יעל נאמן

יעל נאמן

סופרת


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (121):
מה קראתי, ספרי ילדים שאני מחפשת, ספרים שאני רוצה לקרוא בקרוב, צריך לקנות, ספרים שצריך לקרוא, מאד רוצה לקרוא, ארוטיקה (או סתם ספר שאפשר לאתר בו את המילה ציצים כמה פעמים), ספרים שקראתי (2004-2018), ספרי קריאה למכירה, לקרוא, רשימת קריאה 1, לקרוא, רשימת ספרים שמחכה לי, נקראו, ספרים שקראתי, ספרים שקראתי ואהבתי, ספרים שאני רוצה לקרוא, רוצה לקרוא, ספרי חובה - לפני המוות..., עוד ...
1.
"את הסיפור שלנו סיפרנו לעצמנו כל הזמן. בכפייתיות. בעל פה. לפעמים התעייפנו עוד לפני שהתחלנו ובכל זאת סיפרנו במשך שעות. הקשבנו רוב קשב אחד לשני, כי בכל ערב בו סופר הסיפור, התחוורו לנו פרטים חדשים, גם שנים רבות אחרי שכבר לא היינו שם." היינו העתיד הוא יצירה חריגה בנוף הספרות המקומית: רומן אוטוביוגרפי שנון ואירוני המשלב בתוכו מבט מרתק על תולדות קיבוץ יחיעם ודו"ח נוקב על ילדות בעולם אידיאולוגי המתפרק בהדרגה מאמונותיו הנוקשות. יעל נאמן, בת לאחת ממשפחות המייסדים של יחיעם, מפליאה לתאר בו את עולם ילדותה, ולהאיר באור ביקורתי ורווי הומור את ההתרחשויות, הדמויות, החוקים והכללים שעיצבו אותו. "חיינו ביקומים מקבילים – המבוגרים והילדים. כל יקום ובעיותיו. כל יקום וצרותיו. לא מעמיסים על ילדים בכי, או סיוטי שואה של מבוגרים, וגם לא ההפך. לא הסגרנו כלום. אמרנו: הלשנות לא יֵצאו מאיתנו. הורינו לא ידעו על חיינו דבר, ואנחנו לא ידענו כלום על חייהם." כתיבתה הייחודית של נאמן פועלת במרחב שנפער בין העולמות – עולם המבוגרים האידיאליסטים ועולם הילדים שחוו על בשרם את הסדקים בשיטה – וממלאת אותו בזיכרונות ילדותה והתבגרותה הנשזרים בסיפורי "הוותיקים", מייסדי הקיבוץ. ונדמה כי על אף המרחק העקרוני והבלתי ניתן לגישור, גם המבוגרים וגם הילדים שותפים לאותו הדחף: לחזור ולספר לעצמם ולסובבים אותם את סיפורי התשתית שעיצבו את שגרת חייהם ואת זהותם. ...

2.
"אמרתי שסיפורי הפוך מסיפורו היפה כל כך של זה שסיפר לפני. סיפורי ריאליסטי להחריד ואורכו כאורכה של ההתפכחות, שורה אחת. גם אם ארצה לקשט את סיפורי ולהאריכו – לא אוכל." 'כתובת אש' הוא קובץ סיפורים ראשון ומעורר התרגשות מאת יעל נאמן, מחברת רב המכר עטור השבחים 'היינו העתיד'. נאמן, מן הסופרים החשובים המקוריים הפועלים כיום בארץ, שוזרת את האוטוביוגרפי עם הבדיוני למלאכת מחשבת ספרותית ולשונית. בספר מקובצים סיפורים הרואים אור לראשונה, לצד כאלה שהתפרסמו בכתב העת "מטעם" וקנו להם מעמד יוצא דופן בקרב קוראים ומבקרים כאחד. 'כתובת אש' נחתם בנובלה שוברת לב על ניסיון ההתאבדות של אמה של המחברת, ועל סערות חייה שהובילו אותה לרגע הזה. הסיפורים היפהפיים מסופרים כולם בגוף ראשון, ובכולם מוטבע חותם כתיבתה הייחודי של יעל נאמן: עברית מתוחכמת בפשטותה, אירוניה ספוגת רגש, וגיבורים שהתשוקה להבין את העולם דוחפת אותם למצבים קיצוניים. ...

3.
הכל מתחיל בפגישה מקרית לגמרי בחדר המדרגות, בין אמנון, בעלה של דפנה, וטלי, אשתו של שי. ארבעתם אנשים מתוחכמים ומבולבלים למדי בני שלושים ומשהו, החיים בשתי דירות נפרדות אך דלת מול דלת, וההידבקות הנואשת שלהם, התערבלות הגופים והרגשות, היא פתח למסלול מהיר של התנגשות, התרסקות והתפכחות, שבסופו עליהם להגדיר מחדש את היחס בין סקס ואהבה, נישואין ואשליית האושר....

4.
"היה היתה" הוא ספר שאין דומה לו, על אישה שאין דומה לה. בעשר השנים האחרונות חקרה יעל נאמן, מחברת רב־המכר "היינו העתיד" (אחוזת בית, 2011), את תולדותיה של אישה מסקרנת וחידתית, שלא השאירה אחריה משפחה, יצירה או רכוש. נאמן שוחחה עם בני משפחתה, אהוביה, שכניה, רופא שטיפל בה ושותפיה לעבודה, וכן עם חברי ילדותה – שרבים מהם היו כמוה, ילדים להורים פולנים שניצלו מן השואה – ורקמה מהמילים שלהם את סיפור חייה (וחייהם). היה היתה בינינו, כך מתברר, אישה ברוכת כישרונות, מלאת סתירות, מבריקה ויצירתית, מתרגמת מחוננת שאהבה ספרות וכתיבה, אבל מחקה בשיטתיות את כל מה שהעלתה על הכתב. בתיווכם של אלה שלקחו חלק בחייה, ושמתקבצים כאן לראשונה בין דפי הספר הזה, מצטיירים באופן מוחשי מקומות והתרחשויות הנקשרים בה, ובה בעת מתרחבת ומעמיקה חידת דמותה. בסגנונה הייחודי, הצלול והנוקב, מציגה יעל נאמן דיוקן של אישה חריגה, שהוא גם מסמך מרתק על בני הדור השני שנולדו מיד לאחר המלחמה. השאלה מדוע בכלל לכתוב על אישה שביקשה למחוק את עצמה מן העולם, היא אחד מנושאיו של "היה היתה", והיא מהדהדת מתוכו לכל אורכו: "נוצרה (או אולי זאת אני שיצרתי) מין רשת מאלה שהכירו אותה, חלקם בלי לדעת בכלל על האחרים. ואז התחלתי לראיין גם אנשים שלא הכרתי כדי לשאול אותם עליה, ואני עדיין מראיינת. עדיין לכודה ברשתה, בלי יכולת לתת תשובה ראויה לשאלה ששואלים אותי שוב ושוב, למה אני עושה את זה."...

5.
יום שלישי היה אמור להיות יום רגיל לגמרי, אפילו קצת משעמם, חשב יותם, ילד תל אביבי בן 11, כשהתעורר באותו בוקר. אבל סיור תמים במוזיאון המדע הוביל אותו לסדרת מפגשים והרפתקאות החלל, שאיש מלבדו לא חווה מעולם. הוא טס בספינת חלל משוכללת המיועדת למשימות מיוחדות, נקלע למלחמה מסוכנת בחיות אכזריות, ראה המון דברים מוזרים והכיר יצורים מקסימים מכוכב מרוחק....

6.
שלום לכם הורי הזולים, אני עוזבת את הבית, כי נמאס לי מהשקרים (מכאן נובע: נמאס לי מכם). כשנפגשתי עם אמיר ("האח הגדול שלך," כמו שאתם קוראים לו), אצלו בבית, הוא סיפר לי הכול. על איך אמא היתה סטודנטית של אבא. ואז אבא החליף את אמא שלו באמא שלי, פשוט כי היא היתה יותר צעירה. איך הוא, אמיר, היה צריך לישון בשני הבתים ולהיות בבת אחת, תוך יום אחד, מאושר בשני הבתים. רק כשהוא עזב את הבית, כלומר, את שני הבתים, שבשניהם לא הרגיש בבית, הוא הבין שהוא היה אומלל. היה אומלל בבית שלכם, והיה אומלל בבית של אמא שלו. ואני לא ידעתי עליו כלום. הוא היה "של אבא". רוני ואני ידענו תמיד שיש לנו חצי אח, כמו פרס לכאורה (או עונש) שאי אפשר לקבל או לראות. כי הוא באמריקה. אחרי שנפגשתי אתו, הבנתי שהסתרתם אותו בכוונה. שהוא מקסים מדי, אמיתי מדי. שהוא בעצם השקר שקבור כאן בבית. שלא משנה כמה נענה שהכול ממש ממש בסדר אתנו, לכם לא בסדר. לא בסדר כי יש כאן עוד משפחה קבורה מתחת לבלטות. הוא סיפר לי עוד דברים שלא בא לי להגיד לכם. תישארו קצת במתח. לא נורא. הלכתי. מתישהו אחזור. או שלא. תודה על קורת הגג היפה, איה דש ימני: שבוע של ריתוק שגוזרים עליה הוריה של איה בגלל בריחתה מהבית הוא עונש שהופך גם לפרס. סגורה בחדר שלה, עם המוזיקה, האינטרנט והספרים, איה מקווה להתנתק קצת מהעולם שמעיק עליה בתקופה האחרונה. אבל העולם דווקא מתפרץ אליה. דרך הטלפון, המחשב, ואפילו מבעד לחלון. חברות וחברים, הוריה המודאגים, אחותה הקטנה, כולם נגלים לה פתאום באור חדש ומפתיע. יותר מכול, איה מחכה בשקיקה למכתבים שמגיעים אליה מאחיה הגדול שבניו יורק ומספרים לה את סיפור חייה שלא הכירה. ובין כל אלה, אהבה לא ממומשת מסתננת דרך סדק בדלת ולא ברור אם היא עומדת להיפתח לרווחה או להיטרק. דש שמאלי: יעל נאמן היא מן הסופרים המסקרנים והמקוריים הפועלים היום בארץ. ספריה הקודמים, "היינו העתיד" ו"כתובת אש" זכו לשבחי הביקורת, היו לרבי-מכר וקנו לה אוהבים רבים. נאמן היא זוכת פרס ראש הממשלה לשנת 2014....


לקראת סוף חייה, אישה בשם פזית, מחליטה להשמיד כל זכר לקיומה. היא תורמת את גופתה למדע, מבקשת שלא תיערך הלוויה וגם שלא ידברו בה. עוד לפני כן גז... המשך לקרוא
37 אהבו · אהבתי · הגב
קראתי בעבר את סיפרה של יעל נאמן "היינו העתיד" על ילדותה ונעוריה בקיבוץ ודווקא די אהבתי אותו כך שהיו לי ציפיות כשהתחלתי לקרוא את סיפרה זה ה... המשך לקרוא
13 אהבו · אהבתי · הגב
מחיקה ככפרה לקראת יום כיפור, אני בדרך כלל מחפש ספרים המצליחים להתקשר להלך הרוח שלי ביום הזה, יום של התכנסות פנימית והרהורים, על מי שאני כ... המשך לקרוא
33 אהבו · אהבתי · הגב
קריאת הספר הזה היא חוויה מיוחדת. להיכנס לחייה הפרטיים של דמות אמיתית שחייתה ביננו - מוזר ושונה. פזית פיין שחייתה בצנעה ובבדידות, מסתבר, ת... המשך לקרוא
16 אהבו · אהבתי · הגב
היה היתה, מאגד את סיפורה וחידת דמותה של פזית פיין, אישה ברוכת כישרונות, רבת סתירות דרך סיפוריהם של חבריה, משפחתה הקרובה, שכנים ומכרים נוספי... המשך לקרוא
20 אהבו · אהבתי · הגב
מה חשבתם על הקיבוץ בילדותכם? אני לא זוכרת שהרעיון של בית ילדים היה נראה לי מוזר או מזעזע. כמו הרבה רעיונות אחרים, שבילדות אנחנו מקבלים אות... המשך לקרוא
31 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ