ציפי פליישר

ציפי פליישר

סופרת

ציפי פליישר (נ' 1946) מלחינה, חוקרת ומחנכת, עטורת פרסים ושבחי ביקורת בארץ ובעולם, נחשבת למלחינה-האישה הראשונה בעלת מוניטין בינלאומיים במזרח התיכון; היא זכתה בפרסים בינלאומיים רבים, כמו גם במלגות שהייה לצורך הלחנה. הישגיה האקדמיים כוללים: תארים ראשונים בהלחנה, בתיאוריה מוזיקלית ובמזרחנות; תארים שניים בחינוך מוזיקלי ובשפות שמיות; ודוקטורט (1995) מטעם אוניברסיטת בר-אילן, בזכות התיזה שלה על האופרה מדיאה מאת כרוביני. כתבה כ-100 יצירות שבוצעו במעל 40 ערים ברחבי העולם על ידי סולנים, אנסמבלים, מקהלות ותזמורות, ותועדו בכ- 30 תקליטורים.
המוזיקה של ציפי פליישר משקפת מגוון השפעות סגנוניות ותרבותיות, ובכלל זה השפות והסגנונות המוזיקליים של המזרח התיכון (מהשפות העתיקות ועד לעברית וערבית בנות-זמננו), ומסורות אירופאיות מהרנסנס ועד לאוונגרד והמוזיקה האלקטרונית. בין יצירותיה ניתן למנות: שבע סימפוניות; ארבע אופרות, ביניהן האופרה אדפה הכתובה בשפה האכדית ואשר זכתה לאחרונה להפקת וידאו מרהיבה בבימויה של המלחינה; שתי אורטוריות; הקנטטה כשני ענפים, המבוססת על פואמה מאת משוררת ערבית מהמאה השישית, ומייצגת את הישגיה הסגנוניים של המלחינה במיטבם; מחזורי שירים רבים; יצירות מולטי-מדיה בשפות שמיות עתיקות; ועוד.
ד"ר פליישר כיהנה במשך מספר עשורים כמרצה במדרשה למוזיקה במכללת לוינסקי לחינוך בתל-אביב, ושימשה כמנחה של פרויקטים מיוחדים ופורומים במסגרת זו. היא חינכה מספר דורות של מוזיקאים שהשפעתם ניכרת בישראל ובעולם בתחומי ההלחנה, הניצוח, הביצוע והחינוך. מאז פרישתה מהוראה סדירה בשנת 2005, בצד עיסוקה האינטנסיבי בהלחנה, היא שקועה בסיכום פועלה כמורה וחוקרת בתחום ההיסטוריה והניתוח של הזמר העברי. בתחום זה, יצאו לאור ספר בן שני כרכים, הירמון שירים, והמונוגרפיה פרי-עטה מתי כספי – הקסם והחידה.
בימים אלה שוקדת על ספר נוסף "הזמר העברי – קווי מיתאר" – סיכום מפעל העיסוק שלה בזמר העברי.

אתר אינטרנט: האתר של ציפי פליישר
1.
ספרה של המוסיקולוגית ד"ר ציפי פליישר על יצירתו של כספי. "מתי כספי הוא מגאוני היצירה המוסיקלית ההיסטורית והעולמית", היא כותבת. "הוא ניצב בשורה אחת עם באך וגרשווין כמטביעי החותם החשובים ביותר על הרבדים הקרדינליים בהתפתחות שפת ההרמוניה המסורתית". "הקסם והחידה" מיועד מטבע הדברים למעריציו של כספי, וליתר דיוק למעריציו של המלחין והזמר שמתעניינים במנגנון הפנימי של שיריו. נניח, "שיר אהבה (כמו גלגל)". לפני זמן מה זימזמתי אותו ונדהמתי להיווכח שיש לו תבנית קצבית אחידה לחלוטין: הצלילים, מהראשון ועד האחרון, מסודרים בתבנית של זוגות, אולי מכיוון שזהו שיר אהבה אינטימי. שניים־שניים הם עוברים בסך, כמו חיילים ממושמעים. אבל הסימטריה המוחלטת לא מכניסה את השיר לתוך סד מרובע וקשוח. המנגינה נשארת נושמת, חופשייה, מרקדת פליישר מזכירה את "שיר אהבה" בחטף. הוא אינו אחד מ-40 השירים של כספי שאותם היא מנתחת בספר, אקורד אחרי אקורד. אבל העיקרון שמתקיים בשיר הזה – מבנה חמור שאינו סותר חופש מלא – הוא אחד מעקרונות הבסיס של השפה המתי־כספית על פי הניתוח שלה. "בתוך מבנים מוצקים להפליא שפוך כל העושר הריתמי והמלודי, והמבנה המוצק מאפשר לעושר ההרמוני לרצד ולהתפרע", כותבת פליישר. "רק בעזרת מסגרתיות כזאת אפשר לפתח מהלכים הרמוניים כה בלתי שגרתיים". פליישר רואה בכספי פרא מוסיקלי. "המוסיקליות של מתי פראית עד כדי חייתיות, והיא מביאה אותו לכך שאינו פוחד מכלום – לכן הוא מקורי כל כך", היא כותבת. הוא פרא דייקני מאוד, ולא פחות חשוב מכך: הוא פרא חולם. "מבחינה רוחנית־רגשית, אהבתי יותר מכל את הצלילה אל החלום", כותבת פליישר. "בכל שיר מצאתי חלום. השירים כולם הם קודם כל – חלומות". ההתרשמות הזאת מבטאת את השילוב שמתקיים אצל פליישר בין ניתוח מוסיקלי מדוקדק להאזנה חושנית שסופגת את החום והלחות של השירים. הביוגרפיה של כספי היא לא העניין בספר אבל אי אפשר שלא להזכיר מעשייה על ילדותו. בתחילת שנות ה-50 המלחין מרדכי זעירא נהג לבקר בחניתה, קיבוצו של כספי, כדי לנפוש ולעבוד. יום אחד, כשזעירא ניגן בפסנתר בחדר האוכל, מתי בן השלוש נעצר לידו. רוצה שאנגן לך? שאל זעירא, והתחיל לנגן את "יונתן הקטן". "לא ככה!" צעק מתי. זעירא שאל מיהי אמו של הילד וכשזו הגיעה לחדר האוכל זעירא אמר לה "אתם תהיו שני הורים אידיוטים אם לא תפתחו את הכישרון הזה. אני לא מאמין לקיבוצניקים. יש לי ילד בגילו – אני לוקח אותו, אפתח את שניהם, כשאעשה ממנו בן אדם אחזיר לכם אותו". ...

2.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ