...כך נעקרנו, רחל. נעקרנו, כשאנו משאירים בפלסטין את רוחנו, תקוותנו, ילדותנו, את שמחותנו ועצבוננו. השארנו אותם בכל מקום ואתר, בכל גרגר חול באדמת פלסטין. השארנו את פלסטין כשהיא מאוהבת בטאבון ובפרי הלימון והזית. השארנו אותה בשדות, בוורדים ובפרחים. השארנו אותה בעץ אל-פיתנה, הנישא אל על בגאווה בפתח ביתנו ברמלה. השארנו אותה בקברי אבותינו. השארנו אותה בעתיקות, באנדרטאות ובהיסטוריה. השארנו אותה בתקווה... במילים אלה מספר בשיר אל-ח`יירי על עקירית משפחתו מביתם ברמלה בשנת 1948....