופורומים במסגרת זו. היא חינכה מספר דורות של מוזיקאים שהשפעתם ניכרת בישראל ובעולם בתחומי ההלחנה, הניצוח, הביצוע והחינוך. מאז פרישתה מהוראה סדירה בשנת 2005, בצד עיסוקה האינטנסיבי בהלחנה, היא שקועה בסיכום פועלה כמורה וחוקרת בתחום ההיסטוריה והניתוח של הזמר העברי. בתחום זה, יצאו לאור ספר בן שני כרכים, הירמון שירים, והמונוגרפיה פרי-עטה מתי כספי – הקסם והחידה.
בימים אלה שוקדת על ספר נוסף "הזמר העברי – קווי מיתאר" – סיכום מפעל העיסוק שלה בזמר העברי.